"וכל תרומה לכל קדשי בנ"י אשר יקריבו לכהן לו יהיה, ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה" (ה,ט-י). 'וכל תרומה.. ר"ע אומר בא הכתוב ללמדך שאם בא לעשות כל גרנו תרומה רשאי, ובלבד שיששיר מקצת' (ספרי) אדם שרוצה לידבק בה' יכול לת כל גרנו תרומה (לר"ע) אולם צריך להשאיר במקצת, ולר"י מותר רק מחצה על מחצה, מדוע? למה לא יכול לתת הכל (אמנם למדו זאת מ"ראשית דגנך" ששייריה ניכרים, אולם מדוע זה כך)?-בהמשך מובא ברש"י (מחז"ל) (פס' י') 'ואיש את קדשיו לו יהיה- לפי שנאמרו מתנות כהונה ולויה יכול יבואו ויטלום בזרוע? ת" "ואיש את קדשיו לו יהיה" מגיד שטובת הנאתן לבעלים. ועוד מדרשים הרבה דרשו בו בספרי ומ"א "ואיש את קדשיו לו יהיה" מי שמעכב מעשרותיו ואינו נותנן לו יהיו המעשרות סוף שאין שדהו עושה אלא אחד מעשרה שהיתה למודה לעשות' . שמדוע יש טובת הנאה לבעלים? וכן מדוע מי שלא נותן מעשרות שדהו תן רק עשירית?- בפשטות עשירית משום שמעשר זה אחד מעשר ולכן ענשו בהתאם. אולם ניראה שקשור גם לעניין של טובת הנאה, שאדם לא יכול לתת בתרומה הכל אלא חייב להשאיר קצת, כדי שיחשב קשר ממשי אליו, שלא יתן הכל לה', כיון שה' ברא את העולם בשביל שהאדם יקדשהו, ולכן צריך שיהא חיבור לאדם שאם נותן הכל לה' זה כעין שמחזיר הכל לה' בלעדיו, וזה לא רצון ה' שהעולם יהיה מנותק מהאדם, אלא העניין הוא להעלות את העולם והאדם יחד לקדושה. לכן נירמז במעשר על עשירית כעין רמז על בריאת העולם שניברא בעשר מאמרות, ולכן הוא ללוי שתפקידו ללמד תורה לבנ"י, ולכן כעין קשור למאמרות שגם הם מלמדים בדיבור, ובפרט שכנגד 10 המאמרות יש 10 הדברות שבהם רמוז כל התורה (תרי"ג מצוות) ולכן קשור לנתינה ללוים שמלמדים תורה (ויש אף מעשר עני, כיון שהתורה כולה גמילות חסד ולכן הנתינה לעני קשורה לתורה)וכל עניין התורה בעולם זה להעלות את הגשמי לה' עם תיקון האדם, ולכן עניינו הוא שיהא חלק השייך לאדם ולא יתן הכל לה', כדי להראות את החיבור לעולם, להראות רצון ה' לפעול בעולם, כמו שאומר מרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א שמלאכים יש לה' הרבה בשמים, כל החשיבות היא להיות בעולם ולפעול בקדושה. ולכן ניראה שכנגד זה לא נותנים הכל לה', אלא משאירים לפחות קצת (או חצי לר' ישמעאל) אצלנו כחלק העולם הגשמי שבו פועלים בקדושה. ואולי לכן זה נילמד ב"לו" שה' ברא את העולם ב-ל"ה אבות מלאכה (כמו שמביא מרן גדול הדור שר התורה הגר"ש גורן זצוק"ל זיע"א) שזה הפעולה הקדושתית, ולכן כאן נאמר "לו" שזה אחד יותר, שה' נתן את העולם לאדם לשתף אותו בעולם. ניראה שלכן אמר רב נחמן בר יצחק ואם נתנן סוף מתעשר שנאמר "איש אשר יתן לכהן לו יהיה לו" יהיה ממון הרבה' (ברכות סג,א) שכיון שנותן לכהן, שפועל בזה בקדושה הוא מתחבר לעולם באמיתיותו כעין שותף בבריאה וכך ניתן לו טוב העולם כראוי לקדושתו (שהקושי והרוע בעולם בא בעקבות החטא) ולכן נאמר בפס' 3 פעמים "לו" כעין שנעשו שותפים יחד, הבעלים הכהן וה'.