מניין בנ"י ישראל
בס"ד
פרשת במדבר - עניין מניין בני ישראל עפ"י בעל ה"נתיבות
שלום"
שאלה שמעסיקה רבים מאיתנו בפרשה זו היא כמובן השאלה – מדוע התורה
צריכה כ"כ להאריך בעניין המניין של בני ישראל? הרי ידוע, שכל נבואה שנכתבה
נכתבה לדורות, ואם כן איזה עניין לדורות יש להורות לנו ממניין בני ישראל במדבר?
עוד שואל האדמו"ר מסלונים: מדוע כתוב "שאו את ראש כל עד ישראל
וכו'"? מדוע לא כתוב תספרו?
ומסביר האדמו"ר, שהטעם לכל הוא מפני שכידוע יש 60 ריבוא אותיות
בתורה כנגד 60 נשמות ישראל, ועוד ששם הוי"ה הוא אחד, ויש בו 4 אותיות של ה'
ויש י"ב צירופי שמות שם הוי"ה, ולפי"ז ה-4 אותיות הם כנגד 4 דגלי
ישראל, והי"ב צירופים הם כנגד י"ב שבטי ישראל. ומוסיף עפ"י ספר
יסוד העבודה שבכל עבודתו של יהודי הוא צריך לכלול את עצמו בכלל ישראל, ולכן עניין
ה-60 ריבוא של נשמות ישראל הוא דבר נצחי שצריך כל יהודי בכל עבודת ה' שלו לקשר
עצמו בכללם, ולכן מנתה התורה את כלל ישראל במדבר (ובעוד מקומות) להורות שדבר זה
הוא נצרך לדורות בעבודת כל אחד ואחד.
זו הסיבה מדוע גם כתוב "שאו וכו'" לומר שבני ישראל נישאים ומתרוממים
למדרגות הגבוהות רק מכח כלל ישראל, בהיותם יחד 60 ריבוא נשמות ישראל.
והסביר האדמו"ר בעל ברכת אברהם שזה הטעם שקוראים כמעט בכל שנה
קודם מתן תורה את פרשת המדבר הרומזת על כללותם של
ישראל – שזה כידוע תנאי הכרחי למתן תורה (עיין ויקרא רבה ט, ט). ועוד, שאין
היחיד יכול לקיים את כל התורה אלא יש כידוע מצוות שרק כהנים, לויים, מלך וכו'
יכולים לקיים. ע"י התקשרות כולם יחד – עולה לכולם כאילו כולם קיימו.
לפי"ז יש לשאול – מדוע לא התפקדו הלויים גם בתוך בנ"י? הרי
גם להם חלק בתורה וצריכים את אחדות כלל ישראל!
ותירץ, שללויים קדושה גבוהה יותר, בבחי' בין האותיות (ולא אותיות
התורה ממש), ולכן אין זה אומר שהם לא בכללות ישראל מבחינת החיבור לתורה, אלא
שלעניין המפקד קדושתם רבה יותר.