מדי שבוע נהג רבי חיים בן-עטר לרכוש עגל שחוט ולחלקו בין תלמידי החכמים העניים בעירו סאלי שבמרוקו. פעם פגעה מחלה בבקר וכל הבהמות נטרפו, פרט לעגל שנשחט עבורו. אחד הגבירים מיהר לבית הרב וביקש לרכוש מנה בכל מחיר. הרב אמר כי הבשר מיועד לתלמידי חכמים עניים בלבד. באותו רגע נכנס אברך שהגיע לקבל את מנתו. העשיר אמר בבוז:

"האם זהו תלמיד חכם?!"

חרה לרב על דבריו, אך הוא שתק, נתן לאברך המבויש את מנתו ופטרו לשלום. העשיר, שנוכח כי לא יקבל את מבוקשו, עזב את המקום בכעס.

בלילה, כשנרדם הרב, הודיעו לו בחלומו כי חטא כאשר לא מחה על עלבון האברך, ולכן נגזרה עליו גלות במשך שנה. הוא קם בבוקר, זכר את חלומו והצדיק עליו את הדין.

בצאת השבת החליף את בגדיו בבלואי סחבות, נטל תפילין ומעט לחם, נפרד מבני ביתו ויצא לדרך. רגליו השתרכו בחול הלוהט מישוב לישוב. לא פעם היה צמא ורעב, אך קיבל את סבלו באהבה וביקש מבוראו שימחל לו על חטאו.

לאחר כמה שבועות של נדודים הגיע, בבוקר יום ששי, לשדה הסמוך לאחת העיירות. רעיונותיו שוטטו בעולמות עליונים. הוא התעמק בפסוק הראשון של פרשת 'בחוקותי'. ארבעה-עשר חידושים התחדשו לו על הפסוק, והוא רשמם על פני החול במקל שבידו. הוא הוסיף ללכת כשרוח חדשה מפעמת בקרבו, ו-14 פירושים נוספים על הפסוק עלו בלבו. שוב רשמם במקלו על הקרקע. לאחר כברת דרך נוספת, אירע הדבר בשלישית.

לאחר מכן מיהר לעיירה הסמוכה. הוא הצניע במהירות את חפציו ועמד לקבל את השבת בבית הכנסת בפינת האורחים העניים. בסיום התפילה הבחין בו השמש והזמינו לסעוד אצלו.

לקראת סיום הסעודה אמר בעל הבית לאורחו כי הם נוהגים לסיים את הסעודה בבית רב העיר, והזמינו להצטרף. כאשר הגיעו, הצטנע האורח בפאתי השולחן.

דממה שררה בחדר. רב העיר הקדוש השעין את ראשו על ידיו והיה דבוק בעולמות עליונים. לאחר כמה רגעים החל לשאת את דברו. הוא פירש את הפסוק "אם בחוקותי תלכו" ב-14 פירושים, וסיים: "שמעתי את הפירושים בפמליה של מעלה משמו של הצדיק רבי חיים בן-עטר, החי בעולמנו".

"חיים בן-עטר", נשמע קולו של האורח מירכתי השולחן.

הקהל רגז על הקבצן העלוב, שמעז לבטא את שם הצדיק ללא תארי כבוד. השמש, שחש כפטרונו של האורח, ביקש מכולם להניח לאורח חסר הדעת.

למחרת שוב הציע השמש לאורחו לבוא עמו לבית הרב, אך הזהירו לבל יעז לדבר כך שוב.

לאחר שעה של התפשטות הגשמיות, החל הרב לפרש את הפסוק הראשון של "בחוקותי" ב-14 אופנים חדשים, וכאשר סיים, גילה כי אלו חידושיו של הצדיק הקדוש רבי חיים בן-עטר.

"חיים בן-עטר", נשמע שוב קולו של הקבצן האורח.

הפעם הרב נחרד וביקש להעניש את האיש שזלזל בכבוד הצדיק שדבריו נלמדים בפמליה של מעלה. השמש התחנן שוב שיניחו לאורחו מפני שעניותו מעבירה אותו על דעתו.

בסעודה השלישית התלהב הרב ביותר, חידש 14 חידושים נפלאים נוספים, וגילה שוב כי קיבלם משמיים משמו של "הצדיק הנשגב, רבי חיים בן-עטר".

האורח הזדקף והכריז: "חיים בן-עטר".

כולם הזדעזעו. השמש לא העז לפצות את פיו. הוחלט פה אחד ועל דעת הרב, כי יש להעמיד את הקבצן החצוף לדין על ביזוי תלמיד חכם. עד למשפט, כלאו אותו בחדר קטן. הרוחות נרגעו והקהל המשיך בסעודתו.   

לפתע פרצה סערה נוראה. רוח עזה החלה לנשב ועקרה עצים ורעפים. הופיעו ברקים מסנוורים ורעמים מחרישי אוזניים. זעקות שבר וקריאה לעזרה נשמעו מכל עבר.

כאשר ראה זאת רב העיר הסתגר בחדרו כדי לשאול במרומים מדוע פרץ הסער הנורא.

"עליך לדעת", נענה הרב, "כי האיש שכלאתם הינו רבי חיים בן-עטר. במשך כל השבת נחים הרשעים מהגיהנום, אך בצאתה, כאשר מבדיל רבי חיים בן-עטר, מתחילים ימות החולין, ואז מוסק הגיהינום והרשעים מושלכים אליו. אבל עתה, כשהצדיק יסוד עולם יושב במאסר ומנוע מלהבדיל, שוררת מהפכה בעולמות העליונים. מלאכי החבלה תובעים להשליך את הרשעים לגיהנום, ואילו הרשעים טוענים שלא יצאה השבת מפני שרבי חיים בן-עטר לא הבדיל על היין. זו הסיבה לסערה המשתוללת בחוץ, וכדי להשקיטה עליך לשחרר את הצדיק, וגם לבשר לו שחטאו כופר וגלותו תמה".

הרב מיהר לקיים את הציווי, ולאחר ההבדלה ושוך הסערה, בכה לפני ה'אור החיים' הקדוש שיסלח לו על הפגיעה בשגגה בכבודו. הצדיק מחל לרב והודה לו, אך סירב להפצרותיו להישאר במחיצתם זמן מה, וללא שהיות יצא לדרכו כדי להספיק להגיע לעירו לחג השבועות.

http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/9463

סיפורים נוספים, ידע הנותן חיות, הרצאות מרתקות, סופי שבוע מעולים לכל אחד ואחת מישראל – מומלץ בחום:

http://www.arachim.org/VideoDetail.asp?MediaID=2102

http://www.arachim.org/Events.asp

http://www.arachim.org/Articles.asp

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים, אלהי השמים והארץ, בוחן כליות ולב, שזכות הכנסת תוכן זה תעמוד לזכות ולרפואת אבי מורי שמעון בן מרים ואימי מורתי יפה ברכה בת רבקה למשפחת חדד ויתברכו בבריאות איתנה וחיים טובים וארוכים ולנחת רוח מכל יוצאי חלציהם ויזכו לנחול את חיי העולם הזה וחיי העולם הבא אמן ואמן כן יהי רצון נצח סלה ועד וימלא ה' יתברך את כל משאלות ליבם לטובה ולברכה אמן כן יהי רצון.