שמונה שנים תמימות עברו מאז שרחמים נשא את גילה לאשה, והם עדיין לא זכו להיפקד בפרי בטן. בני הזוג עברו טיפולים רפואיים וניסו כל מה שאפשר, אבל לא נושעו.

ידידו של רחמים המליץ לו לנסוע לנהריה, לרבי דוד אביחצירא, נכדו של הבבא-סאלי. רחמים שהתגורר ביישוב בדרום הארץ הסתייג תחילה מהנסיעה הארוכה, וגם נרתע מהתור הצפוי לו ודחה את ההצעה, אבל כאשר צער העקרות גבר, החליט לנסוע בכל זאת צפונה, ממילא אין לו הרבה מה להפסיד.

למרות מצבו הכלכלי הקשה, חשב לעצמו שלא יוכל להגיע לצדיק הנודע בידיים ריקות, וגייס מחבריו הלומדים בכולל שלוש מאות שקלים כדי לתת לרב כפדיון נפש.

בבאר שבע עלה על הרכבת לתל אביב, ושם עלה על הרכבת לנהריה. נופי הצפון הירוקים שחלפו ביעף נטעו בו תקווה לשינוי מזלו. הוא ירד בתחנת הרכבת בנהריה והחל לצעוד לעבר השכונות הקרובות. כאשר ראה מישהו שאל אותו: "סליחה, איפה נמצא רבי דוד אביחצירא?"

"אין לי מושג", אמר האיש והמשיך לדרכו במהירות.

רחמים ניגש לאדם נוסף שעבר ברחוב ושאל אותו היכן נמצא רבי דוד. הלה משך בכתפיו. רחמים התפלא: איך ייתכן שתושבי נהריה לא יודעים היכן הצדיק הנודע?! הוא התקדם בהליכתו, ניגש לשבעה אנשים נוספים בזה אחר זה, ולתדהמתו אף אחד מהם לא שמע על רבי דוד ועל בית מדרשו.

"ריבונו של עולם", מלמל רחמים בשברון לב, "הנה נסעתי לאורך כל הארץ כמעט, שילמתי לא מעט כסף, והפסדתי יום עבודה שלם. כל הלומדים בכולל אצלנו מכירים את רבי דוד, וכאן בנהריה לא שמעו עליו..."

הוא החליט לשאול רק אנשים דתיים. אז הגיע לרחוב שומם. עבר מולו אדם מבוגר למדי שחבש כובע קסקט לראשו ונראה ממוצא רוסי. מאחר שהאיש היה יחידי ברחוב החליט לפנות אליו בכל זאת.

"תסלח לי", אמר רחמים, "האם ידוע לך איפה נמצא רבי דוד אביחצירא?"

"אתה רוצה את הצדיק?!", חייך האיש וחשף שן זהב מנצנצת.

רחמים שמח שסוף סוף מישהו שמע על רבי דוד.

האיש המוזר מעט הגביר את חיוכו ואמר בהברה רוסית:

"אם אתה רוצה את הצדיק, תביא לי מאה שקלים!"

רחמים נדהם מדרישתו החצופה של האיש.

"מה פתאום שאתן לך מאה שקלים?! האם הסעת אותי במונית או נתת לי איזה שירות?! ממתי בני אדם משלמים על עניית תשובה לשאלה רגילה ברחוב?!", וחשב בלבו שאולי מדובר באדם לא נורמלי.

האיש נותר בשלו: "אם אתה רוצה צדיק, תשלם מאה שקלים..."

רחמים לא ידע מה לעשות. הוא מסתובב בעיר כבר זמן מה, אף אחד לא שמע על רבי דוד, אין נפש חיה ברחוב ועוד מעט תהיה שקיעה. ואז עלה בדעתו שאין לו מה להפסיד. יש לו 300 שקלים כפדיון לצדיק. הוא יפריש מהם 100 שקלים לאותו אדם משונה וייתן לרבי דוד את השאר. גם מאתיים שקלים הם סכום נכבד. העיקר שכבר יגיע ליעדו.

הוא שלף מכיס חולצתו שטר של 100 שקלים ונתן לאיש. הלה לקח את הכסף, הצביע על הבית הסמוך ואמר: "כאן נמצא הצדיק!"

שמחה וזעם שימשו בנפשו של רחמים בערבוביה. הוא שמח שסוף סוף הגיע לבית מדרשו של רבי דוד, ומאידך זעם על כך שהאיש לקח ממנו 100 שקלים רק כדי להניף את זרועו, להורות באצבעו ולומר שלוש מילים...

הוא רצה לצעוק על האיש, אבל הלה התרחק ונעלם מטווח ראייתו כהרף עין.

רחמים נכנס לתוך בית מדרשו של רבי דוד אביחצירא, וראה שעומדים להתפלל שם מנחה וערבית. הוא הצטרף לתפילות, ולאחר מכן המתין כשעתיים עד שהגיע תורו להיכנס לחדרו של רבי דוד.

הוא התיישב מול הצדיק מאיר הפנים, הוציא את מאתיים השקלים שנותרו לו והניחם על השולחן. רבי דוד חייך ואמר: "מדוע הבאת לי מאתיים שקלים ואילו לאליהו הנביא רק מאה?"

האיש ניסה לעכל את דברי רבי דוד שהמשיך בדבריו:

"אל תדאג, אליהו הנביא כבר בירך אתכם".

לאחר מכן החזיר לרחמים את מאתיים השקלים והוסיף:

"שמור את הכסף עבור הטיפול בתינוק שייוולד לכם".

כעבור חודשיים נפקדה גילה וכעבור תשעה ירחי לידה ילדה בן זכר. 

http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/9513

סיפורים נוספים, ידע הנותן חיות, הרצאות מרתקות, סופי שבוע מעולים לכל אחד ואחת מישראל – מומלץ בחום:

http://www.arachim.org/VideoDetail.asp?MediaID=2102

http://www.arachim.org/Events.asp

http://www.arachim.org/Articles.asp

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים, אלהי השמים והארץ, בוחן כליות ולב, שזכות הכנסת תוכן זה תעמוד לזכות ולרפואת אבי מורי שמעון בן מרים ואימי מורתי יפה ברכה בת רבקה למשפחת חדד ויתברכו בבריאות איתנה וחיים טובים וארוכים ולנחת רוח מכל יוצאי חלציהם ויזכו לנחול את חיי העולם הזה וחיי העולם הבא אמן ואמן כן יהי רצון נצח סלה ועד וימלא ה' יתברך את כל משאלות ליבם לטובה ולברכה אמן כן יהי רצון.