ציון היה בעליה של חנות יד שנייה לספרי קודש בירושלים. רבים מכרו לו ספרים ישנים. אחד מספקיו הקבועים היה יוסף, אדם פשוט כבן ארבעים, שהלך מדי בוקר לבית הגניזה הכללי 'שמגר' ובצהריים הגיע לחנות עם מציאותיו. ציון לא נזקק תמיד לספרים הללו, אבל רכשם כדי לתת ליוסף הרגשה טובה וגם כדי לפרנסו, מפני שמצבו הכלכלי היה בכי רע. החשמל והמים בביתו היו מנותקים כמעט בקביעות.  

פעם הופיע יוסף בחנות כשהוא מחזיק בהתרגשות ארגז קטן ושאל את ציון: "האם אתה רב?"

"מה אתה רוצה לדעת?"

במקום לענות ניגש יוסף לנעול את דלת החנות. לאחר מכן פתח את הארגז. ציון הציץ וראה בפנים אלפי דולרים.

"מה זה?!", שאל בתדהמה.

"מצאתי את זה בגניזה ואני רוצה שתפסוק אם מותר לי לקחת את זה".

לאחר שהתעשת מהמראה אמר ציון: "אתה צריך לשאול רב פוסק, לא אותי. לכאורה נראה שאתה יכול לקחת את המציאה כי אין עליה שום סימן מזהה".

פניו של יוסף נפלו. הוא שלף מהארגז חבילת מעטפות ופנקסי שיקים ששמו של בעל הארגז התנוסס עליהם.

ציון התפעל: "זה רב ידוע ומוכר בירושלים! מה אתה רוצה לעשות?"

"תיכף תראה", אמר יוסף וניגש לטלפון כדי לחייג את המספר הרשום בפנקסים.

כאשר הרב ענה, יוסף הציג מיד את עצמו ומסר את מיקומו. ציון חש שהוא עושה זאת כדי שלא להותיר ליצרו הרע פתח מילוט. לאחר מכן סיפר יוסף כי מצא ארגז ובו נמצאו חבילת מעטפות ופנקס שיקים שלפיהם ידע לאן להתקשר. יוסף לא מסר מהי תכולת הארגז, והרב לא אמר מילה על העלמות סכום כסף גדול. בכל זאת התעקש יוסף שיגיע מיד לחנותו של ציון.

בינתיים יוסף הראה לציון מציאה אחרת שמצא באותו יום - טס נחושת קטן שרקוע עליו "ברכת ה' היא תעשיר", וציון קנה אותו ממנו.

הרב הגיע לחנות במונית בתוך דקות ספורות. כאשר היו שלושתם בחנות, יוסף שלף מהארגז תמונה משפחתית ושאל את הרב אם היא שלו. הרב היה נסער וציין את שמות בני משפחתו המופיעים בתמונה, ולבסוף הורה באצבעו "הנה אני!"

"האם יש לרב תעודה מזהה?", התערב ציון בשיחה.

הרב שלף תעודת זהות וציון וידא שמספר תעודת הזהות תואם את המספר הרשום על פנקסי השיקים שבארגז. הוכח כי הרב הוא בעל הארגז למרות שלא אמר מילה על כסף שנעלם.

יוסף פתח את הארגז והראה לרב את תכולתו. הרב נדהם למראה עיניו. הוא לא הבין איך הכסף הזה הגיע לארגז והאם הוא שייך לו. בעודו בודק את תכולת הארגז, נעצר לפתע והתפרץ בבכי: "אוי, ברכל'ה שלי!"

יוסף וציון החליפו ביניהם מבטים. לאחר שהרב נרגע החל לספר מה אירע: "רעייתי, עליה השלום, הייתה נוסעת מדי שנה לארצות הברית ומתרימה משפחות עשירות שיתמכו באברכים בארץ. השיטה הייתה פשוטה, נדיב מחו"ל תמך באברך מסוים בארץ מבלי שאחד ידע מהשני. תפקיד רעייתי היה 'לשדך' בין הנדיב לבין האברך.

"אבל לדאבון לבי", המשיך הרב, "רעייתי נהרגה לפני ארבעה חודשים בתאונת דרכים כשיצאה מביתנו".

"ואיך הארגז הגיע לגניזה?", שאל יוסף.

הרב המשיך לספר כי הם לא היו מסוגלים להישאר בדירה מפאת הזיכרונות על אשתו והחליטו לעבור דירה. דירתם התמלאה בארגזים לפני ההעברה.

"ושלשום", התייפח הרב, "אמרתי לבני שבפתח הדלת יש ארגז שמיועד לגניזה. הוא התבלבל ולקח בטעות את הארגז שבו היו מונחות המעטפות וכל מה שהיה קשור להתרמותיה של רעייתי..."

לאחר רגע הוסיף בהתרגשות: "אשתי הופיעה בחלומי וסיפרה שאינה רגועה. עכשיו אני מבין מדוע..."

לבסוף הודה הרב ליוסף ואף הציע לו סכום כסף נכבד. יוסף סירב בתוקף: "עשיתי בסך הכל את חובתי".

ציון החליט לספר את הסיפור בסעודה שלישית בשבת בבית הכנסת. בין השומעים היה הרב צירקוס הנוהג לומר דברי חסידות מדי מוצאי שבת בתוכניתו של אורי רווח ברשת 'מורשת'. הוא אמר לציון: "הלילה אתה מספר את הסיפור אצלנו!"

בצאת השבת ציון ביקש את רשותו של יוסף לכך, והלה הסכים בתנאי שפרטיו המזהים לא יוזכרו.

הסיפור בתוכנית היה מרתק. מאזינים רבים התקשרו להביע את התרגשותם. ואז עלה בדעתו של אורי רווח רעיון: "מאחר ויוסף הינו אדם נזקק ביותר, נפנה למאזינים שיערכו עבורו מגבית!"

המרכזייה קרסה בעקבות מאות הפניות שהגיעו.

כאשר נשמעו החדשות של אחת-עשרה התקשר ציון בפלאפון ליוסף שהקשיב לתוכנית בביתו.

יוסף ענה: "תגיד תודה לכל המאזינים, אבל אני לא רוצה את הכסף כי המצווה שלי לא למכירה", וסגר את הטלפון.

http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/9487

סיפורים נוספים, ידע הנותן חיות, הרצאות מרתקות, סופי שבוע מעולים לכל אחד ואחת מישראל – מומלץ בחום:

http://www.arachim.org/VideoDetail.asp?MediaID=2102

http://www.arachim.org/Events.asp

http://www.arachim.org/Articles.asp

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים, אלהי השמים והארץ, בוחן כליות ולב, שזכות הכנסת תוכן זה תעמוד לזכות ולרפואת אבי מורי שמעון בן מרים ואימי מורתי יפה ברכה בת רבקה למשפחת חדד ויתברכו בבריאות איתנה וחיים טובים וארוכים ולנחת רוח מכל יוצאי חלציהם ויזכו לנחול את חיי העולם הזה וחיי העולם הבא אמן ואמן כן יהי רצון נצח סלה ועד וימלא ה' יתברך את כל משאלות ליבם לטובה ולברכה אמן כן יהי רצון.