רבי חיים בן עטר נולד בשנת ה'תנ"ו (1696 למניינם) בעיר סאלי במרוקו למשפחה של מגורשי ספרד. בגיל 18 נישא לבת קרובו. בשנת תצ"ב נדפס ספרו 'חפץ ה'', ובשנת תצ"ח בעקבות רעב כבד במרוקו עבר לאיטליה, שם הדפיס את ספריו 'פרי תואר' ו'אור החיים', שהפך לכינויו. בשנת תק"א עלה עם שלושים תלמידים לארץ ישראל והם התיישבו בעכו ולאחר מכן בפקיעין. בסוף שנת תק"ב עבר לירושלים, שם הקים שתי ישיבות, אחת לתורת הנגלה ואחת לתורת הנסתר. הבעל שם טוב הקדוש העיד עליו כי הוא גדול הדור וכי אם היו זוכים להתוועד היה מגיע המשיח.

כל ימיו חי בעניות רבה. כאשר חש שהוא עומד ללכת לעולמו, חשש שאשתו תסבול חרפת רעב אחרי לכתו. הוא זימן אותה ואמר לה כי אם אחרי מותו תגיע למצב שלא יהיה בידה אפילו פת לחם, תמכור את תפיליו לאיש ירא שמיים ועשיר שיהיה מוכן לשלם עליהן סכום הגון. לבסוף ביקש ממנה:

"אבל תזהירי בכל לשון את הקונה שיתייחס אליהן בקדושה הראויה להן, יקפיד מאוד לעסוק בענייני קדושה בלבד כל עוד הוא לובשן ולא יסיח את דעתו מהן!"

כעבור מספר ימים, בט"ו בתמוז תק"ג, הלך 'אור החיים' לעולמו ונקבר בהר הזיתים בירושלים כשהוא בן 47 בלבד. ואכן, כפי שחשש, הרבנית נקלעה לאחר פטירתו לעניות מחפירה עד שהגיעה לחרפת רעב. היא חשה שאם לא תעשה מעשה, היא עלולה ממש לגווע. בלב כבד עלתה לציונו של בעלה והשיחה את מר לבה בפניו.

היא סיפרה לו על מצבה הכה עגום, ועל כך שאין בידה שום חפץ שווה ערך, פרט לתפילין הקדושות שלו, שתיאלץ למוכרן כפי שהתיר לה לפני מותו. ביודעה עד כמה יקרות היו התפילין ללב בעלה הקדוש, הניחה את ראשה על הציון והתחננה בבכי שיסלח לה על הצעד שהיא עומדת לעשות.

כאשר חזרה לביתה חשה בהקלת מה, כאילו זכתה באישור נוסף מבעלה על מכירת התפילין. לאחר תקופה קצרה הצליחה האלמנה למכור את התפילין לסוחר עשיר וירא שמיים. לפני שהסוחר עזב את ביתה הדריכה אותו האלמנה כיצד עליו לשמור על התפילין באופן שלא תתמעט קדושתן ולא תצא תקלה תחת ידו. העשיר, שידע מעט מגדולתו של 'אור החיים' והכיר בערכן של תפיליו, הבטיח לאלמנתו שישמור עליהן מכל משמר ושילבשן בקדושה בלבד.

אותו סוחר ירא שמיים אכן הקפיד ללבוש את התפילין בקדושה ובטהרה. בעת שלבש אותן התנזר מכל ענייני החולין אפילו במחשבותיו והיה דבוק בתפילה ובתורה בלבד. רק לאחר שפשט אותן והניחן בנרתיקן, חזר להגות בעסקיו הגשמיים המסועפים.

מאותו יום שהניח הסוחר את התפילין של 'אור החיים' על זרועו ועל ראשו, חש בהתעלות עצומה בתפילתו. לפני כן הייתה תפילתו שגורה בפיו ונאמרה כלאחר יד ואילו כעת בקעה מנימים נסתרים בנפשו שכלל לא ידע על קיומם. הוא הבין שקדושת התפילין של הצדיק משרה עליו רוח ממרום, ובגלל שחשש להפסיד מתנת חינם זו הקפיד מאוד על קדושתן.

בוקר אחד, כאשר הסוחר היה שקוע בתפילתו המרוממת, נכנס לבית הכנסת שבו התפלל פקיד בכיר שעבד אצלו. הוא התקרב לסוחר ולחש על אזנו כי זה עתה הגיעה אליו הזדמנות עסקית בלתי חוזרת שלא ניתן לדחותה אף לא ברגע אחד. העשיר ניסה לרמוז לפקיד כי הוא באמצע התפילה ואינו יכול להתפנות לדברי חולין.

הפקיד הנרעש לא הניח לאדונו ושב והדגיש עד כמה חשוב לעשות דווקא כעת את הפעולה העסקית הבהולה, וכמה הוא עלול להפסיד אם לא יעשה כן.

העשיר חש שלא נותרה לו כל ברירה. הוא עצר את תפילתו והורה לפקיד במילים ספורות מה עליו לעשות ושלח אותו לחנותו כדי לקדם את העסקה המזדמנת. לאחר מכן חזר אל סידורו. לפתע חש שמשהו מהותי השתנה בתפילתו. כל ההארה שהייתה לו בשנים האחרונות בהן לבש את התפילין נעלמה ואיננה, כל יראת הרוממות שחש לפני מספר דקות פרחה ונעלמה כאילו לא הייתה מעולם.   

הוא החל לייסר את עצמו: אני בעצמי אשם בדבר בגלל שפגמתי בקדושת התפילין של רבי חיים בן עטר זצ"ל! הוא נטל את התפילין ולקחן לבדיקה אצל סופר סת"ם מומחה. הסופר פתח בסכינו בחרדת קודש את התפילין של 'אור החיים', פתח בידו את הקלפים המגולגלים ונדהם למראה עיניו. הסוחר שהבחין בתדהמתו ניגש מיד לראות מה הסיבה לכך וצעקה נמלטה מגרונו. כל ארבע הפרשיות שנמצאו בבתי התפילין היו ריקות לחלוטין! כל האותיות פרחו ואינן...

http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/10729

סיפורים נוספים, ידע הנותן חיות, הרצאות מרתקות, סופי שבוע מעולים לכל אחד ואחת מישראל – מומלץ בחום:

http://www.arachim.org/VideoDetail.asp?MediaID=2102

http://www.arachim.org/Events.asp

http://www.arachim.org/Articles.asp

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים, בוחן כליות ולב, שזכות הכנסת תוכן זה תעמוד לזכות ולרפואת אבי מורי שמעון בן מרים ואימי מורתי יפה ברכה בת רבקה למשפחת חדד ויתברכו בבריאות איתנה וחיים טובים וארוכים ולנחת רוח מכל יוצאי חלציהם אמן כן יהי רצון נצח סלה ועד וימלא ה' יתברך את כל משאלות ליבם לטובה ולברכה אמן כן יהי רצון.