"הרופאים מדברים על ילד חריג", נזעק אושרי. הרב נישק את ראשו של אושרי ואמר: "הילדה בסדר גמור. היא תהיה בריאה ויפה. שערה אחת לא תחסר לה".

שירה ואושרי נכנסו לחדר האולטרא-סאונד. הרופא החל בבדיקה השגרתית. לפתע נעצר, התבונן בריכוז במסך ואמר: "יש בעיה".

"מה הבעיה?!", נבהלה שירה.

"התינוק שלכם לוקה כנראה בתסמונת דאון", הגיעה התשובה.

בני הזוג החליטו לפנות למרפאה נוספת בתקווה לאבחנה שונה, אבל גם שם קיבלו אותה תשובה. מלאי חששות נחפזו למרפאה משוכללת ביותר. הרופא חמור הסבר נתן אותה אבחנה.

כאשר חיבקה שירה אחד משלושת ילדיה דמעות עלו בעיניה וחלפה בה מחשבה: כעת את חובקת ילד בריא ומקסים. בעוד כמה חודשים תחבקי כנראה תינוק עם תסמונת. איך הוא ייראה? האם תצליחי לאהוב אותו? אושרי התקשה להתרכז בתפילותיו. הוא ניסה לברוח למשרדו ולעסקיו הענפים, אבל לא נרגע.

כל הרופאים המליצו להפסיק את ההיריון.

אושרי החליט לפנות לרב משה בן-טוב שאותו הכיר מזה שנים ונוכח בתבונתו הרבה ואף ברוח קודשו.

הרב האזין לאושרי ואמר: "יש בעיה".

"למה מתכוון הרב?!", תמה אושרי, ברור שיש בעיה הרי בגללה הגיע אליו...

"יש בעיה", חזר הרב, "המכשיר מקולקל. הבדיקה הרפואית לא נכונה".

"אבל שירה נבדקה בכמה מכונים?!", הקשה אושרי.

"כולם טועים!", אמר הרב, והוסיף, "אל תעשו שום בדיקה!"

אושרי ושירה מסרו את דברי הרב לרופא שאמר: "להחלטתכם עלולות להיות השלכות כבדות. תצטערו שלא שמעתם לנו!" באותה נימה דיברו יתר הרופאים.

אושרי הנבוך חזר לרב ומסר לו את דבריהם.

"יש לכם ילדה עם עיניים כחולות", אמר הרב בנועם.

"הרופאים מדברים על ילד חריג", נזעק אושרי, "והרב מדבר על צבע העיניים..."

הרב נישק את ראשו של אושרי ואמר: "הילדה בסדר גמור. היא תהיה בריאה ויפה. שערה אחת לא תחסר לה".

אושרי חזר לביתו ומצא את אשתו בוכה.

"הצדיק אמר שהכל בסדר", ניסה לנחם אותה ואת עצמו, "בואי נאמין שהוא יודע".

שירה רצתה לבצע בדיקת מי שפיר בהמלצת הרופאים, אבל בעלה התנגד ואמר "נקיים את דברי הצדיק, נבטח בקב"ה ולא נתאכזב".

ימי ההיריון הנותרים עברו עליהם במתח. ברכת הרב הייתה עבורם מקור תקווה, אבל החששות היו עדיין כבדים.

באחד מימי החודש השמיני שירה לא חשה תנועה בבטנה במשך כמה שעות.

"אין דופק", קבע טכנאי המוניטור, "עליכם להגיע מיד לבית החולים".

הם נסעו בתחושה גורלית. אושרי התקשר לרב.

"הכל בסדר", נשמע הקול המרגיע, "תראו שהילדה תהיה בריאה לגמרי".

בעת הלידה נשמע קול בכי דק. אושרי שידע מהם סימני התסמונת לא מצא סימן מדאיג בפני התינוקת. היא הועברה לחדר טיפול נמרץ, שם חוברה למכשירי הנשמה וצינורות למיניהם. הרופאים עקבו אחריה בדריכות מבלי לשלול או לאשר את התסמונת. כאשר נוכחו כי היא אוכלת ונושמת באופן עצמאי הועברה למחלקת התינוקות הבריאים. ההורים היו נתונים עדיין במתח. אחרי שלושה ימים שוחררה שירה ובתה. הרופאים עדיין נמנעו מלחוות דעה והזמינו את שירה למעקב, ובינתיים נקרא שמה בישראל - אוראל.

חלפו שנתיים וחצי. לשמחת ההורים אוראל הייתה בריאה, חמודה וחכמה ובעלת עיניים כחולות עמוקות...

לאחר פטירת הרב משה בן-טוב זצ"ל בה' במנחם-אב תש"ע תלה אושרי תמונה גדולה של הרב בסלון ביתו. חסרונו הורגש בנפשו של אושרי שנהג להתייעץ עמו בכל ענייניו.

כאשר אוראל גדלה נהגו הוריה לקחתה על ידיהם והיא נישקה את תמונת הרב.

ערב אחד היה אושרי מתוח לקראת עסקה לגבי רכישת מגרש גדול. מזה חצי שנה התלבט בקשר לכדאיות העסקה. כל היועצים חיוו את דעתם לחיוב. כשהשתכנע שמדובר במגרש איכותי שיניב תשואה נאה החליט לגשת לעסקה. הוא סיכם עם בעלי המגרש על מחיר של ארבעה מליון שקלים, חתם על זיכרון דברים והתחייב להעביר את התשלום במלואו במועדו.

בערב שלפני העסקה שוב נקפו לבו. הוא התבונן בתמונת הרב ונאנח, "לו הייתי זוכה לברכת הרב, הייתי ניגש בלב שלם לעסקה".

הוא לקח א"הרופאים מדברים על ילד חריג", נזעק אושרי. הרב נישק את ראשו של אושרי ואמר: "הילדה בסדר גמור. היא תהיה בריאה ויפה. שערה אחת לא תחסר לה".

שירה ואושרי נכנסו לחדר האולטרא-סאונד. הרופא החל בבדיקה השגרתית. לפתע נעצר, התבונן בריכוז במסך ואמר: "יש בעיה".

"מה הבעיה?!", נבהלה שירה.

"התינוק שלכם לוקה כנראה בתסמונת דאון", הגיעה התשובה.

בני הזוג החליטו לפנות למרפאה נוספת בתקווה לאבחנה שונה, אבל גם שם קיבלו אותה תשובה. מלאי חששות נחפזו למרפאה משוכללת ביותר. הרופא חמור הסבר נתן אותה אבחנה.

כאשר חיבקה שירה אחד משלושת ילדיה דמעות עלו בעיניה וחלפה בה מחשבה: כעת את חובקת ילד בריא ומקסים. בעוד כמה חודשים תחבקי כנראה תינוק עם תסמונת. איך הוא ייראה? האם תצליחי לאהוב אותו? אושרי התקשה להתרכז בתפילותיו. הוא ניסה לברוח למשרדו ולעסקיו הענפים, אבל לא נרגע.

כל הרופאים המליצו להפסיק את ההיריון.

אושרי החליט לפנות לרב משה בן-טוב שאותו הכיר מזה שנים ונוכח בתבונתו הרבה ואף ברוח קודשו.

הרב האזין לאושרי ואמר: "יש בעיה".

"למה מתכוון הרב?!", תמה אושרי, ברור שיש בעיה הרי בגללה הגיע אליו...

"יש בעיה", חזר הרב, "המכשיר מקולקל. הבדיקה הרפואית לא נכונה".

"אבל שירה נבדקה בכמה מכונים?!", הקשה אושרי.

"כולם טועים!", אמר הרב, והוסיף, "אל תעשו שום בדיקה!"

אושרי ושירה מסרו את דברי הרב לרופא שאמר: "להחלטתכם עלולות להיות השלכות כבדות. תצטערו שלא שמעתם לנו!" באותה נימה דיברו יתר הרופאים.

אושרי הנבוך חזר לרב ומסר לו את דבריהם.

"יש לכם ילדה עם עיניים כחולות", אמר הרב בנועם.

"הרופאים מדברים על ילד חריג", נזעק אושרי, "והרב מדבר על צבע העיניים..."

הרב נישק את ראשו של אושרי ואמר: "הילדה בסדר גמור. היא תהיה בריאה ויפה. שערה אחת לא תחסר לה".

אושרי חזר לביתו ומצא את אשתו בוכה.

"הצדיק אמר שהכל בסדר", ניסה לנחם אותה ואת עצמו, "בואי נאמין שהוא יודע".

שירה רצתה לבצע בדיקת מי שפיר בהמלצת הרופאים, אבל בעלה התנגד ואמר "נקיים את דברי הצדיק, נבטח בקב"ה ולא נתאכזב".

ימי ההיריון הנותרים עברו עליהם במתח. ברכת הרב הייתה עבורם מקור תקווה, אבל החששות היו עדיין כבדים.

באחד מימי החודש השמיני שירה לא חשה תנועה בבטנה במשך כמה שעות.

"אין דופק", קבע טכנאי המוניטור, "עליכם להגיע מיד לבית החולים".

הם נסעו בתחושה גורלית. אושרי התקשר לרב.

"הכל בסדר", נשמע הקול המרגיע, "תראו שהילדה תהיה בריאה לגמרי".

בעת הלידה נשמע קול בכי דק. אושרי שידע מהם סימני התסמונת לא מצא סימן מדאיג בפני התינוקת. היא הועברה לחדר טיפול נמרץ, שם חוברה למכשירי הנשמה וצינורות למיניהם. הרופאים עקבו אחריה בדריכות מבלי לשלול או לאשר את התסמונת. כאשר נוכחו כי היא אוכלת ונושמת באופן עצמאי הועברה למחלקת התינוקות הבריאים. ההורים היו נתונים עדיין במתח. אחרי שלושה ימים שוחררה שירה ובתה. הרופאים עדיין נמנעו מלחוות דעה והזמינו את שירה למעקב, ובינתיים נקרא שמה בישראל - אוראל.

חלפו שנתיים וחצי. לשמחת ההורים אוראל הייתה בריאה, חמודה וחכמה ובעלת עיניים כחולות עמוקות...

לאחר פטירת הרב משה בן-טוב זצ"ל בה' במנחם-אב תש"ע תלה אושרי תמונה גדולה של הרב בסלון ביתו. חסרונו הורגש בנפשו של אושרי שנהג להתייעץ עמו בכל ענייניו.

כאשר אוראל גדלה נהגו הוריה לקחתה על ידיהם והיא נישקה את תמונת הרב.

ערב אחד היה אושרי מתוח לקראת עסקה לגבי רכישת מגרש גדול. מזה חצי שנה התלבט בקשר לכדאיות העסקה. כל היועצים חיוו את דעתם לחיוב. כשהשתכנע שמדובר במגרש איכותי שיניב תשואה נאה החליט לגשת לעסקה. הוא סיכם עם בעלי המגרש על מחיר של ארבעה מליון שקלים, חתם על זיכרון דברים והתחייב להעביר את התשלום במלואו במועדו.

בערב שלפני העסקה שוב נקפו לבו. הוא התבונן בתמונת הרב ונאנח, "לו הייתי זוכה לברכת הרב, הייתי ניגש בלב שלם לעסקה".

הוא לקח את אוראל על ידיו וביקש ממנה לנשק את התמונה, ולאחר מכן שאל: "האם לעשות את העסקה?"

"אבא, לא!", אמרה אוראל, וחזרה, "אבא, לא!"

מילותיה הדהדו בראשו של אביה. הוא חש כי הרב מכוונו משמיים לבטל את העסקה. הוא היה נסער וכאשר עלה על יצועו ידע שלא יצליח להירדם.

למחרת נכנס אושרי למשרדו. עורך דינו הגיש לו את המסמכים.

"מצטער", אמר אושרי בקול רועד, "אין דיל".

"מה קרה?!", זעק עורך הדין.

"קרו כל מיני דברים. איני יכול בשום אופן".

"אתה תשלם על זה ביוקר!", קרא עורך הדין.

"אין דיל", אמר אושרי, "שיעלה כמה שיעלה".

כעבור יומיים צלצל הטלפון בביתו של אושרי באישון ליל. קולו הנרגש של עורך דינו נשמע מעבר לקו: " "אתה חייב לגלות לי איזה יועץ סודי יש לך! תשמע מה קרה: אחרי שביטלת את העסקה חתם עליה יהודי אחר מצרפת והעביר להם את הכסף, ואז התגלה שהכל היה נוכלות גמורה. יש לך מזל גדול שביטלת את העסקה ברגע האחרון".

אושרי קם ממיטתו, נשק לבתו אוראל וחזר לשנתו העריבה כשהוא מהרהר בכך שיועצו הסודי שוב לא אכזב.ת אוראל על ידיו וביקש ממנה לנשק את התמונה, ולאחר מכן שאל: "האם לעשות את העסקה?"

"אבא, לא!", אמרה אוראל, וחזרה, "אבא, לא!"

מילותיה הדהדו בראשו של אביה. הוא חש כי הרב מכוונו משמיים לבטל את העסקה. הוא היה נסער וכאשר עלה על יצועו ידע שלא יצליח להירדם.

למחרת נכנס אושרי למשרדו. עורך דינו הגיש לו את המסמכים.

"מצטער", אמר אושרי בקול רועד, "אין דיל".

"מה קרה?!", זעק עורך הדין.

"קרו כל מיני דברים. איני יכול בשום אופן".

"אתה תשלם על זה ביוקר!", קרא עורך הדין.

"אין דיל", אמר אושרי, "שיעלה כמה שיעלה".

כעבור יומיים צלצל הטלפון בביתו של אושרי באישון ליל. קולו הנרגש של עורך דינו נשמע מעבר לקו: " "אתה חייב לגלות לי איזה יועץ סודי יש לך! תשמע מה קרה: אחרי שביטלת את העסקה חתם עליה יהודי אחר מצרפת והעביר להם את הכסף, ואז התגלה שהכל היה נוכלות גמורה. יש לך מזל גדול שביטלת את העסקה ברגע האחרון".

אושרי קם ממיטתו, נשק לבתו אוראל וחזר לשנתו העריבה כשהוא מהרהר בכך שיועצו הסודי שוב לא אכזב.

http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/10769

סיפורים נוספים, ידע הנותן חיות, הרצאות מרתקות, סופי שבוע מעולים לכל אחד ואחת מישראל – מומלץ בחום:

http://www.arachim.org/VideoDetail.asp?MediaID=2102

http://www.arachim.org/Events.asp

http://www.arachim.org/Articles.asp

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים, בוחן כליות ולב, שזכות הכנסת תוכן זה תעמוד לזכות ולרפואת אבי מורי שמעון בן מרים ואימי מורתי יפה ברכה בת רבקה למשפחת חדד ויתברכו בבריאות איתנה וחיים טובים וארוכים ולנחת רוח מכל יוצאי חלציהם אמן כן יהי רצון נצח סלה ועד וימלא ה' יתברך את כל משאלות ליבם לטובה ולברכה אמן כן יהי רצון.