בתחילת ספר ויקרא נאמר "ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד" וגו' (ויקרא א,א) והביא רש"י "ויקרא אל משה- לכל דברות ולכל אמירות ולכל ציווים קדמה קריאה לשון חבה לשון שמלאכי השרת משתמשין בו שנאמר "וקרא זה אל זה" אבל לנביאי אומות העולם נגלה עליהן בלשון עראי וטומאה שנאמר "ויקר אלקים אל בלעם" '. ניראה שלכן מובא א' קטנה, לא רק כביטוי לענוה של משה שכאילו ראה עצמו שאינו ראוי לקבל נבואה אלא כנביאי הגוים, אלא יש בזה עניין ענוה מהותית, שכל מה שמשה קיבל זכה לזה בזכות ענוונותו. שזהו שמביא רש"י שלכל מה שה' דיבר איתו קדמה קריאה שכאן מלמד על הכל, ומימלא זה כולל גם את מסירת התורה. וזהו להבדיל מהגוים, במה שנאמר אצל בלעם, שעל בלעם נאמר שנבואתו הייתה כמו של משה שנאמר "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה" (דברים לד,י) ודרשו חז"ל "בישראל לא קם אבל באומות העולם קם. ואיזה זה? זה בלעם בן בעור" (ספרי דברים שנז,י) הרי שכח נבואתם דומה. ובזה מובן מדוע בלעם ניסה למשוך מבנ"י את בחירתם אליו, והשתמש בזה בחטא העגל (בפעם השלישית שניסה) כיון שרצה להיות כמשה שה' רצה להעביר אליו את הבחירה של בנ"י בעקבות העגל, וכך רצה בלעם להיות במקום בנ"י ע"י שיהיה במקום משה, כיון ששוים בנבואתם. אלא שבמשה היה ענוה גדולה כמו שנאמר "והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה" (במדבר יב,ג) ולכן אליו ראוי לתת את התורה. וזהו שחז"ל עומדים על ההבדל שבין תלמידי אברהם אבינו לתלמידי בלעם (אבות ה,יט)  ומסיימים שתלמידי אברהם אוכלים בעוה"ז ונוחלים לעוה"ב, שזהו בזכות התורה. לכן כאן נאמר בא' קטנה שהענוה היא ההבדל המהותי לקשר עם ה' באמת ולתורה, וכן ברמז א' קיצור של אברהם, וכך נישאר בגדול "ויקר" לרמז על ההבדל מבלעם. והנה תלמידי ר"ע מתו בספירת העומר כיון שלא נהגו כבוד זה בזה, ולכן זהו פגם בענוה שלהם, ולכן מתו כעין שאינם ראוים לתורה בדרגה זו ונעשתה להם סם המוות, וזהו בספירת העומר שבזמן זה התעלו למתן תורה. ותלמידיו השניים היו 5 או 7 תלוי בגירסאות, ולא מנו יותר או פחות (שהרי יכלו מספר אחר כיון שמשנים בשמות ובמספרם בגירסאות) כיון שזה רמז לתורה שבה 5 חומשים או בספירה אחרת 7 (שמחלקים את "ויהי בנסוע" לספר כשלעצמו וכך יוצר 7) שהם היו ראויים לתורה בשלמות. וכן אצל משה בסיני זה בא לידי ביטוי באמירה "ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת" (שמות לב,לב) להדגיש את הענוה שלו, ובעקבות זה ניתנו הלוחות השניים והמחילה והמשך מתן תורה באהל מועד, ולכן באהל מועד נאמר "ויקרא".