ניקוסינטי היה בנו של מלך גמדזה, מובלעת בתוך מדינת סווזילנד באפריקה. בילדותו גדל בבית המלוכה, אבל משהו בתוכו לא נתן לו מנוח. הוא בכה לאמו שהוא מתגעגע למשהו שאינו יודע מהו.

כאשר התבגר הלך לאוניברסיטת יוהנסבורג ללמוד שפות. אז התוודע לשפה העברית שקסמה לו והחל ללומדה. בהמשך התוודע לסיפור עקידת יצחק שהדהימו ואחר כך ל'משנה תורה' של הרמב"ם שפתח לו צוהר ליהדות. המרצה במחלקה לעברית הציע לו לנסוע לישראל וללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים.

ניקוסינטי נעתר להצעתו. כאשר נחת בארץ חש התרוממות רוח. כשעלה לירושלים החל ללמוד את לשון המקרא, לשון חז"ל וכן ארמית. 

חלפה למעלה משנת לימודים. יום אחד קיבל טלפון משני חבריו היהודים באוניברסיטה בדרום אפריקה: "אנחנו עומדים לעלות לישראל ללמוד בישיבה בירושלים. אתה מוזמן לבקר".

ניקוסינטי הגיע לישיבה. חבריו קיבלוהו בחום והוא ישב עימם להעלות זיכרונות. בשלב מסוים אמר אחד מחבריו: "איך אתה מסביר את העובדה שגוי מקרב יהודים ליהדות?!"

"מה פירוש?" תמה ניקוסינטי.

"הפכנו ליהודים שומרי תורה ומצוות בזכותך! אתה הפנית אותנו לרמב"ם ומשם הגענו לתורה ולמצוות".

"איני יודע", המהם ניקוסינטי, "זה באמת מעניין".

"האם יש סיכוי שאי פעם תתגייר?", שאל חברו.

"כל עוד אני יכול לישון טוב בלילה, לא אעשה זאת!" קבע.

הוא יצא מבולבל מפגישתם. לא הבין מדוע הוא נמשך ללימודי עברית ויהדות כאשר מקומו הטבעי הוא בארמון האפריקני. הוא המשיך לבקר בישיבה ולהשתתף בשיעורים הפתוחים, וככל שטעם יותר, כך התבלבל יותר. ואז עשה חשבון נפש: "אתה מוקף ביהודים. איך תוכל להסתדר עימם אם אינך יהודי?! עדיף שתחיה במקום שבו יש גויים הנוהגים כמוך!"

הנסיך רכש כרטיס טיסה לרומא, שם יוכל להסתדר באיטלקית שלמד ביוהנסבורג וגם להשתלם באוניברסיטה. כשהגיע התרשם מהאתרים ברומא, הסתובב בין המוזיאונים, בחן את המוצגים והתלהב מהאימפריה האדירה שהותירה שכיות חמדה. גם הביקור בוותיקן הותיר בו רושם עז. הוא נזכר במה שהאומה הרומאית והנצרות בפרט עוללו ליהודים - אינקוויזיציה, מסעי צלב, פרעות, פוגרומים והשואה הנוראה מכל.

הוא חזר למלון כשהוא מהרהר באכזריות הנוצרים ובמסירות נפשם של היהודים שנעקדו, ולפתע מבלי להבין, כיסה לראשונה בחייו את עיניו בכף ידו וקרא: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד!"

גופו הזדעזע. הוא הרגיש כאילו כל העקודים מצטרפים לזעקתו וקוראים עימו את הפסוק הנצחי, רגע לפני מותם על קידוש השם.

לאחר מכן נזכר בביטוי היידישאי "מה חזיר יודע על אטריות?!", שמשמעו "מה יש לגוי לחפש ביהדות?!", ותהה על עצמו.  

פעם ביושבו בחדר האוכל, הונחה לפניו צלחת גדושה. משום מה לא הצליח לנעוץ את מזלגו במאכלים. ממש חש שמשהו לא נותן לו לטעום מהאוכל.

"אל תגיד שאינך מסוגל לאכול בגלל שהאוכל לא כשר...", גער בעצמו.

הוא הניח את מזלגו בצד והרהר בתקופת לימודיו בדרום אפריקה. לפתע נזכר כי לפני כשנה ישבו חבריו יום שלם בבית ולא אכלו ולא ושתו.  

"אולי היום יש צום כמו אז?" חשב.

"שטויות והבלים", ענה לעצמו, "זה לא ייתכן".

מחשבותיו לא הרפו ממנו והוא עלה לחדרו. הוא דפדף בלוח השנה העברי הטמון במזוודתו והשווה עם התאריך הלועזי. אותו יום היה מוקף במשבצת אדומה. האותיות העבריות קפצו לנגד עיניו: יום הכיפורים.

הוא כמעט התעלף. האם הוא הוזה?! האם מישהו דוחקו לפינה ומכריחו לחשוב מחשבות כאלה?!

"הצילו!", צעק בליבו, אבל מחשבותיו רדפוהו מבלי שיוכל לברוח מהן.

רגליו של ניקוסינטי נשאו אותו לבית הכנסת של רומא, שם ראה המוני יהודים עטופים בטליתות עומדים על רגליהם בתפילה חרישית. קולו כובש הלב של החזן נשמע ברמה.

ניקוסינטי עמד מהופנט. הוא נזכר בדברים שאמר לחבריו כאשר שאלוהו אם אי פעם יתגייר - כאשר לא יוכל לישון. כעת חש שהם מתקיימים. אלוקים מוליכו למקומות שלא ייתנו לו מנוח וכך מעוררו.

באותו רגע קיבל על עצמו לשוב לישראל ולהתגייר. הוא ידע שיזדקק לתעצומות נפש; ידע שהוא מותיר מאחוריו מעמד, כבוד וכסף וצועד לעבר הלא נודע, אבל הידיעה שהיהדות היא דת האמת הכריעה הכל.

ניקוסינטי חזר לירושלים והחל לשקוד על לימוד היהדות. כשהגיע לבית הדין לגיורים, אחד הדיינים ניסה להניאו מהצעד כפי שמחייבת ההלכה: "מדוע לך להצטרף לעם היהודי, העם הנרדף והמושמץ ביותר בהיסטוריה?! אתה יכול להיות גוי טוב בלי עול תורה ומצוות שמחויב לשאת כל יהודי!"

ניקוסינטי הישיר מבט ואמר: "אמנם עדיין איני יהודי, אבל הספקתי לעיין ברמב"ם ולמצוא שכך בית דין חייב לנהוג במי שמבקש להתגייר. אם אתם רוצים לדעת לשם מה ברצוני להיות יהודי, תשובתי היא שאני רוצה להיות קרוב לקדוש ברוך הוא דרך עם ישראל שקרוב אליו ביותר".

כעבור מספר דקות הודיעו לו הדיינים שהם מקבלים את גיורו.

כיום הרב נתן גמדזה נשוי לחוזרת בתשובה אמריקנית בהירת עור ויש להם צאצאים. הוא פועל בארגון 'ערכים', נוסע ממקום למקום ומספר איך בן מלך אפריקני בחר להיות בנו של מלך מלכי המלכים.

http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/10983

סיפורים נוספים, ידע הנותן חיות, הרצאות מרתקות, סופי שבוע מעולים לכל אחד ואחת מישראל – מומלץ בחום:

http://www.arachim.org/VideoDetail.asp?MediaID=2102

http://www.arachim.org/Events.asp

http://www.arachim.org/Articles.asp

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שזכות הכנסת תוכן זה תעמוד לזכות ולרפואת אבי מורי שמעון בן מרים ואימי מורתי יפה ברכה בת רבקה למשפחת חדד ויתברכו בבריאות איתנה וחיים טובים וארוכים ולנחת רוח מכל יוצאי חלציהם אמן כן יהי רצון נצח סלה ועד וימלא ה' יתברך את כל משאלות ליבם לטובה ולברכה אמן כן יהי רצון.