בס"ד טו' אייר

אש, אש מדורה..

ל"ג בעומר אותו נחגוג במוצאי שבת הוא יום הסתלקותו של רבי שמעון בר יוחאי. רשב"י ידוע בכך כי עליו נאמר "תורתו אומנתו" שכל ימי חייו היה אחוז ודבוק בשם יתברך. בהגיע ל"ג בעומר, יום הסתלקותו, זכה רשב"י לגילויי פנימיות התורה נעלים ביותר, על אף דבקותו בה' כל ימיו, דווקא ביום הסתלקותו אמר את המאמר "בחד קטירא אתקטרנא" וביום זה זכה למדרגה חדשה ונשגבה של התאחדות עם ה'. בזכות גילויי פנימיות התורה בהם זכה ביום זה אשר אותם גילה לנו בחיבורו הקדוש, ספר "הזוהר", מהווה יום זה מעין חג מתן תורה נוסף, חג מתן פנימיות התורה.

לכן נוהגים להדליק מדורות לזכרו של רבי שמעון כיון שפנימיות התורה אותה החל רבי שמעון לגלות ונמשך לאחר מכן ע"י הארי ז"ל, הבעל שם טוב, אדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד ובמיוחד על ידי הרבי מלובאוויטש, מציתה את האש הפנימית החבויה בנשמתו של כל יהודי. לימוד פנימיות התורה מוסיף חום וחיות בעבודת ה' ומאיר את חושך הגלות באור הגאולה.   

כוחה של השמחה בל"ג בעומר לפעול שבחג השבועות נקבל את התורה בשמחה ובפנימיות.