המבול כמקוווה והקשר ל" עלה זית טרף בפיה
נכתב על ידי izik28, 24/10/2022
בסד
ד"ת לפרשת נח התשפג
המבול כמקוווה והקשר ל" עלה זית טרף בפיה "
--------------------------------------------------------
ביום שלישי הבא ז בחשוון יום הבחירות נתחיל לומר ברך עלינו , בתפילה לגשמי ברכה , בלי גשם אין חיים , הגשם משול לתורה , אך אם כך מה פירוש הפ"ס המופיע בפרשת נח בהקשר למבול" בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל מעינת תהום רבה וארבת השמים נפתחו",המלבים מפרש, "בשנת". ונגד מה שחוקרים רבים ייחסו את המבול למערכת הכוכבים שעמדו אז במערכה רעה מחייב שטף מים, אמר שזה היה בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בי"ז בחדש וכל חושב באצטגנינות יבין שזמן ההוא לא חייב את המבול, לא מצד זמן הכולל שהוא השנה ולא מצד החודש ולא מצד היום, וכן אל תחשוב שהיה המבול ע"י טבע האויר אז שהרה וילד אדים רבים המולידים גשם, או ע"י הארץ שע"י רעש הארץ נבקעו מעינות תהום רבה, שהגם שיקרה לפעמים שישפכו עננים שטף מים רבים בחלק א' מן הארץ או שע"י רעש או שקיעת מקומו יעלו תהומות מעומק הארץ, לא יקרו שני מקריים אלה הרחוקים זה מזה וסבת כ"א נבדל מחברו, בפעם אחת וברגע אחד, כי ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה ונפתחו ארובות השמים, ואדרבה סבות שני אלה יתנגדו זל"ז, שרבוי התהומות יהיו אחר ירידת המטר ימים רבים או בעת שהאויר נקי מאדים, אבל פה שהאויר היה מלא מים נחסרו המים מהימים והנחלים והתהומות, ואיך נפתחו אז מעינות תהום רבה, וכבר בארו חז"ל שאז החזיר ה' את העולם לתחלת הבריאה שכל העולם הי' מים במים, שכבר בארתי (בפסוק יהי רקיע ובפסוק יקוו המים) שבתחלה היה יסוד המים מקיף כל כדור הארץ, וע"י מאמר יהי רקיע עלו המים האדיים אל מקום העננים, שהפסיקו בין המים שלמעלה מהעננים שנשארו מים בכח ובין למטה שהם מים בפועל, עד שכלל המימות שבעולם הם חצים ברקיע וחצים באוקיינוס, ובעת המבול בדבר ה' ירדו כולם למטה, שעז"א ארובות השמים נפתחו שהם אוצרות השמים, ששם נאצרים המימות הרבים ותלוים במאמרו של מלך, גם נבקעו תהומות ע"י רעשים שנתהוו בבטן הארץ ששם תמיד אש בוער כנודע מההרים המריקים אש והרתיחו את המים שבתהום, וכשנתרחבו המים ע"י האש בקעו את הארץ ועלו למעלה, וע"כ אמרו חז"ל שהיו המים רותחים שהם מי התהומות, כמו המעינות החמים הבוקעים מבטן האדמה גם היום":.
האור החיים מפרש כמלבים , כך שישנם מים עליונים הם שמיים אותם אנו רואים , ויש את המים תחתונים הוא הים וכל מעיינות תהום הם מעמקי הים , המים העליונים דומים לזכר והתחתונים לנקבה ,
ירידת הגשם תלוי בחיבור שני גורמים אלו כזכר ונקבה , האדמה גם היא משולה לנקבה היות והיא פועל בשם נקבה , היא מצמיחה את הזרע שזרע בה האדם , כך גם איש ואישה , זהו טבע העולם התקין .
בתקופת המבול כפי אומר הפ"ס, ",ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס" ,המבלים מפרש, " תשחת הארץ וגו'. כל הכתוב לא היה צריך לאומרו כי כבר כתב בפרשה הקודמת (פסוק ה') וירא ה' כי רבה וגו'. ואם לפרט החטא נתכוין יותר מפורשת בפרשה הקודמת דכתיב רבה רעת האדם וכל יצר וגו'. ואם לצד שלא הזכיר שם החמס היה לו להזכירו. ועוד למה בפרשה הקודמת אמר שם הרחמים וכאן אמר שם אלהים, עוד למה הוצרך לומר תיבת לפני האלהים. עוד למה חזר עוד לומר וירא אלהים וגו' אם להודיע בא כי ה' יודע כל הווה דבר זה ידוע הוא. אכן יתבאר הענין על דרך אומרם באבות (פ"ד) וזה לשונם העושה עבירה אחת קונה לו קטיגור פירוש מלאך משחית. אך צריך אתה לדעת כי אין המשחית יכול עשות דבר קודם שישפוט שופט כל הארץ, שה' מונעם מעשות רע, והוא סוד פירוש (שמות, לז) נושא עון ואחר שישפוט האלהים אז ישלחם ביד פשעם שהם קטגורים שנבראים במעשיהם הרעים, כאומרו (ירמי', ב) תיסרך רעתך. ויש לך לדעת, כי הגם שימנע ה' המקטרג מהזיק לעושהו, עם כל זה כשירבה יקבול שלא יסבול עוד וידחוק למהר מעשיהו לאבד בעליו קודם שיגמר דינו כי משפטו מפורש, והוא אומרו ותשחת הארץ לפני האלהים, פירוש קודם שיגמור דינם נשחתה הארץ פירוש משלו בה משחיתים לצד מעשיהם. ודקדק לומר הארץ הכוונה שגם גוף הארץ לצד הפלגת החטאים תקולל חלקתם בארץ כי ישכינו בה התיעוב הנוצר ממעשיהם. ואומרו ותמלא הארץ מן הראוי היה להקדים הסיבה ואחר כך המסובב שהוא יצירת המשחית, אלא נתכוין להודיע שאחר שהגיעו לגדר זה עוד הוסיפו להתעיב יותר מהקודם
חמס, פירוש חמס הוא כללות הרשע בו גזל בו גילוי עריות בו שפיכות דמים בו עבודה זרה, וכמו שהוכיחו רז"ל (ב"ר פל"א) מהכתובים יעש"ד. והגם שמדתו יתברך להיות נושא עון עד עת בא דבר משפט, הדור ההוא גדול עונם מנשוא במדת נושא עון, על דרך אומרו (לעי' ד' י"ג) קין גדול עוני מנשוא. או יאמר ותשחת הארץ הם מעשיהם הרעים ומצד זה נתמלאה הארץ מקטרגים המתייחסים בשם חמס, והוא שהודיע הכתוב לנח באומרו קץ כל בשר בא לפני פירוש אותם המקטרגים שנבראו מיושבי הארץ שנקרא קץ, כמו שמפורש בדברי הזוהר (ח"א ס"ג), בא לפני וקובל למהר לאבדם. וטעם הודעת כל הכתובים הוא לומר כי זולת זה היה ה' מאריך אפו זמן מה, והגם שאמר בפרשה הקודמת (פסוק ז') ויאמר ה' אמחה את האדם וגו' עם כל זה ינחם ה' על הרעה והיה מאריך אפו, אלא לצד הפלגת המשחית, והוא אומרו וירא אלהים וגו' והנה נשחתה בהפלגה, לטעם זה מיהר ה' לומר לנח עשה לך וגו', וטעם שהזכיר בפרשה זו שם אלהים הראה כי גם מדת רחמים נתהפכה למדת הדין לצד מעשה הרשעים:
הארץ חמס. במדרש (ב"ר פל"א) וזה לשונם היה מביא קופה תורמוסים וכל אחד לוקח תורמוס אחד ואינו יכול להוציאו בדיינים ע"כ. כבר קדמו ראשונים והקשו דבני נח נהרגו על פחות משוה פרוטה. ולי נראה כי המדרש מגלה כי מלבד שבטלו עיקר תורת ז' מצות עוד להם שהיו חומסים מתורת האדם השכליית, כי הגוזל פרוטה הוא דבר שהיו תובעים אותו ולא פחות משוה פרוטה והיו מתחכמים לגזול באופן שלא יתבעו אותם. גם כפי הדין נראה לי כי לא חייבה תורה לבני נח אלא על ממון הבא לידם בדרך גזילה אבל בהקפה לא יתחייבו. והגם שהרמב"ם בפרק ט' מהלכות מלכים כתב גם עושקי שכר שכיר יהרגו עליו בני נח, אינו דומה לזה שבא לידו בהלואה שיאמר חייב אני לתת לך לכשיבא זמן, ואנשים ההמה היו נוטלים ברצונו בהקפה לפרוע אחר כך וכשהיה מתרצה להקיפם היו נוטלין פחות משוה פרוטה ובהלכות הלואות לא היו דנים על פחות משוה פרוטה אם חייב לו כשיטעון פרעתי או יש לך כנגדו ודבר זה אינו בגדר מצות גזילה שיתחייב מיתה, שיאמר סבור הייתי שאין לך בידי כלום. עוד אפשר לומר שיכולין לטעון בתורת מתנה בא לידם לטעום לקנות ממנו: "
המבול כמעט החזיר את העולם לתוהו ובוהו , הם החושך וכל מה שקשור ביצר ברע , האדמה שמסמלת את האישה נמחקה , בגלל חטאי האדם וגם הבהמה הייתה חלק מהעניין, חוץ מהדגים שלא נמחו היות והם שמרו על צניעות בהיותם מכוסים ע"י המים שהם כתורה, אבל אם מחללים את התורה היא הופכת לכלי מסוכן כמים שאפשר לשתות מהם לרוויה או לטבוע בהם חלילה ..
אם נעמיק בכתוב נראה את הפ"ס הבאים" .. .. ויגוע כל בשר הרמש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השרץ על הארץ וכל האדם
כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו
וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים וימחו מן הארץ וישאר אך נח ואשר אתו בתבה", התורה לא כותבת דבר על הצומח ! הדבר מתקשר ליונה ולפ"ס," וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה
ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה
ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה
ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ", רבנו בחיי מסביר ,"והנה עלה זית טרף בפיה. כיון שנגזר אבדן ומחייה על האדם ועל כל מה שבארץ אין צריך לומר שנעקרו האילנות ונמחו לגמרי עד שהוצרכו רבותינו ז"ל לומר שאפילו אצטרובולין של רחים נמחו במבול ודרשו בזה (איוב י"ד) אבנים שחקו מים, ואין צ"ל כי העלה נבל וא"כ מהיכן הביאה אותו, אמרו במדרש ר' לוי אמר מהר המשחה הביאה אותו דלא טפת ארעא דארץ ישראל במיא דמבולא שכך אמר הקב"ה ליחזקאל (יחזקאל כ"ב) בן אדם אמר לה את ארץ לא מטהרה היא ולא גשמה ביום זעם, לא מטהרה פירוש שלא נבקעו מעינות תהום, ולא גושמה שלא ירד עליה מטר מן השמים מגשם המבול, אבל בודאי מי המבול שבשאר ארצות נכנסו לתוכה שהרי הכתוב מעיד בכאן ויכסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים, ולפי שלא ירד מן השמים הגשם השוטף שהיה משבר כל האילנות לכך לא נעקרו האילנות משם מפני המים הבאים שם משאר ארצות, ולפיכך לקחתו מהר המשחה הוא הר הזיתים, וזהו שאמר וידע נח כי קלו המים וגו'" .
לפי דבריו נראה שאכן גם עץ השדה נמחה במבול[ אולי נשארו גזעי העצים אך לא צומח עלהם והם היו כאילו מתים] ראיה לכך נראה בבקשתו של הקב"ה מנח"וְאַתָּה קַח לְךָ מִכָּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ, וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם לְאָכְלָה",המלבים מפרש, "
אתה קח לך." והגם שהחיות יבאו מעצמם אל תחשוב כי יביאו עמם מזונותיהם אל התיבה כמו שכל בע"ח מכין לעצמו מזון בקיץ על החורף, כי זאת מוטל עליך, והמזונות תכין בשבילך, שע"ז אמר קח לך. ויהיה מכל מין מכל מאכל אשר יאכל. ואספת אליך והם יזונו משלחנך, וזה היה הכנה אל מה שהותר אח"כ בשר לאכילה, כי הוא פרנסם משלו עד שמציאותם יתיחס אליו כי הוא הצילם ממות ויכלכלם כל השנה ההיא".
בהפטרת השבת מופיע הפ"ס ," כי ההרים ימושו והגבעות תמוטנה וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך ה",המלבים מפרש, "כי ההרים ימושו", מוסיף לאמר כי לא לבד שקשה עלי לכלות אותך כמו שקשה עלי לכלות כלל העולם, כי גם אם יצוייר שההרים ימושו ושאמחה כל היקום אשר על פני האדמה, ושאבטל שבועת המבול, מ"מ "חסדי מאתך לא ימוש", (והנה ההרים הם הגדולים והגבעות הם הקטנות, והמש הוא המש בכונה והמתמוטט הוא ע"י חלישות כח, ואם ימושו ההרים בכונה אז הגבעות הקטנות שאצל ההרים תמוטינה ע"י חלישות כחם בשאין להם סמך מן ההרים ועפ"ז ממשיל חסדי ה' אל ההרים הגדולים וברית שלומו שכרת עם ישראל אל הגבעות הנסמכים על כח ההרים, כי כן ברית השלום הזה אינו נסמך על זכות ישראל רק על חסדי ה', ואם ימושו חסדי ה' תמוט ברית השלום מעצמו ע"י חולשתו כי הוא חלש מעצמו בלעדי חסדי ה', אבל אחר שחסד ה' לא תמוש מאתם, כי החסד הוא דבר תמידי אחר שאינו תלוי במעשה העם וצדקתם אינו משתנה ג"כ בהשתנות מעשיהם ובהכרח גם ברית שלומי הנסמך על חסדים האלה לא תמוט):"
הקב"ה רוצה שנקיים עולם תקין , ללא הבדל מעמד כזה או אחר , על פי הטבע הנורמלי " דרך גבר בעלמה" ולא במעשים פרוצים שהם כאילו נורמלים ומודרנים .. הם לא! כמו שנורמלי שאדמה שהיא משולה לנקבה מצמיחה זרעים ופירות והגשם כך הקשר בין איש לאישה שמתקשר לפס," זכו שכינה ביניהם",העולם טרם המבול היה מושחת ואותם אנשים שמו פס על הקב"ה , נח היה היחיד שדגל במעשים נורמלים ולכן ה", חיבב אותו והמשיך את קיום העולם דרכו , הקשר בין אדם לאדמתו צריך להיות מקודש שכן האדמה היא מקור החיים כמו המים והתורה , הבטחת ה" שלא יהיה מבול קיימת , אך היא תלויה בנו , אם נבנה עולם נורמלי תקין ונקדש את הקשר בין אדם ואלקיו ובין איש לאישה ,נזכה בשכינה שתשרה בתוכנו בידוק כמו שהיה בתוכי תיבת נח ולאחר מכן , לאחר המבול שהיה כמקווה שטיהר את העולם , ככלה שמיטהרת לפני חופתה כדי להקים עולם חדש מבראשית .
ואם נשאל למה דווקא היונה שמשולה לעם ישראל מצאה עלה זית? הרב קשתיאל מסביר,"המהרל כותב שלזית יש מעלה של קדושה. המשכן המלך והכהנים נמשחים בשמן. גם מאירים באמצעותו. אנו מעורבבים בחומר ורוח. איך מגיעים לכוונה טהורה כמו שמן זית?
לרצונו טהורים? משימה קשה. לכן הזית צריך כתישה. בתוך הגלעין יש שמן זך בלי פרי. שמן עטוף בקליפה, צריך לחדור אליו על ידי הסרת החומריות. כך ישראל. יש בכל אחד מישראל גרעין קטן עם כוונה טהורה. אנחנו לא מצליחים בעצמנו להוציא את זה מקרבנו ולהגיע למקום המזוקק.
זה נכון לאומה ונכון ליחיד. היסורים שחווינו עוזרים לנו לזכך את הרצונות שלנו. זה נכון גם ליחיד. יעקב שחווה הרבה יסורים ביקש ליישב בשלווה וקפץ עליו רוגזו של יוסף. הקבה מביא קשיים כדי להוציא את השמן הטהור מאתנו.
הקבה מנסה את הצדיקים. בודק. הכנת פשתן גם נעשית על ידי כתישה ככל שנותנים יותר מכות לפשתן היא 'משתמנת' זה לשון המדרש, משתמנת מלשון שמן".
אותו עץ זית מסמל את האור הטהור שנברא עם העולם החדש , אור הטהרה והתורה שתשרה בתוכנו רק אם נקיים עולם טהור ונקי כזוג שבונה את ביתו החדש . חודש טוב וחורף טוב ובריא
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
