שלום
6/9/2022
שלום בבית
מכלל העוונות שעליהם עלינו לשוב בתשובה, היא פגיעה בכל אדם ואדם. ובפרט על האדם לשים לב, שלא יפגע בבני ביתו, אלו שתמיד סמוכים לשולחנו, וגם בני הבית, כל אחד ואחד צריכים להזהר שלא לפגוע איש ברעהו. וידועים דברי הריטב"א, כי עיקר אזהרת התורה "לא תונו איש את עמיתו", מכוונת כלפי האיש, שלא יפגע באשתו, כי היא חברתו ואשת בריתו.
ומעשה בהרב הקדוש רבי יחיאל מיכל מזלוצ'וב, שירש מאביו (המגיד רבי יצחק מדרהוביץ) זוג תפילין יקרות ביותר. חסידים עשירים רצו לקנות את התפילין בכסף רב, והוא, למרות מצבו הכלכלי הקשה והדחוק, לא אבה לשמוע על עסקה כזו. אשתו הרבנית הפצירה בו שימכור את התפילין לצורך פרנסתם, שהרי היו לו תפילין אחרות להתפלל בהן, אך הוא עמד על דעתו וסירב למוכרן.
שנה אחת, לא היו אתרוגים בנמצא, והגיע ערב חג הסוכות. והנה איש אחד בא ואתרוג יפה ומהודר מאד בידו, ודרש בעדו סכום גדול. אז נאלץ רבי יחיאל למכור את התפילין של אביו, בסכום נכבד, וקנה את האתרוג בשמחה רבה.
כאשר נודע הדבר לאשתו, כעסה עליו עד מאד, לאמור, בני ביתך רעבים ללחם, ואת התפילין לא מכרת, וכעת בשביל אתרוג מכרת את התפילין?! ברוב כעסה עמדה ובחמת זעם נשכה את האתרוג במקום הפיטם ופסלה אותו.
רבי יחיאל לא הוציא הגה מפיו, ואפילו סימן של כעס וקפידה לא הראה, רק אמר לפני ה' יתברך, רבונו של עולם, תפילין מהודרות כבר אין לי, אתרוג כשר גם כבר אין לי, הריני מקבל עלי את גזירתך באהבה! לידי כעס לא אבוא! את שלום הבית לא אפר!
בליל חג הסוכות, נראה אליו אביו הצדיק בחלום, וגילה לו, שהמעשה האחרון שכבש את יצרו ולא הקפיד, עשה רושם כביר בשמים, ומכאן ולהבא יושפע עליו שפע רב בפרנסה טובה, ולא יחסר לו כל טוב. (ענף עץ אבות עמוד סב).
שלום בבית
מכלל העוונות שעליהם עלינו לשוב בתשובה, היא פגיעה בכל אדם ואדם. ובפרט על האדם לשים לב, שלא יפגע בבני ביתו, אלו שתמיד סמוכים לשולחנו, וגם בני הבית, כל אחד ואחד צריכים להזהר שלא לפגוע איש ברעהו. וידועים דברי הריטב"א, כי עיקר אזהרת התורה "לא תונו איש את עמיתו", מכוונת כלפי האיש, שלא יפגע באשתו, כי היא חברתו ואשת בריתו.
ומעשה בהרב הקדוש רבי יחיאל מיכל מזלוצ'וב, שירש מאביו (המגיד רבי יצחק מדרהוביץ) זוג תפילין יקרות ביותר. חסידים עשירים רצו לקנות את התפילין בכסף רב, והוא, למרות מצבו הכלכלי הקשה והדחוק, לא אבה לשמוע על עסקה כזו. אשתו הרבנית הפצירה בו שימכור את התפילין לצורך פרנסתם, שהרי היו לו תפילין אחרות להתפלל בהן, אך הוא עמד על דעתו וסירב למוכרן.
שנה אחת, לא היו אתרוגים בנמצא, והגיע ערב חג הסוכות. והנה איש אחד בא ואתרוג יפה ומהודר מאד בידו, ודרש בעדו סכום גדול. אז נאלץ רבי יחיאל למכור את התפילין של אביו, בסכום נכבד, וקנה את האתרוג בשמחה רבה.
כאשר נודע הדבר לאשתו, כעסה עליו עד מאד, לאמור, בני ביתך רעבים ללחם, ואת התפילין לא מכרת, וכעת בשביל אתרוג מכרת את התפילין?! ברוב כעסה עמדה ובחמת זעם נשכה את האתרוג במקום הפיטם ופסלה אותו.
רבי יחיאל לא הוציא הגה מפיו, ואפילו סימן של כעס וקפידה לא הראה, רק אמר לפני ה' יתברך, רבונו של עולם, תפילין מהודרות כבר אין לי, אתרוג כשר גם כבר אין לי, הריני מקבל עלי את גזירתך באהבה! לידי כעס לא אבוא! את שלום הבית לא אפר!
בליל חג הסוכות, נראה אליו אביו הצדיק בחלום, וגילה לו, שהמעשה האחרון שכבש את יצרו ולא הקפיד, עשה רושם כביר בשמים, ומכאן ולהבא יושפע עליו שפע רב בפרנסה טובה, ולא יחסר לו כל טוב. (ענף עץ אבות עמוד סב).
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
