הא לחמא עניא
"הא לחמא עניא"
מהי הסיבה שאומרים משפט זה, מדוע נאמר בארמית ומה משמעותו?
הראב"ן בכלל מסביר שאין משפט זה חלק מההגדה אלא תשובה לילדים התמהים מה נשתנה הלילה הזה שאוכלים מצות[1] (שהרי בכל לילה אוכלים לחם), והסיבה שהוא נאמר בארמית היא שזו היתה הלשון הנהוגה בבבל.
הרטיב"א גם מסביר כך [וכך אומרים גם עוד ראשונים] ומביא הסבר נוסף דחוי[2].
רוב הראשונים מביאים את שני הטעמים הידועים לקריאת המצות "לחמא עניא":
א) לחם עוני[3], וע"ע בשיבולי הלקט. ב) שעונים (אומרים) עליו דברים – קריאת ההגדה וההלל.
בחזו"ע מביא פירוש של בעל "אמת ליעקב" הממחיש את גודל החשיבות של אמירת ההגדה, והוא שמבואר עפ"י חז"ל במס' שבת י"ב: שאין מלאכי השרת בקיאים בלשון ארמי ולכן אין לאדם לבקש צרכיו בלשון זו, אבל במקום שהשכינה ממש נמצאת אפשר גם בלשון ארמי כי הקב"ה נמצא. וזו הסיבה שפותחים ההגדה בלשון ארמי, מכיוון שאין לנו צורך במלאכי השרת שיעלו את דברנו למעלה מפני שהקב"ה איתנו פה ממש.
[1] וראוי להוסיף שבזמנם לא היו מודעים לכל פרטי חג שמתקרב כמו היום
[2] לסלק השדים מעלינו שאינם מבינים בל' תרגום, "פירוש המיוחס לרש"י".
[3] בפשטות מכיוון שאינו תפח (החמיץ), אבל בפירוש המיוחס לרש"י מביא הסבר מעניין והוא שנקרא כך בגלל ששיערו חכמים עיסת מצות שלא יהיה בה חשש חימוץ – עשירית האיפה, שזהו גם השיעור של קרבן עני החייב קרבן עולה ויורד וכו', ע"ש.
