'דלמא רבי זעירא ורבי אבא בר כהנא ורבי לוי הוון יתבין והוה רבי זעירא מקנתר לאילין דאגדתא וצוח להון סיפרי קיסמי.  אמר ליה רבי בא בר כהנא למה את מקנתר לון שאל ואינון מגיבין לך.  אמר ליה מהו דין דכתיב כי חמת אדם תודך שארית חמות תחגור.  אמר ליה כי חמת אדם תודך בעולם הזה שארית חמות תחגור לעולם הבא.  אמר ליה או נימר כי חמת אדם תודך בעולם הבא שארית חמות תחגור בעולם הזה.  אמר רבי לוי כשתעורר חמתך על הרשעים צדיקים רואין מה את עושה להן והן מודין לשמך.  אמר רבי זעירא היא הפכה והיא מהפכה לא שמעינן מינה כלום' (יר' מעשרות ג,ד) לכאורה רבי זירא מזלזל מאוד בבעלי אגדה, ולכאורה האם זה כך תמיד? הרי נאמר 'מקרא משנה הלכות תלמוד תוספתות אגדות ואפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לומר לפני רבו, כלן נאמרו למשה בסיני' (ויקרא רבה כב, ב) אז כיצד זלזל?- ואמנם אפשר לתרץ שזה דברי ריב"ל (במדרש) ואילו בנוסח שבגמ' (ברכות ה,א) בשם רשב"ל לא מופיע אגדות. אולם ודאי שגם ר"ז החשיב דרשות שהרי נאמר 'ר' זעירה מפקד לחבריי' עולון ושמעין קליה דרבי לוי דרש.  דלית איפשר דהוא מפיק פרשתיה דלא אולפן' (יר' ר"ה ד,א) הרי שאם שלח את תלמידי החכמים לשמוע דרשת ר"ל ודאי שהחשיב את האגדתות?- לכן ניראה שמה שר"ז אומר הוא מדייק בדבריו, שאומר 'לא שמעינן מינה כלום' שזה הדגש שמה שאומרים לא שומעים מזה כלום, שזהו שקורא להם 'סיפרי קיסמי' ספרי קוסמים. שעל אחד הלחשים (שניראה כמו סוג קסם) נאמר ברש"י 'בזך בזיך- אין לו משמעות אלא כך הוא הלחש' (שבת סז,א) ומימלא כשר"ז קורא לזה קסמים הוא מתכוון שכמו בלחשים לפעמים אין משמעות כך גם הם לפעמים דורשים ללא משמעות. שאין בזה שום חידוש בשבילנו ולכן מיותר, שלא כמו במקרה ששלח את הת"ח שם ר"ל דרש דרשה שיש לה משמעות להלכה (לתקיעת שופר), ולכן ר"ז זלזל דווקא שאותם דרשנים שדורשים ואין בזה חידוש ממשי.  ואולי ע"פ זה יובן 'ותעל הצפרדע ותכס את" וגו' תני רבי עקיבא אומר צפרדע אחת היתה והיא השריצה ומלאה את ארץ מצרים אמר לו רבי אלעזר בן עזריה עקיבא מה לך אצל הגדה כלה מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות צפרדע אחת היתה ושרקה להן ובאו' (שמו"ר י,ד) שמדוע ראב"ע לא קיבל את דרשת ר"ע?- אלא שדברי ר"ע זה כמו הסבר כיצד צפרדע אחת מכסה את הכל, שזהו שהשריצה, ועל זה אמר ר"א שאין בזה שום חידוש כיון שזה אפשרות מובנת ופשוטה (אם כי לא הגיונית) [ואם זה מצד סוד עמוק, אז אין לפרסמו ברבים, ובפרט שלא יבינו שזה סודות] ולכן מפנהו לנגעים ואהלות שעליהם נאמר 'נגעים מקרא מרובה והלכות מועטות, אהלות מקרא מועט והלכות מרובות' (חגיגה יא,א) שאת דיוקיו ישאיר לנושאים הלכתיים שבהם יש חידוש. ואילו הוא (ראב"ע) דרש ששרקה להם שבזה רמז שהמכה באה כנגד מעשה המצרים 'צפרדע מפני מה בא עליהם, מפני שהיו אומרים להן לישראל צאו והביאו לנו שקצים ורמשים ונשחק עמהם כמו שאנו רוצים' (תנא דבי אליהו ז') ולכן כמו שאספו את הצפרדעים כך הצפרדע אספה את חברותיה, וזהו חידוש. אי נמי- הצפרדע קראה לחברותיה לעשות רצון ה', שזה כנגד דברי פרעה שלא מכיר את ה', שכביכול לא קיים, לכן המכה הראתה לפרעה שאפילו הצפרדע שומעת בקול ה' ואוספת את חברותיה להזיק ליאור שהוא האלוה של פרעה. וזה גם רמז לדורות שאפשר להתבונן בטבע ולהגיע לאמונה בה', כך שיש בזה חידוש. והנה רש"י מפרש 'צפרדע אחת היתה, והיו מכין אותה והיא מתזת נחילים נחילים; זהו מדרשו' (שמות ח,ב) ותמוה שדברי ר"ע המותקפים התקבלו לרש"י?- אפשר שרש"י הסתפק גם בהסבר שכזה גם אם אין בו חידוש יוחד. אולם ניראה יותר- שהנה דברי רש"י אינם כר"ע שהרי לר"ע זה הושרץ וברש"י זה הוכה?- אלא שיש מקור לרש"י בתנחומא (וארא יד) 'כתוב אחד אומר ושרץ היאור צפרדעים, וכתוב אחד אומר ותעל הצפרדע. רבי עקיבא אומר, צפרדע אחת היתה, והיו המצרים מכין אותה ומתזת צפרדעים הרבה' ולא מצאנו שבזה תוקפו ראב"ע, לכן ניראה שר"ע תיקן דבריו ושינה במקום הושרץ להוכה, ובזה ראב"ע לא תקפו, כיון שיש בזה חידוש, שהצפרדע היתה כמו בנ"י במצרים שהוכו והתרבו "וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ" (שמות א,יב) ואותו דבר היתה הצפרדע, שמשה לא הכה את היאור כי היאור הצילו ולכן זה הזכיר את עינויים של ישראל ע"י המצרים, ולכן המכה באה בהתאם לכך, ומימלא יש בזה חידוש (ואולי זו היתה כוונת ר"ע שהשריצה כעין בנ"י שהולידו "ובני ישראל, פרו וישרצו" וגו' (שם ז') אלא שזו היתה דרשה רחוקה שקשה להבין את הדימוי לבנ"י, כיון שהפס' של וישרצו נאמר לפני העינוי של בנ"י, שלא כהוכו ולכן יותר מדגיש זאת, וכך יותר מובן) ולכן בזה ראב"ע לא חלק שאפשר לדרוש כך ולכן הביאו רש"י.