א. צריך לכבד חדריו קודם הבדיקה, דלא מיבדק שפיר בלא 

כיבוד, והמנהג לכבד כל הבית והחדרים ביום י"ג כדי שיוכל 

לעשות הבדיקה כדין בתחילת ליל י"ד (סי' תל"ג סי"א ומ"ב 

סקמ"ו).

ב. אולם נהגו כל ישראל להתחיל כבר שלושים יום קודם חג 

הפסח להכין הבית לפסח מכל חשש חמץ, ונוהגין לנקות כל 

הבית וכל כליו, ושוטפין וגוררין ורוחצין בכל מיני חומרי 

ניקוי שיהיה נקי מכל חשש חמץ ואפילו בכל שהו.

ג. ואחר שכיבדו היטב בכל המקומות צריך הוא לחזור 

ולבדוק בכל המקומות לאור הנר בחורים ובסדקים הצריכין 

בדיקה שמא יש שם מעט חמץ, שהכיבוד אינו מועיל כלום 

למה שבחורים וסדקים (שו"ע הרב סל"ט).

ד. צריך ליזהר שמעת שמתחילים לנקות הבית, יהיה החמץ 

שאוכל ממנו מונח במקום משומר, דאם לא יזהר מה תועלת 

יש לו מהנקיון, דהחמץ נסחב לחדרים המנוקים (קנה בשם).

ה. אותם המקומות שקשה להשאיר בדיקתם עד ליל 

ארבעה עשר, כגון ארונות המטבח שכבר ממלאים אותם 

עם מאכלי פסח, וקשה לפנותם בליל י"ד כדי לבדוק שם, 

ראוי ונכון שיבדקם באחד הלילות שקודם ליל י"ד לאור הנר 

ובלי ברכה (שם).

ו. מצד עיקר הדין הקילו הרבה פוסקים שאין חובה לבער 

פירורים קטנים של חמץ, אבל למעשה נוהגין להחמיר 

ולבער כל פירורים אפילו קטנים ביותר, והטעם כי אף שאין 

דרך לאכלם, מ"מ יש לחוש שמא יפול פירור חמץ שלא 

במתכוון ושלא ברצון בתוך מאכל, ובפסח הדין דחמץ 

שנתערב אפילו במשהו אינו בטל כלל, ונמצא שנכשל 

באיסור אכילת חמץ בפסח.

ז. יש ליזהר בעת נקיון הבית לשים לב לכל המקומות 

והחפצים שיכולים למצוא בהם חמץ, לדוגמא: במכשיר 

הטלפון ובפרט בשפופרת מצוי לפעמים פירורי חמץ, 

הזמירות של שבת והברכונים דבוק בהם פירורי חמץ, 

וכמו"כ סידורים של ילדים פנקסי טלפון וכדו', כל מיני 

טבעות שלובשות הנשים שנוגעים בהם בחמץ [ואם 

לובשות הטבעות גם בימי הפסח בעת שמבשלות לפסח, 

יש ליזהר להגעילן אחר ניקוי היטב כי מצוי בהם בליעות 

חמץ], יש לנקות השואב אבק, שטריימל מגבעת, כמו"כ 

שאר חפצים שאדם מחזיק עמו ארנק מפתחות פלאפון 

וכו'.

ח. חסידים ואנשי מעשה נוהגים גם לשטוף הדברים 

שקונים לכבוד החג מחשש פירורי חמץ, כגון מיני פירות 

וירקות, ביצים, בקבוקי יין ושמן, וכל דבר העלול להיות עליו 

פירורי חמץ.

ט. יש ליזהר ולהשגיח במה שמצוי שמביאים שק תפוחי 

אדמה וכיוצא בזה, שמחמת כובד השק סוחבים אותם על 

הארץ, ולפעמים נסחב עם זה פירורי חמץ, ובקל יכול ליכשל 

באיסור חמץ בפסח.

י. כמו"כ צריך ליזהר כשמביא לביתו מאכלי פסח עם רכב 

(מונית או טנדר), ומצוי שהמקום המיועד להניח שם את מוצרי 

הפסח מלאים עם פירורי חמץ, על כן ישגיח וינקה תחילה 

את המקום היטב או יניח דבר מפסיק ביניהם כמו נייר או 

ניילון כדי שלא ידבק בהם החמץ.

יא. יש ליזהר מאד בעת שטיפת ורחיצת הבית שלא לשפוך 

מים על המשקוף שסמוך למזוזות שעלולות להתקלקל 

ח"ו, ואם יש חשש שנרטבה המזוזה צריך לבודקה.

יב. חמץ שנפלה עליו מפולת (פירוש גל של אבנים ועפר) אם אין 

הכלב יכול להריח ריחו ולחפש אחריו דהיינו שיש עליו גובה 

ג' טפחים, הרי הוא כמבוער מן העולם לגמרי ואינו עובר 

עליו בבל יראה ובל ימצא מן התורה אף על פי שלא בטלו 

(שו"ע הרב סעיף ל), ולפי זה אם נתגלגל חמץ תחת ארון כבד 

בעומק שאי אפשר להגיע אליו בידיים, מבטלו ודיו.

יג. המגירות והמדפים שדרך להסירם ממקומם ולהפכם 

בעת שמנקים אותם מהחמץ, וכן קדירות וכדומה, אינם 

צריכים בדיקה, שמכיון שהפכם ודאי שוב אין בהם חמץ 

(קנה בשם).

יד. בענין ניקוי הספרים, מקילים שלא לבדקם, ומ"מ לא 

ישים אצבעותיו לתוך פיו תוך כדי הלימוד, ונכון לנקות ידיו 

אחר הלימוד בימי הפסח, וכן לא ישתמש בהם על השלחן 

בסמוך לאוכלים שלא יפול בהם פירורים הנמצאים בתוכם, 

ונמצא נכשל ח"ו באיסור אכילת חמץ בפסח.

טו. כל הכלים שהשתמשו בהם חמץ כל השנה, צריך 

לנקותם היטב מחמץ שדבוק עליהם (סי' תנ"א ס"א), ולכן 

המנהג למכור חמץ הכלים לנכרי, מחשש שלא ניקו אותם 

כהלכה, ומדינא כיון שמכרם שוב אין צריך לנקותם.

טז. יש לדעת שאפילו מוכרים אותם לנכרי, עדיין צריך 

להצניעם, כמו"כ אלו שמשאירים אותם במטבח במקום 

שנמצאים כל השנה, מטעמי זהירות צריך להצניעם 

ולכסותם, כדי שלא יבואו להשתמש בהם בפסח.

יז. בחורי ישיבה שיש להם חדר שמשתמש לצרכיו, כגון 

שינה וכדומה, צריכים לבדוק בליל י"ד לאור הנר בברכה, 

ואם גרים בעיר אחרת ונוסע בסוף הזמן לביתו, צריכים 

לבדוק החמץ בחדריהם בלילה לפני יציאתם מהישיבה 

לאור הנר בלא ברכה, וכן יבטל החמץ שלא ראה (תל"ו ס"א 

ובמ"ב סק"ג).

יח. ונכון ללמד את ישראל בהיותן מגעילין ומלבנין את 

הכלים מפני החמץ שיכוונו שכמו כן יבער הקב"ה יצר הרע 

והרשעה שהיא הלילית מן הארץ, ובטוחים אנו בהקדוש 

ברוך הוא להעביר גילולים מהארץ, ומנהגן של ישראל תורה 

היא לגרד שולחנות וספסלים וכותלים מפני חשש חימוץ,

וה' יתברך עיניו פקוחות על כל מעשה בני ישראל עדת 

סגולתו קדושים בני קדושים אשר כל טרחתם הוא לביעור 

חמץ כל ימי חודש ניסן, וכמו כן יגרד הקב"ה את כל הנגעים 

הבאים מס"א ומקטרגים ומכח זה אנו סובלים גלות המר 

הזה, ובהיות כי כל ענייני טורח של חג המצות הקדוש הוא 

באהבה ובשמחה ולכן צריכין ישראל לשמור עצמן מלב רגז 

ומכ"ש שלא יהיה ריב ומצה ומחלוקת ביניהם (קב הישר פרק 

פ"ט).

יט. ויש קבלה בידי, כל טורח שאדם מטריח את עצמו 

לכבוד יו"ט של פסח והוא עיף ויגע בהטורח אזי בעסק זה 

הוא הורג כל המזיקים הנקראים נגעי בני אדם, והעוסק 

בטרדת המצוה של ימי הפסח הוא מתקן התיקון של העון 

החמור, והלב יודע מרת נפשו שכמעט אחד מאתנו לא ניצול 

מחטא זה, על כן מוטל על כל אחד ואחד מישראל לתקן מאי 

דאפשר, וה' ברוב רחמיו וחסדיו יקבל מחשבות טובות של 

ישראל עמו וימהר עלינו לגאלינו (שם פרק צ').