פרשת מסעי- שמחה כהן עורך דין
נכתב על ידי עורך דין שמחה כהן, 29/7/2022
פרשת מסעי
חלוקת ארץ ישראל נעשתה ע"י הטלת גורל "אך בגורל יחלק את הארץ...על פי הגורל יחלק נחלתו" במדבר (כו', נה') והתנחלתם את הארץ בגורל אל אשר יצא לו שמה בגורל" (שם לג, נד). חז"ל במסכת בבא בתרא (דף קכב ע"א') מבארים שהיה עוד שלב בחלוקה שהינה אורים ותומים, אלעזר הכהן הגדול, היה לבוש אורים ותומים ויהושע וכל עם ישראל עומדים לפניו והיו שני קלפיות עומדים לפניו- ארגזים, באחד מונחים שבהם כתוב שנים עשר שמות השבטים ובקלפי השני בה מונחים שנים עשר פתקים הרשומים בהם שנים עשר אזורים שונים של ארץ ישראל. בתחילה היה מכוון אלעזר הכהן ברוח הקודש ואומר שמו של שבט פלוני יעלה בגורל ותחומו במקום פלוני יעלה עימו. לאחר מכן, היה ניגש אל הקלפי, טורף בקלפי ואותו שם של שבט ותחום האזור שצפה ברוח הקודש היה עולה גם בגורל. וביאר הרשב"ם (שם ד"ה והיה) מדוע אלעזר החל בחלוקה ברוח הקודש ואחר כך ניגש אל הקלפי? כדי להוציא מליבם של המערערים על הקלפי שאולי היתה הטעיה מכוונת, או חוסר שוויון ואפליה וכיוצ"ב. אולם כשראו עמ"י שמה שעלה בגורל נצפתה טרם ברוח הקודש ע"י האורים ותומים, לא עלתה בידם לערער על הטלת הגורל, וכך ידעו שבחלוקה קיימת יושרה, טוהר המידות וכו'. לכן היתה חשיבות רבה לטריפת הקלפיות הן של שמות השבטים והן של התחומין להוציא מליבם של המערערין לחלוקה לא שוויונית.
הטלת הגורל תפס חלק נכבד בעמ"י כמו שמצינו בספר יהושע "וישלך להם יהושע גורל בשילה לפני ה' ויחלק שם יהושע את הארץ לבני ישראל כמחלוקתם" (פרק יח פ"י). בתלמוד מסכת סנהדרין (דף מג) מובא "בשעה שאמר הקב"ה ליהושע חטא ישראל אמר יהושע לפני הקב"ה ריבונו של עולם מי חטא, השיב לו הקב"ה וכי הולך רכיל אנכי לך והפל גורלות ונפל הגורל על עכן. אמר עכן ליהושע וכי בגורל אתה בא עלי- בגורל אתה בט להרגני בלא עדים, וכי זו אמיתות לראיה? והרי עתיב על פי שני עדים יקום דבר. ועוד אתה ואלעזר הכהן שני גדולי הדור אתם, אם אני מפיל עליכם גורל, על אחד מכם הוא נופל. השיב לו יהושע בבקשה ממך אל תוציא לעז על הגורלות שכן עתידה ארץ ישראל שתתחלק בגורל שנאמר: "אך בגורל יחלק את הארץ" ובגללך עלולים עם ישראל לערער על הגורל. מיד "ויען עכן את יהושע ויאמר אמנה אנכי חטאתי לה' אלוקי ישראל וכזאת וכזאת עשיתי" (יהושע ז' פסוקים יז'-כ'). זאת ועוד מצינו במסכת בבא בתרא (דף קו ע"ב) האחים בענין חלוקת הירושה שקביו את הזכויות של כל אחד בירושה בחלקים שווים אך איזה על אח יקבל בירושה, אזור מיקום, חלק יעשה ע"י הטלת גורל. כיוון שנעשה הגורל אף לאחד מן האחים, אין שאר היורשים יכולים לערער ולחזור בהם. וכבר שואלים בגמרא (שם) האם גורל מעשהו כקניין? ומבארים חז"ל שכמו שחלוקת הארץ לשבטים היתה ע"י בהטלת גורל אף חלוקת הקרקע יכולה להתבצע ע"י גורל. ושוב שואלים הלא בחלוקת הארץ היתה גם בהטלת גורל בקלפי וגם אורים ותומים כמבואר לעיל. ומבארים שפה בין היורשים היתה הסכמה מלאה להטלת גורל בחלוקת הירושה לפיכך ההסכמה הינה גמירות דעת מלאה וקניין לכל דבר ועניין. הרשב"א בחידושיו (שם ד"ה האחים) מרחיב כי יריעת הטלת הגורל היא כקניין לכל דבר לא רק בירושה אלא בכל סכסוך בין שותפים. וכן הרשב"ם מבאר שהכרעת הגורל בקלפי יכולה להיות הן לסכסוכי מיטלטלין והן לסכסוכי קרקעות. הטור בחושן משפט (סימן קע"ג) מביא את דברי אביו הרא"ש בתשובה בעניין מחלוקת בקרקע בלא עדים שמעשה הגורל אינו מהווה קניין כי אם לברר לו את החלקים ברכוש ואינו גובר על החזקה בנכס, אעפי' שאין עדים, חזקה גוברת על הגורל. ובשולחן ערוך חושן משפט (סימן קעג') שחלוקה בגורל אף שנעשתה באחד הניצים, נסתיימה החלוקה אצל כולם. אולם, הרמ"א נוקט כדעת תשובת הרא"ש שהביא הטור שטין הגורל מהווה קניין, אלא מברר את החלקים השנויים במחלוקת והחזקה גוברת. הנה בשו"ת הגאונים (סימן ס') נכתב שאין רשות לאף אדם מישראל לעבור על הגורל שהכרעת הטלת הגורל מפי השמים שנאמר "על פי הגורל תחלק את הארץ" והעובר על הגורל כעובר על עשרת הדברות. והנה בעל נתיבות המשפט (חו"מ סי' קנד ביאורים ס"ק ו') סובר שדין הכרעת הגורל דוקא במקום שחולקים את גוף הקרקע וזאת למדנו מחלוקת הארץ אבל במחלוקת בין אדם לחברו אין להכריע באמצעות הגורל. ובפתחי תשובה חושן משפט (ס' קעג סק"ב ד"ה מיהו) הביא את תשובות השבות יעקב (ח"ג ס' קסג) בעניין שותפים שהטילו גורל באופן מי שיעלה ראשון יבחר איזה חלק שירצה ואחריו השותף השני והשלישי וכו' ועתה לאחר הטלת הגורל רוצים לחזור בהם, דעתו שיכולים לחזור בהם שהרי אף לרמב"ם וסייעתו סבירא ליה שגורל קניין גמור מ"מ צריך דווקא גורל כמו שהיה בחלוקת הארץ תחום פלוני ושבט פלוני עולה עימו, אבל אצלנו גורל זה פה מי שיעלה ראשון יברור מה שירצה אין כאן בירור וקנייה וכל אחד ואחד יכול לחזור בו. ובשו"ת האלף לך שלמה (אורח חיים ס' סב) כתב שאפשר לבאר איך אנו נוהגין להטיל גורל בקדיש וכדומה כן כתב הש"ך בשם התוס' דאין שואלין בגורלות. הנה דע כוונת התוס' הוי על מה ששואלין בגורלות על להבא מה יהי' כגון אם יחי' החולה או ימצא האבדה וכה"ג על עניינים דלהבא אין לשאול דכתיב "תמים תהי' עם ה' אלקיך" אבל להפיס בין ב' עניינים לידע אם שייך לזה או לזה, זה ודאי מותר ואין שייך בזה לומר תמים תהי' שהרי בבהמ"ק הי' מפייסין מי שוחט וכו'. וכן שנינו במשנה ופוסקים אין מטילין וכו' ביו"ט מכלל דבחול שרי להטיל גורל וכן בקרא מפורש אך בגורל תחלק הארץ ואיך מצוה הקב"ה לעשות דבר שלא כהוגן ובע"כ דבכה"ג ליכא איסור גורל כלל לכך להטיל על קדישים או כדומה לזה אין בזה מיחוש ופקפוק כלל. עוד עיין בשו"ת יביע אומר (חלק ו חו"מ סימן ד') בעניין שני מועמדים שזכו במספר קולות שווה במשרה תורנית בחירה- רב עיר, והגוף הבוחר החליט שהטלת הגורל יכריע בין מי מהמועמדים יבחר, והמועמד שהפסיד ערער על החלטת גוף הבוחר להטיל גורל בעניין שלא בהסכמת המועמדים.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
