אחת הסוגיות בפרשה הינה חלוקת הירושה, כפי שכתוב "ואל בני ישראל תדבר לאמר איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לביתו ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו ואם אין לו אחים ונתתם את נחלתו לאחי אביו ואם אין לו אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרוב אליו ממשפחתו וירש אותה והיתה לבני ישראל לחוקת משפט כאשר צוה ה את משה" (במדבר כז, א) וכבר פסק הרמב"ם בהלכות נחלות (פרק א הלכה א-ג) וזאת עפי' דברי הגמרא במסכת בבא בתרא (דף קטו ע"א) מי שהלך לבית עולמו בין איש בין אשה, אם הניח בן יורש הכל, לא נמצא לו בן לעולם מעיינים בזרעו של הבן, אם נמצא לבנו זרע בין זכרים בין נקבות ואפילו בת בת בת בנו עד סוף העולם היא תירש הכל. לא נמצא לו זרע בן חוזרים אצל הבת. היתה לו בת, תירש את הכל. לא נמצא לו בת בעולם, מעיינים על זרע הבת. אם נמצא לה זרע, בין זכרים בין נקבות עד סוף העולם הם יורשים הכל. לא נמצא לה זרע בת חוזרת הירושה לאביו. לא היה אביו קיים, מעיינים על זרע האב שהם אחי המת, נמצא לו אח או זרע אח, יורש את הכל ואם לאו, חוזרים אצל אחות, נמצא לו אחות או זרעה, יורשים הכל. ואם לא נמצא לו זרע אחים ולא זרע אחיות, הואיל ואין לאב זרע, תחזור הירושה לאבי האב, לא היה אבי האב קיים, מעיינים על זרע של אבי האב שהן אחי אביו של מת והזכרים קודמין לנקבות וזרען של זכרים קודמין לנקבות כמו שהיה הדין בזרעו של מת עצמו, לא נמצאו אחים לאביו לא הם ולא זרען תחזור הירושה לאבי האב, ועל הדרך הזאת נחלה ממשמשת והולכת עד ראובן, נמצאת אומר הבן קודם לבת וכל יוצאי ירכו של בן קודמין לבת והבת קודמת לאבי אביה וכל יוצאי ירכה קודמין לאבי אביה, ואבי המת קודם לאחי המת מפני שהם יוצאי ירכו והאח קודם לאחות, וכל יוצאי ירכו של אח קודמין לאחות, ואחות קודמת לאבי אביה, וכל יוצאי ירכה קודמין לאבי אביה, אבי האב קודם לאחי האב של מת ואחי אביו קודמין לאחות אביו וכל יוצאי ירכו של אחי אביו קודמין לאחות אביו ואחות אביו קודמת לאבי אבי אביו של מת, וכן כל יוצאי ירכה של אחות אביו קודמין לאבי אבי אביו, ועל דרך זו הולך ועולה עד ראש הדורות, לפיכך, אין לך אדם מישראל שאין לו יורשין. וכן פסק בשולחן ערוך חושן משפט (סימן רעו).

בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג (ח"ד ס'ד) מביא פתרון לירושת הבת מכח שטר התחייבות לבת, הינו האב המוריש יערוך שטר ובו מתחייב שהבנים יחלקו בעיזבון בשווה (ועוד עיין בסימן תרל"ה שם). הדרכי משה באבן העזר(ס' צ ס"ק ב) מביא בשם מהרי"ו ס'י) את הפתרון של שטר חצי זכר בה מתחייב האב לבתו שלאחר מותו תהיה זכאית ליטול בירושתו חלק חצי מהבנים. עוד עיין בתחומין (חלק ד') בתשובת הרב גולדברג בעניין המנהג שהיה נהוג לבת בעת הנישואין, שטר ובו מצוין שתיטול בירושה חלק שמקבל הבן. ועיין בבית שמואל (שם) שהינו שטר חוב לכל דבר ועניין. ובספר נחלת שבעה דיני חצי שטר זכר(סימן כא סעיף ד אות ב) שתקנה זו נהנית האשה לפי שבעלה מחבבה ביותר. ועוד עיין בספר תחושה לישראל עפי' התורה כרך ב' הצעת חוק הירושה.