לקט מביאור אברבנאל לתורה – פרשת פינחס

במדבר כה,יב-יג: לָכֵן, אֱמֹר: הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת-בְּרִיתִי, שָׁלוֹם. וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו, בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם: אברבנאל: "כבר ניתנה (הכהונה) לזרעו של אהרן לעד, ומהו אם כן השכר שנתן לפינחס? ... פינחס, להיותו הורג נפש ונוגע חלל, היה פסול לעבודת המקדש ולא יקריב במזבח ה' כי דמים שפך ... ה' היה נותן לפינחס את בריתו שלום, ולא יירא (מגואלי הדם) ... (וכן) שיהיו תמיד כהני ה' וכהנים גדולים ומאריכי ימים". השכר כפול בכל שגם יזכה להגנה מנוקמים וגם לכהונה, חרף העובדה ששפך דם.

כו,נא: אֵלֶּה, פְּקוּדֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--שֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף, וָאָלֶף; שְׁבַע מֵאוֹת, וּשְׁלֹשִׁים: אברבנאל: "איך היה אפשרי שעם גדול כזה כל יוצאי מצרים בימים רבים, קרוב לארבעים שנה, לא נתווספו אלא מעט? ... היה מהשגחת ה' על עמו, ששמר מספרם, כי הם לא היו זוכים (אולי זכאים, עם זכויות) לשיתרבו במדבר יותר משהיו (במצרים), וגם לא רצה שיתמעטו, בעבור הבנים הצריכים ליישוב הארץ". הכל מושגח מאת ה'.

כו,סב: וַיִּהְיוּ פְקֻדֵיהֶם, שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף: אברבנאל: "במניין הלוויים ... (איך קרה ש) ניתווספו אם כן (רק) אלף איש (23000 לעומת 22000; במדבר ג,לט) בארבעים שנה? ... אם יתווספו מאד הלוויים – לא יספיקום המעשרות לפרנסתם, ולא יוכלו להתיישב כולם בשלושה ערי המקלט שיהיה להם בארץ כנען".

כח,ג: וְאָמַרְתָּ לָהֶם--זֶה הָאִשֶּׁה, אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַיהוָה:  כְּבָשִׂים בְּנֵי-שָׁנָה תְמִימִם שְׁנַיִם לַיּוֹם, עֹלָה תָמִיד: אברבנאל: "למה זה זכרה התורה כאן מצוות התמידין בבוקר ובערב, בהיות שכבר ציווה עליה בסדר 'ואתה תצוה'? ... חשש ה' שאחר מותו הכהנים לא יהיו זריזים בעבודת הקרבנות כאשר היו בחיי משה ...  ... שמפני שהיו התמידין משל הציבור, הם יזרזו לתת שקלי הקודש המיוחדים לזה". ה' רצה להזכיר לכהנים את תפקידם ולא לדאוג לאינטרס אישי.

שבת שלום (מוקדמת), שבת של שלום והמשכיות, יישוב הארץ, פרנסה מדויקת, זריזות למצוות, אורן.