" הקול קול יעקוב " לפרשת והפטרת בלק
נכתב על ידי izik28, 5/7/2022
בסד
ד"ת מאוחד לפרשת והפטרת בלק תשפב
" הקול קול יעקב "
---------------------------------------------------------
פרשת בלק פותחת במשפט המתאר את פחדו של בלק מפני עם ישראל ," וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה", בהמשך הכתוב הוא חוזר על פחדו זה באומרו ," הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר" , הדבר מקבלי לדברי פרעה באומרו לעמו, " ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו", מהו אותו פחד של מלכי הגויים מפני עם ישראל ? הרמבן מפרש," עבור כי רב הוא שהיה מואב קטן בגוים כי איננו עם קדמון כמו הכנעני והאמורי וזולתם מבני נח ויגורו מאד מפני העם שהיו רבים מאד מהם כי פרו וישרצו ויעצמו מהם ויקץ עוד מפני בני ישראל ששמעו המסות הגדולות הנעשות להם ולאבותיהם והנה ידעו מואב כי ישראל לא ילכדו את ארצם מהם כי שלחו להם כאשר שלחו לסיחון (דברים ב כט) עד אשר אעבור את הירדן אל הארץ אשר ה' אלהינו נותן לנו או ששמעו גם כן מניעת השם שאמר להם (שם שם ט) אל תצר את מואב ולכן אמרו לזקני מדין אפילו שלא ילכדו את ארצנו ילחכו ברובם את כל סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה וילכדו להם את כל סביבותינו כאשר עשו לשני מלכי האמורי ויתנו אותנו למס עובד", מהו אותו פחד מהשור ? רבנו בחיי מפרש," והלא שונאים היו זה את זה שנאמר , המכה את מדין בשדה מואב, כלומר שבאו מדין על מואב למלחמה, אלא מיראתן של ישראל עשו שלום ביניהם, משל לשני כלבים שהיו צהובין זה לזה, בא זאב על אחד מהם, אמר בלבו אם איני עוזרו היום הורג את זה ולמחר בא עלי, נתחברו שניהם על הזאב. ולמה נטלו עצה ממדין, לפי שראו שישראל נוצחים שלא כדרך העולם, אמרו מנהיגם של אלו במדין נתגדל נשאל להם מה מדתו, אמרו להם אין כחו אלא בפיו, אמרו אף אנו נבא עליהם באדם שאין כחו אלא בפיו. שהיו סבורים שמשה רבינו ע"ה כשאר אצטגנינין.".
הגויים החשיבו את העובדה שעוצמת ישראל בפיהם , בברכה תפילה ולימוד תורה , מפאת זאת הם החליטו גם לנהוג באותה מטבע , הפה , רק לדבר רע , לקלל את ישראל , לשם כך הם פנו לבלעם שידע קסמים וכישפים , כמו כן הוא ידע שיש רגע ביום שבו הקב"ה כועס על ישראל , וכוונתו היתה לכון לאותה שעה ולהפיל את ישראל , רק הוא שכח שהקב"ה יודע הכל והוא אוהב את ישראל ולא את ,תחבולות הגויים ...
אך מה עניין השור ? ברכת יעקב ליוסף היא "בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה" , רשי מפרש" כור שורו" - יש בכור שהוא לשון גדולה ומלכות שנאמר אף אני בכור אתנהו וכן בני בכורי ישראל
"שורו" - שכחו קשה כשור לכבוש כמה מלכים
"הדר לו" - נתון לו שנאמר ונתתה מהודך עליו
"וקרני ראם קרניו" - שור כחו קשה ואין קרניו נאות אבל ראם קרניו נאות ואין כחו קשה נתן ליהושוע כחו של שור ויופי קרני ראם
"אפסי ארץ" - שלשים ואחד מלכים אפשר שכולם מא"י היו אלא אין לך כל מלך ושלטון שלא קנה לו פלטרין ואחוזה בא"י שחשובה לכולם היא שנאמר נחלת צבי צבאות גוים
"והם רבבות אפרים" - אותם המנוגחים הם הרבבות שהרג יהושוע שבא מאפרים
"והם אלפי מנשה" - הם האלפים שהרג גדעון במדין שנאמר וזבח וצלמונע בקרקר ".
כוחם של ישראל בפיהם כפי שמפרש רבי צדוק הכהן מלובלין , "
כי כל בריאת האדם לשמש את קונו כמו שאמרו בקידושין (פ"ב א) ועיקרו לעמל פה נברא כמו שאמרו בסנהדרין (צ"ט ב).
ובריאת הדיבור והפה לשמש קונו, דצריכים להיות רק בעניני קדושה בתורה ותפילה, כדכתיב (בראשית כ"ז, כב): "הקל קול יעקב"... קול תורה וקול תפילה...
וכדכתיב (ישעיה מ"א, יד): "אל תיראי תולעת יעקב", ואמרו (תנחומא בשלח ט' ושוחר טוב תהלים כ"ב): מה תולעת אין כוחה אלא בפה כך יעקב אין כוחו אלא בפה. כי התולעת משחית בפיו כל הפירות כמו שנאמר (דברים כ"ח, לט): "כי תאכלנו התולעת", וכל הארזים אף החזקים שבעולם מכה בפיה. כך יעקב בקול תורה ותפילה מכרית כל הרשעים וכל כוחות הקליפות שבעולם, וכמו שנאמר (תהלים קמ"ט, ו): "רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם לעשות נקמה " ,
בהפטרת הפרשה מופיע פסוק הדומה לפחדו של בלק ופרעה, " וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּטַל מֵאֵת יְהוָה כִּרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב, אֲשֶׁר לֹא יְקַוֶּה לְאִישׁ וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם.ז וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי צֹאן, אֲשֶׁר אִם עָבַר וְרָמַס וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל. תָּרֹם יָדְךָ עַל צָרֶיךָ, וְכָל אֹיְבֶיךָ יִכָּרֵתוּ" , המלבים מפרש, "והיה שארית יעקב", גם השארית אשר ישארו אז בקרב העמים" ולא ילכו לא"י יהיו דומים "כטל מאת ה'", ר"ל שלא יהיו כמו עתה שמקבלים השפע באמצעות העמים אשר הם בתוכם רק יהיו כטל הבא מאת ה', וגם ידמו "כרביבים עלי עשב" שהם מצמיחים את העשב והם אין מקבלים ממנו תועלת, כן ישפיעו טוב וחסד להעמים אשר הם בתוכם והם לא יקבלו מהם דבר, כי "לא יקוו לאיש" להשיג ממנו טוב וחסד, כי ישיגו כל שפעם מאת ה' בבלי אמצעי:"
הטל משול לברכה כיוון שהוא נמצא בכל עונות השנה , ולא מזיק לעיתים כגשם ,אלא הוא נוחת בעדינות על הצמחים ומרווה אותם , כאותו טל ששמר על המן של שיראל במדבר , התורה משולה לטל , מרווה את ישראל ושומרת עליה , פה האדם נועד לדיבור של קדושה וקרוב אחד לשני ולא להרחיק
בלעם ניסה לקלל ,אך הקללה נהפכה בחסדי ה," לברכה , ההפטרה מסתיימת בפסוקים מקסימים שעל כל אחד להפנים במיוחד טרם ימי בין המצרים" מה אקדם ה" אכף לאלהי מרום האקדמנו בעולות בעגלים
בני שנה הירצה יהוה באלפי אילים ברבבות נחלי שמן האתן בכורי פשעי פרי בטני חטאת נפשי
הגיד לך אדם מה טוב ומה יהוה דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהך "
המלבים מפרש," מה שטוב לך" מצד שאתה "אדם", במצות שבין אדם לחברו, מה שטוב לפני האדם עצמו בחיים המדיניים, וגם הגיד "מה ה' דורש ממך" במצות שבין אדם למקום, ומפרש נגד הגיד לך אדם מה טוב "כי אם עשות משפט ואהבת חסד", שזה הטוב לך מצד שאתה אדם שהמשפט ישמור החיים המדיניים מן הגזל והעשק, ועשיית החסד בזה יעזור איש לאחיו, ונגד מה ה' דורש ממך אמר "והצנע לכת עם אלהיך", מה שאתה צריך ללכת עם אלהיך (כמו את האלהים התהלך נח), שזה שורש המצות שבין אדם למקום שילך עם אלהים, ללכת בדרכיו ולהתקדש בקדושתו, כמ"ש והייתם קדושים כי קדוש אני, זה יהיה "בהצנע" ובסתר, כי הם דברים שבינך ובין קונך ובזה טובה הצניעות בל יזיד וירים לבו בעניני החקירה באלהות וכן בל יתחכם על מצותיו, רק ילך בהצנע לכת עם אלהים:".
מה שמתקשר עם הפ"ס " מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל "האור החיים מפרש," מה טובו אהליך וגו'. פירוש לפי שיש בישראל כת שקובעים עתים לתורה, וכת שעוסקים בה יתד התקועה, כנגד בעלי עתים אמר מה טובו אהליך יעקב כאהל זה שאינו קבוע, וכנגד כת התקועה אמר משכנותיך ישראל:
עוד נתכוין כנגד ב' זמנים א' שהיו במדבר שהיה ה' ביניהם באהל דכתיב (שמות כו) ועשית וגו' לאהל על המשכן וכנגדו אמר מה טובו אהליך, ב' שהיו בו בישוב דכתיב (מ"א ח') ה' אמר לשכון בערפל וכנגדו אמר משכנותיך ישראל, ואמר לשון רבים לפי שיש הדרגות באהל אהל מועד משכן לפנים מן הפרוכת:" .
מה שבא ללמד אותנו על קדושת בית הכנסת בו דיבור חולין אסור , כשם היינו מכבדים את המקדש ,ובתי כנסיות הם מקדש מעט ,כך עלינו לנהוג , בתי כנסיות באו לקרב את האדם לאלקיו , ויחד עם זאת איש לרעהו , ולא להרחיק וליצור מחלוקות , בית כנסת כזה נדון להיתפזר כיוון שהקב"ה לא יכול לשהות במקום שיש מחלוקת!! הדבר דומה כאילו אדם ישהה במקום בו מערבים בשר וחלב , ! מה שברור אסור ומרחיק את הקדושה , בלק פחד מפיהם של ישראל , הוא פחד מכח התורה והתפילה ! וברור שאפשר להבין אותו , התורה והקב"ה חד הם, הדבר מתקשר לפ"ס שאנו אומרים בקריאת שמע , " ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם" בכל נפשכם (שם), אפילו נוטל את נפשך.
כמובא במדרש תנחומא ," פעם אחד גזרה מלכות יון שמד על ישראל שלא יעסקו בתורה. הלך רבי עקיבא וחבריו ועסקו בתורה. בא פפוס בן יהודה ומצאו, ואמר לו: הרי אתה מסתכן בעצמך שאתה עובר על
גזירת המלך ? ,אמר לו רבי עקיבא: אמשול לך משל למה הדבר דומה?
לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר, ראה שם דגים רצים ומתחבאים.
אמר להם: בואו ולכו אצלי ואטמין אתכם בנקיקי הסלעים ואל תתייראו.
אמרו לו: ואתה הוא שאומרים עליך שאתה פקח שבחיות?! אין אתה אלא טיפש.
כל חיינו אינו אלא במים, ואתה אומר לנו, עלו ליבשה.
ומה במקום חיותינו אנו מתייראין, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה!
ואף אנו כל חיינו אינו אלא בתורה, דכתיב: כי היא חייך ואורך ימיך (דברים ל כ).
ואתה אומר, מסתכן אתה בעצמך?!
לימים מועטים נתפסו שניהם. אמר לו פפוס לרבי עקיבא: אשריך שנתפסת על דברי תורה.
אוי לו לפפוס, שנתפס על דברים בטלים."
עלינו לממש את כוחנו בפינו ,לקרב איש את רעהו לתורה , במלים טובות ולא להרחיק , ולזכור את מקרה עשו ויעקב עליו נאמר, "והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך" המלבים מפרש," זה יהיה לך לאושר הנפש, וזה תלוי בתנאי, אם יעקב יעסוק בתורה ויעבוד את ה' שאז תכנע לפניו, אבל בזמן שירפו ידיו מעבודת ה' אז תהיה אתה המקל והרצועה לרדות וליסר אתו, וז"ש והיה "כאשר תריד," עת שאתה תרדה בו ע"י שלא יעבוד את ה', אז "ופרקת עלו," כמ"ש בזמן שאין הקול קול יעקב אז הידים ידי עשו, וכן היה באמת שכ"ז שעבדו ישראל את ה' היה אדום למס עובד כמו שהיה בימי דוד ושלמה ומלכי ישראל הצדיקים, ועת חטאו ישראל כתיב בימיו פשע אדום וגו' וימליכו עליהם מלך (מ"ב ח):"
משפחת מלוך בעברה היו בין האנוסים בפרטוגל ,שששמרו מצוות בסתר בגלל פחד ,אך דבר זה נגמר וכמובן דנים אותם לכף זכות
אז יהודים יקרים , אל תשכחו את תורת ה" עסקו בה , הפיצו אותה ותזכו בברכת ה" הטובה , כדאי!! בהצלחה
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
