במלאכות שבת ישנם 13 מלאכות בהכנת הבגד (משנה שבת ז,ב), שהם בבגד צמר ובבגד מבד (אמנם יש בהמשך גם מלאכות בעור, שגם ממנו עושים בגדים, אולם מלאכות העור מתייחסים לצורך כתיבה, ולכן כעין אינם כעיקר לגילוי בגד כ13 מלאכות הבגד). נראה שבדבר זה יש תיקון לחטא עץ הדעת, שבחטא היה כעין אמירה שהארץ אינה של ה' שלכן אכל על אף הציווי של ה' שלא לאכול. באה שבת ומכריזה שה' ברא את העולם כולו. בבגד יש ביטוי של כיסוי הערוה, כתיקון חלקי לתאות שנכנס לאדם בשל החטא, שבצניעות מוריד מכח התאות. לכן יש 13 מלאכות בבגד כרמז שבגיל 13 אדם מתחייב במצוות, לתקן את עצמו; וגיל זה קשור בבגרות הפיזית, שבזמן זה נעשה בוגר מינית (ראה ב'משנת המדינה' למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א שמביא כמה הסברים מה המיוחד בגיל 13, ודן בהם), ולכן זהו כמו בחטא עץ הדעת שנכנסה והתעוררה בו תאוה מינית, כעין המגיע לגיל 13; וכך משפיע לתיקון החטא שהאדם מתקן ע"י דבקות בתורה ומצוות שמתחיל בגיל 13, ומתקן את העולם לגילוי שם ה' (ההיפך מחטא עץ הדעת שמיעט את גילוי שם ה'). נראה גם שבבגד זה ההתחלה של התיקון של האדם, ולכן יש בזה משום חלק התחלתי מתיקון שיושלם לעתיד לבא. שבת מגלה כעין לעתיד לבא ('שבת אחד מששים לעולם הבא'. ברכות נז,ב) שיהיה גילוי ה' ועולם מתוקן. לכן בשבת בא לידי ביטוי קשר לתיקון בעניין בגד ב13 מלאכות שמתגלות בשני סוגי בגדים, כך כעין רמז לכפול, כעין 26, שזהו רמז לשם הויה שהוא בגימטריה 26. ששם הויה הוא שם שיהיה בגילוי בשלמות לעתיד לבא: 'ושמו אחד, מאי אחד? אטו האידנא לאו שמו אחד הוא? א"ר נחמן בר יצחק: לא כעולם הזה העולם הבא, העולם הזה נכתב ביו"ד ה"י ונקרא באל"ף דל"ת, אבל לעולם הבא כולו אחד, נקרא ביו"ד ה"י ונכתב ביו"ד ה"י' (פסחים נ,א). וכן גם 13 כעין חצי מ-26 כרמז ששם הויה אינו שלם בעוה"ז, כי יש בו גילוי בכתב ולא באמירתו, כך שזה כעין גילוי רק של חצי. גם בעקבות חטא אדם הראשון התגלה חסד ה' הגדול, שעל אף שהאדם חטא בכ"ז ה' עשה עמו חסד והלבישו בגד, שזהו כשם הויה שהוא שם של גילוי החסד (ב"ר לג,ג). אדם הראשון עשה בגד מצומח ("עלה תאנה". בראשית ג,ז), וה' נתן לו בגד של צמר 'צמר הארנבים' (רש"י. בראשית ג,כא. וגם לחולק וסובר שזה בגד חלק, בכ"ז זה מהחי כעין צמר שזה מהחי בבגד), וכך במלאכות שבת יש בגד מהצומח ובגד מצמר כגילוי כנגד הנעשה בעקבות חטא עץ הדעת. גם נראה ששבת כנגד כל התורה (יר' נדרים ג,ט), ושבת מנוחה כעין גילוי של חסד, והתורה כולה חסד שלכן פותחת ומסתיימת בחסד כביטוי שכולה חסד: 'דרש ר' שמלאי: תורה תחלתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים. תחילתה גמילות חסדים, דכתיב "ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם", וסופה גמילות חסדים, דכתיב "ויקבר אותו בגיא"' (סוטה יד,א). לכן כביטוי בשבת לכל התורה שהיא חסד, מתגלה כעין חצי שם הויה - מידת החסד בעניין הבגד של אדם הראשון (שהחצי השני זהו קבורת משה), לכן מתגלה ב-13 מלאכות כחצי שם הויה שהוא שם של חסד, כגילוי ה' בחסד לאדם הראשון בבגד; וכל התורה כולה היא שמות ה', ולכן מתבטא כגילוי של שם ה' בתורה בחסד (חצי שם ה' כנגד חסד בבגד לאדם הראשון), כנגד וכרמז שכל התורה היא שמות ה' וכל התורה קשורה לחסד, ובכך במלאכות הבגד מתגלה בשבת כנגד כל התורה, ולכן מרמז לתיקון העולם שנעשה ע"י התורה והשבת, שבהם מתקנים את חטא עץ הדעת.