[b]בס"ד

חום ואהבה או חום גבוה פרק ו' מאת הרב יצחק אבוחצירא. יועץ חינוכי ומחנך בת”ת “שלום בנייך”

בשבוע שעבר הבנו שהילד מתנהג ב"דרך ארץ"

כפי ש-ה' יתברך נטע בטבעו "רע מנעוריו" זוהי

לפעמים ההתנהגות הטבעית של הילד.

לעיתים כשאנו דורשים מהילד להתנהג יפה

וכאשר הוא עובר על כך ומתנהג "כטבעו" אנו

כועסים עליו. כעס זה אינו מוצדק בעליל, מאחר

והילד מתנהג כפי טבעו.

הילד מתנהג כך, כי כך הוא מסתכל על העולם,

מזווית ראיה של ילד: הכול מגיע לי, אני תמיד

צריך להיות ראשון, אם לא תתנו לי בטוב, אני

אפעיל שיטות של "ילד" אתנהג בכוחניות,

אצעק, אצרח אשתולל ואפילו אכה.

יש לי שיטות של ילד

במידה ועדיין לא ניסינו להבין את ההתנהגות

של הילד, או לא התחלנו לעבוד על התנהגות

זו כפי שלמדנו בפרקים הקודמים, אין לנו

לבא בתלונה לילד- הוא מצידו בסדר, כי הוא

מתנהג בטבעיות.

אבל אם כבר התחלנו לחנכו, באופנים

שהזכרנו ולדעתנו מההכרות עם הילד, הוא

אמור כבר להשתנות, זה כבר עניין אחר.

בכל אופן, במידה והילד ממשיך בדרכו

המפונקת, ישנם 2 דרכים נפוצות לתגובת 

הורים להתנהגות ילדיהם המפונקים.

הורים מהסוג הראשון, נכנעים לילד, בגלל

קושי, חוסר ידע או שהם לא אוהבים

"להתמודד" עם ההצגה של הילד.

הורים מהסוג השני, יורדים לרמה של הילד

ו"מראים" לו מי יותר חזק ומי יודע לעשות

הצגות יותר מוצלחות. כשהילד צועק- הם

מראים לו שהם יודעים לצעוק יותר חזק.

וכשהוא מרביץ-אז הם מחזירים לו יותר

חזק.

כמו איזה סוג הורים רצוי להיות?

הורים מהסוג הראשון, אמנם לא מזיקים

לילד אך עלולים להטמיע בילד סגנון

מפונק זה, ובעתיד הילד עלול להבין שכך

משיגים את מה שרוצים- ע"י הפעלת כוח

ומניפולציות פינוק.

הורים מהסוג השני גורמים לילד נזק נפשי

חמור, שהרי בתגובתם הם מחזקים אצל

הילד את ההתנהגות השלילית והיא עלולה

מהלוך לחלק בלתי נפרד מאישיותו.

אפיקים חיוביים

ולכן עלינו לנתב את התנהגותו לאפיקים

חיוביים. נלמד אותו כיצד ילד טוב צריך

להתנהג. ואת זאת נתחיל בחוסר התרגשות

מההצגה שלו, לא נספק לו את הבמה, לא

נשתתף בהצגה, ובוודאי שלא נשלם לו עליה.

מה כן נעשה? פשוט נתעלם!!! ניתן לילד

מרווח-זמן של מס' דקות "להתבשל" בהצגה

של עצמו, מבלי שאנחנו מפריעים לו. בזמן

זה, הוא יראה שאנחנו לא מתרגשים מההצגה

שלו וגם אנחנו נרגע ונוכל לשוחח איתו אח"כ

מתוך רוגע ולא מתוך כעס.

במקביל נתחיל בפעולות של "שטיפת

מוח", נחזור שוב ושוב על אותם המשפטים:

"משה! אמא כבר אמרה לך, שאמא מחליטה

ואם אמא רוצה היא תקנה לך, ואם אמא

מחליטה שהיא לא תקנה אז היא לא תקנה"

או "ילד טוב שלי...חבל לך להשתולל, זה לא

יעזור, אמא לא מתרגשת מהצעקות שלך"

או "סליחה! אצלנו בבית מתנהגים בנימוס

ובדרך ארץ! בבית שלנו לא צועקים. אם אתה

רוצה להגיד לאמא משהו, תדבר בנחת ובדרך

ארץ"

מניסיון אישי, אני יכול בל"נ להבטיח לכם,

שאם תהיו עקביים בשיטות אלו, תתפללו על

הילד ולא תיכנעו לשיטות הפינוק שלו, בע"ה

תוך מס' חודשים (לכל המאוחר) הוא יפסיק

להציק ויתחיל להתנהג בדרך ארץ.

אסור לבזות, להשפיל או להרגיז את הילד.

אסור לומר משפטים כמו: "תצעק יותר חזק,

אני לא שומעת" או "תמשיך לבכות כמו

תינוק" או "עוד צעקה קטנה ואני מחטיפה

לך" וכו' המטרה היא לחנך את הילד ולפעמים

בכדי לחנך צריך לסבול, לשתוק ולעבוד

קשה.

שיטות מחנכות

דבר נוסף! נספר לילד סיפורי צדיקיםונדגיש

בעיקר את התנהגותם הטובה (דוגמאות לרוב

אפשר לשמוע בדיסקים לילדים של הרב שלום ארוש

שליט"א, נחמן הקטן, דוד יפה עיניים ויוסף הצדיק

ועוד).

אפשר גם לתת לו לשפוט מקרים ומצבי

התנהגות של אחרים והוא לבד יגדיר מה זה

התנהגות טובה. לדוגמא (לילד בגיל 3-7): נספר

לו שפעם היה ילד שאמו נתנה לו בצהריים

לאכול ספגטי(תרחיבו ותוסיפו דמיון ותיאור רב, בכדי

שהסיפור יהיה מעניין), אבל הילד לא כ"כ אהב

את הספגטי וכשראה שאימו נכנסת למטבח

שפך את האוכל מתחת לשולחן. או ששפך

את השתייה או הסלט לתוך האוכל ולכן אינו

רוצה להמשיך לאכול. הילד שלכם, יגיב מיד

שזה מעשה לא יפה, זה "בל תשחית" וגם

חוצפה וכפיות טובה. אתם תשוחחו איתו על

המעשה של הילד, למה זה לא יפה? הרי הוא

לא אהב את האוכל וכו'.(תמציאו סיפורים לפי

הנושא שאתם רוצים לעבוד איתו על הילד.)

דבר נוסף, נכין ביחד עם הילד טבלה

מקושטת, שבה נכתוב בדרך חיובית ככותרת,

את ההתנהגות של הילד הדרושה תיקון.

למשל: טבלת ההצטיינות של נחמן בכיבוד

הורים. או, נחמן הולך לישון בזמן וכו' חשוב

מאוד לקחת דף נוסף ולפרט לעצמנו באלו

מצבים בדיוק הילד מתנהג כך, לדוגמה:

הילד מתעצל לאסוף את המשחקים. נבדוק

למה הוא מתעצל (לכל פעולה יש בד"כ סיבה) מה 

הוא עושה קודם ואחרי המשחק (אולי בסוף

המשחק הוא צריך לאכול ארוחת ערב-ואינו אוסף

מחשש שמא יפסיד את הארוחה. או שהוא משחק עד

מאוחר והוא כבר עייף ולכן אינו אוסף וכדו') נשתדל 

לפרט ולהתמקד בעובדות-זה יעזור לנו

למצוא פתרונות הקשורים לבעיה וכך לעבוד

על פתרונה. חשוב מאוד לרשום כל פרט

ולעקוב ממש כמו חוקר פרטי. אם נתעצל

ולא נכתוב-לא נוכל להגיע לחקר הבעיה ולא

נוכל למצוא לה פתרון. אבל אם נכתוב את כל

הפרטים(כמובן ללא ידיעתו של הילד) נוכל לראות 

אם ישנה השתפרות ובאלו נסיבות או במידה

ואין כלל השתפרות אנחנו יודעים שמיצינו

את הפתרון לבעיה בדרך הזו וננסה לעבוד

בצורה אחרת.

יועץ נישואין

מו"ר הרב שליט"א אומר שבד"כ כאשר נשים

לב טוב ונחקור את התנהגות הילד, נשים

לב לתופעה מעניינת והיא- שהילד מחכה

אותנו!!!

השבוע סיפרו לי שאימא אחת אמרה לבן

שלה בן 7 "אולי תפסיק לצעוק כשאתה 

מדבר, כל השכנים כבר התעוררו מהצעקות

שלך" הילד ענה לה "אם זה לא טוב לצעוק,

אז למה את כל הזמן צועקת?!

ולכן העיקר תלוי בדוגמה אישית ובעבודה

שלנו, להקניית ערכים חיוביים, מידות

טובות, אורך רוח, סבלנות ועוד מידות טובות

וישרות-שהם הבסיס של היהדות. והקניית

מידות אלו אצל הילדים מתחילה ב-דוגמא

אישית שלנו ההורים.

מספרים, שפעם באו זוג הורים לייעוץ אצל

רב מפורסם, מומחה גדול בחינוך ילדים

לקבל הדרכה ועצה מה לעשות עם הילד

הגדול שלהם ש"כל הזמן צועק, מתקוטט

ומתווכח בבית על כל דבר". הרב שמע את

טענותיהם והחל לשאול אותם שאלות על

התנהגות הילד במצבים מסוימים ומדוע

לדעתם הוא מתנהג בצורה כזו?

במשך השיחה התפרץ אחד לדברי השני תוך

שהוא סותר את דבריו, חולק עליו וממש

לא נותן לו אפשרות לסיים את דבריו. הרב

שהבין עם מי יש לו עסק, שאל אותם בכוונה

שאלות מכשילות עד שהחלו מריבות, צעקות

והאשמות הדדיות-מי אשם במצב של הילד.

האב טען: שהאם פינקה את הילד יותר מדי,

לכן הוא כזה. האם טענה: שהאב התנהג

עם הילד בקשיחות ולכן הוא כזה, בקיצור

"חגיגה" כל אחד מבני הזוג האשים את השני

במצב.

לאחר חצי שעה של שיחה (ומריבות) הוציא 

הרב פנקס טלפונים מכיסו ואמר להורים:

"הבנתי בדיוק מה הבעיה עם הילד, תרשמו

בבקשה את מספר הטלפון הזה, תפגשו עם

האיש, תיישמו את החלטותיו ואני בטוח

שכל הבעיה תפטר לבד".

האימא מיד שאלה: "של מי המספר הזה?"

הרב ענה:"של יועץ נישואין".

הסיפור הזה הוא לא בדיחה הוא פשוט

מציאות. נבדוק טוב את עצמנו ואת

הסובבים אותנו ונשים לב לתופעה מיוחדת.

במשפחות שההורים מחונכים, יש ביניהם

שלום בית וכבוד הדדי- גם הילדים כאלו.

וההפך להיפך.

ידוע ומפורסם ש"התפוח לא נופל רחוק

מהעץ" וילד שרואה את הוריו צועקים יתקשה

מאוד להיות ילד שקט ועדין, כי זה מה שהוא

ראה ולמד מהם. ולכן הורים יקרים! אין לנו

ברירה אם אנחנו רוצים ילדים מחונכים אנחנו

חייבים להיות כאלו. וכאשר אנחנו נהיה בע"ה

מחונכים, גם הילדים יהיו מחונכים.

העיקר סבלנות

אם בדקנו את עצמנו ואנחנו מחונכים,

היחסים עם בן הזוג בכבוד הדדי ודרך ארץ

והבית מתנהל כשורה. בד"כ בעיות הילדים

שואפות לאפס וגם את הבעיות הקטנות

שישנם(זוכרים "מה כבר הוא עשה"- צריך לקחת הכול

בפרופורציה), אפשר לפתור ע"י מעקב, בדיקה

לעומק הבעיה, הכנת טבלה לקידום ו...הרבה

סבלנות ותפילות.

כאשר נבין שהילד מתנהג כך כי הוא פשוט

"לא מודרך" ננסה ביחד איתו לעבוד על הבעיה 

תוך כדי שיתוף פעולה מלא מצידו(שיוכל להיות

רק אם נעבוד בסבלנות תוך שמירה על כבודו)בשיטת

"עשה זאת בעצמך" שניתן לו לשפוט מצבים

של ילדים אחרים, בזמן שבעצם אנחנו

מספרים לו על עצמו. הוא יבין את המסר

(גם מבלי לומר לו "אתה האיש"-כפי שאמר הנביא לדוד

המלך במשל כבשת-הרש)הוא יפנים, עד כמה גם

הוא מתנהג לפעמים לא בדרך ארץ. טבלת

ההתנהגות תלמד אותו שהוא נמצא במעקב,

פרסים שונים ועידוד רב על כל הצלחה אפילו

קטנה, יעודדו אותו להמשיך ולהתקדם ובע"ה

עם הרבה תפילות נראה הצלחה גדולה.

חום ואהבה או חום גבוה פרק ו' 

מאת הרב יצחק אבוחצירא. יועץ חינוכי ומחנך בת”ת “שלום בנייך”

לייעוץ טלפוני ללא תשלום/או לתיאום פגישה

צור קשר בימים ב-ג-דשעות 16:00-22:00

נייח: 073-727-0000 נייד: 0548-434-435[/b]