"רַבִּי יַנַּאי אוֹמֵר: אֵין בְּיָדֵינוּ לֹא מִשַּׁלְוַת הָרְשָׁעִים וְאַף לֹא מִיִּסּוּרֵי הַצַּדִּיקִים"  (אבות ד, טו)

מפרשים רבים מוצאים במשנה זו התייחסות לשאלה כאובה, שאלה שכל אחד מאיתנו מהרהר בה לא אחת: מדוע צדיק ורע לו, ואילו רשע וטוב לו? היכן הצדק בעולם? איפה שכר הצדיקים ועונש הרשעים?

שאלה זו נשאלה כבר על ידי משה רבינו (שמות לג, יג): "הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ", והגמרא במסכת ברכות (ז, א) מפרשת בקשה זו של משה רבינו מהקב"ה - הסבר נא לי, כיצד מתנהלת הנהגת השכר והעונש בעולם הזה? מהו ההיגיון המניע אותה?

גם הנביא ירמיהו שואל (ירמיה יב, א): "מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה?".

כמו כן, מצאנו את איוב שהיה (איוב א, א): "תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱ-לֹהִים וְסָר מֵרָע" - סובל צרות רבות, והוא מבקש מבורא עולם (שם י, ב): "הוֹדִיעֵנִי עַל מַה תְּרִיבֵנִי" - מהי אשמתי אשר הביאה עלי צרות רבות כל כך?

בהקדמת הרמב"ן לפירושו לספר איוב, הוא מתייחס להנהגת "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו", וכך הוא כותב על תמיהה זו: "דבר מכאיב הלבבות ומדאיב המחשבות, ממנו לבדו נמשכו רבים בכל הדורות לכפירה גמורה... זהו שורש המרי והמרד בכל המורדים, מכל אומה ומכל לשון".

לעיתים שאלה זו חורה כל כך עד שישנם כאלה אשר מתקשים להתמודד עם חיי האמונה בצילה של קושיה זו.

תשובות רבות ומגוונות ניתנו לסוגייא זו, אך נביא תירוץ ששמעתי לראשונה בנערותי מפי רבי גדליה אייזמן זצ"ל, ה"משגיח" בישיבת "קול התורה": מה יש בו, באדם, שאין לשאר בריות ויצורים? במה נבדל הוא מן הבהמה? הווה אומר בדעת שניתנה בו, ביכולת לנתח דברים ולהסיק מסקנות. לשם מה ניתנה דעה באדם? (דברים ל, טו-יט): "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּווֶת וְאֶת הָרָע... הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ".

לפני האדם ניתנו כל האפשרויות, והוא בשכלו יכול לבחור בטוב או ברע. חובת האדם לבחור בטוב, בחיים, אך הרשות בידו לעשות כרצונו. בכך נשתנה משאר הברואים אשר ממלאים את תפקידם ללא אפשרות לערער או לסרב. מעלת האדם היא בכוח הבחירה. אפשרות הבחירה של האדם היא אפוא שיא הבריאה. אדם נטול בחירה כמוהו כשאר בעלי החיים.

על פי הדברים הללו נוכל ליישב את שאלתנו בדבר הגמול בעולם הזה: הבה נתאר לעצמנו עולם שבו אכן "צדיק וטוב לו, רשע ורע לו", עולם שבו על כל סטייה מדרך הישר מקבלים מכה ועל כל צעד קדימה בדרך הנכונה זוכים בפרס. פלוני חזר ממשחק כדורגל בשבת כשגבס עוטר את ידו, ואילו אלמוני מתבשר בזכייה בהגרלה בשובו משיעור גמרא. כל אדם בר דעת יקלוט את ה"פרינציפ" וינהג כפי שמצפים ממנו לנהוג. גם מי שאינו חפץ לילך בדרך התורה יבין כי כדאית היא עשיית הטוב.

עולם כזה יהיה בבחינת (תהלים כג, ו): "אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי" - הכל ירדפו אחר הטוב ויתרחקו מהרע כבורחים מפני הסכנה.

אולם מה יהא על יסוד הבחירה החופשית הנתונה לאדם, אותה בחירה אשר למענה הוא נברא ובשבילה ניתנה בו דעה יתרה על שאר הבריאה?

נסיים בדבריו של רבי מנחם מנדל מקוצק זצ"ל שהיה אומר: "כח עליון, שכל דרכיו נהירים לי, וכל שבילי מחשבתו ברורים לי, וכל החלטותיו שלו מובנות לי - אינני יכול לסגוד לו".

אילו היו פרושות בפני כל דרכיו, לו הייתי מסוגל לתרץ את כל הקושיות - לא היה זה אלוקים. אם אני יודע עליו הכל - אינני יכול לעבדו בכל לבבי, אינני יכול להעריץ ולקדש אותו. הרי הוא אחד כמוני, כאחד האדם - הנשאל, נחקר ומשיב הסברים.

הרב ישראל מאיר לאו שליט"א, מהספר: "אבות לדור - על מסכת אבות"