לקט מביאור אברבנאל לתורה – פרשת בהעלותך

במדבר ח,ו: קַח, אֶת-הַלְוִיִּם, מִתּוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְטִהַרְתָּ, אֹתָם: אברבנאל: "כבר ציווה על זה: הַקְרֵב, אֶת-מַטֵּה לֵוִי (ג,ו) ... ואמר וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת-הַלְוִיִּם, מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (ג,יב) (מדוע שוב לצוות זאת?) ... כדין כל אדם שעולה לגדולה ומעלה, שצריך שיעשו לו רישומים – יורה על חידוש מעלתו". נפתח דף חדש במעמד הלוי, בעת חישובו תחת כל בכור בבני ישראל.

ט,כ-כא: וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן, יָמִים מִסְפָּר--עַל-הַמִּשְׁכָּן; עַל-פִּי יְהוָה יַחֲנוּ, וְעַל-פִּי יְהוָה יִסָּעוּ. וְיֵשׁ אֲשֶׁר-יִהְיֶה הֶעָנָן, מֵעֶרֶב עַד-בֹּקֶר: אברבנאל: "ייראה שהם אריכות ללא צורך ... לא היו חוששים לטרחם ועמלם, כי פעמים היה קורה שהיה הענן שוכן בערב ומתמיד שם עד הבוקר, ומיד בהשכמה היה נעלה הענן ... ולא היו אומרים, הן עתה באנו מן הדרך ולמה נשוב אליו מיד ... אבל הם לרוב הכנעתם היו מיד נוסעים". למדנו מהו ציות לה', בהכנעה של מאמינים.