בהגדה של פסח שואלים 4 קושיות, מדוע דווקא 4 קושיות?- האברבנאל מסביר שזה כדי להראות 2 על עבדות ו-2 על חירות (ו-2 בכל צד מפני "ע"פ שנים עדים יקום דבר") שזהו מהות ההגדה שהיינו עבדים וניגאלנו. והסביר מרן גדול הדור הגר"ח דרוקמן שליט"א שמטרת השאלות היא למקד את סיפור יציאת מצרים (שלא יצא מעוות, שיתעסקו בדברים שוליים). על 4 בנים הסביר מרן הגרח"ד שליט"א שמס' 4 מסמל 'מכל צד' (כל אפשרות) [שיש 4 צדדים בעולם] כך שאולי גם כאן בשאלות רמזו לזה, כעין שבוחנים מכל צד את הסיפור. מרן שר התורה הגר"ש גורן זצוק"ל זיע"א הסביר שבהגדה יש המון מס' 4 משום הטעם שאין מרובע בטבע (מופיע בירושלמי) כך שזה מסמל את נס יציאת מצרים. וניראה שאולי אפשר ש-4 לשונות של גאולה ביציאת מצרים מרמז על 4 חלקי קיום העולם, (כמו שמביא מרן שר התורה הגר"ש גורן זצוק"ל את החלוקה הזו ע"פ התפילה בשבת "אין ערוך לך..") שיש 4 חלקים: עוה"ז, עוה"ב, ימות המשיח ותחיית המתים. ובגאולת מצרים ניטבע בעולם כח הגאולה, הקדושה לגאולת העולם (שבא בשיאו בהר סיני), שיש עתיד לעולם ולכן ראוי להתקיים על כל חלקיו (4 החלקים). ולכן 4 לשונות גאולה, שזה בעצם דבר ה', מעין המאמרות של בריאת העולם, שבא לתקן ולהשלים את העולם ע"י הקדושה לגאולה-שלמות העולם בקדושתו, שיש כח לתיקון ועליו נצוקה התורה, שהיא הדרך שבה מתקנים. וזה ההבדל בין אזכרת מצרים שסתם כך בכל יום, שהיא רק אזכרה וקישור, לבין סיפור יציאת מצרים בפסח שזה פרוט ממש, חיבור גמור ושלם לכח הגאולה בעולם שמתנוצץ בפסח. לכן תיקנו גם 4 קושיות, לרמז על הכח המיוחד שיש בפסח שאינו בשאר הימים, שהוא כח הגאולה והקדושה לכל העולמות. וזה בא בצורת קושיות כדי להרגיל להתעמק בהבנה, לשאול שאלות ולברר, כדי שהאדם יתבונן בטבע ויתעמק ויכיר בכך את ה' שניסתר בארץ (ולכן יש מעלה מיוחדת דווקא מהכניסה לא"י, לדין פסח [שבמדבר עוד לא התחייבו בפסח] כיון שעד אז ה' היה כמו גלוי בניסי המדבר, ובכניסה לארץ נעשה ניסתר) וע"י שיפעיל את השכל, שהוא הדעת שמקורה בה', יתחבר לה' ויגלה את ההסתתרות בטבע, וזה במיוחד ע"י קישור לדעת תורה שכך השכל מכוון נכון, לכן במקור המצוה בתורה זה נאמר בהקשר לבנים (ששואלים) כמו שמלמד בניו תורה כך גם מספר לבן, שמלמדו להבין מי אנו ולמה יצאנו לתקן את העולם. שזהו מהות הפסח, שאסור חמץ, שחמץ מרמז על עשיה (תופח) שיכול להביא לגאוה שחושב שהוא מיוחד, בפסח יושבים ומפעילים את הדעת בהקשר לדעה את ה' בעולם וכך מבין שהאדם כשלעצמו אינו כלום. וזה היפך ממצרים. שהמצרים היו כופרים בה' מכח המדע הטבעי (מרן שר התורה הגר"ש גורן זצוק"ל, בהסברו על אברהם שירד למצרים) ואנו באים לכוון את הטבע ולגלות דרכו את ה' (שאחד שהגילויים זה ע"פ ראיית ההיסטוריה שמראה שיש השגחה בעולם [הגרש"ג]  ובפרט בניסים כמו במצרים, שזהו שמספרים על יציאת מצרים). והשאלות גם מכוונות כנגד הבנים. שהמצה כנגד הצדיק, והמרור כנגד הרשע, והטבילות כנגד תם שאינו מעמיק ולכן אצלו הקושיא באה מטבילות שזה שינוי גמור משאר ימים (לא מטבילים כלל מול מטבילים פעמיים), והמסובים כנגד שאינו יודע לשאול אבל מייסב איתנו בליל הסדר ואנו מספרים לו. וכמו בחג סוכות, החג כנגד 70 אומות ושמיני עצרת כנגד ישראל, שהעצרת ממקדת ומכוונת לקדושה בשיאה, כך גם בפסח הוא בעניין דעת להכיר את ה' וכך עצרת שלו, שהוא חג שבועות, זהו מתן תורה שדרכה מכירים את רצון ה' ודעת ה'.