דרך התורה היא דרך המלך , לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
נכתב על ידי izik28, 23/3/2022
בסד
ד"ת לפרשת שמיני ,תשפב לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז" ל
דרך התורה היא דרך המלך
----------------------------------------------------------------------------
עם סיום שנת האבל על אבי ז"ל ברצוני להתייחס לפ"ס ," ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר ה" לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן" ,הספרא מפרש," נכנס משה אצלו והיה מפייסו. אמר לו: אהרן אחי, מסיני נאמר לי "עתיד אני לקדש את הבית הזה - באדם גדול אני מקדשו". הייתי סבור או בי או בך בית מתקדש. עכשיו נמצאו בניך גדולים ממני וממך שבהם הבית נתקדש. כיון ששמע אהרן כך -- צדק עליו את הדין ושתק שנאמר "וידם אהרן".
ולמודים צדיקים שמצדיקים עליהם את הדין.
אברהם צדק עליו את הדין שנאמר (בראשית יח, כז) "ואנכי עפר ואפר"
יעקב צדק עליו את הדין שנאמר (בראשית לב, יא) "קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך"
דוד צדק עליו את הדין שנאמר (תהלים לח, ו) "הִבְאישו נָמַקו חבּורֹתָי מפני אִוַּלתי".[לו] "ויאמר משה הוא אשר דבר ה' לאמר בקרבי אקדש" -- זה דבור נאמר בסיני למשה ולא ידעו עד שבא מעשה לידו. וכיון שבא מעשה לידו אמר לו משה "אהרן אחי לא מתו בניך אלא על קדושת שמו של הקב"ה, שנאמר (שמות כט, מג) "ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי"".
כיון שידע אהרן שבניו ידועי המקום -- שתק, וקבל שכר על שתיקתו. מכאן אמרו כל המקבל עליו ושותק -- סימן יפה לו. על ידי דוד הוא אומר (תהלים לז, ז) "דום לה' והתחולל לו", ועל ידי שלמה הוא אומר (קהלת ג, ז) "עת לחשות ועת לדבר" -- עתים לכל; עתים שאדם שותק, עתים שאדם מדבר".
אך מה עניין אותה אש זרה ?
ד"ר אהרון אביעד מסביר," מביא רש"י, בעקבות המדרש, את מחלוקתם של תנאים בנקודה זו: "רבי אליעזר אומר: לא מתו בני אהרן אלא על ידי שהורו הלכה בפני משה רבן. רבי ישמעאל אומר: שתויי יין נכנסו למקדש. תדע שאחר מיתתן הזהיר הנותרים שלא ייכנסו שתויי יין למקדש". במדרש תנאים לספר ויקרא, תורת כוהנים, מובאים שני נימוקים אחרים כעילת העונש החמור: "באותה שעה קפצה פורענות על נדב ואביהוא, ויש אומרים מסיני נטלו להם, שראו את משה ואת אהרן שהיו מהלכים תחילה, הן באים אחריהם, וכל ישראל אחריהם. אמר לו נדב לאביהוא: עוד [=מעט] שני זקנים הללו מתים ואנו ננהוג [=ננהיג] את הקהל! אמר הקדוש ברוך הוא נראה מי קובר את מי, הם קוברים אתכם ויהיו הם מנהיגים את הקהל. דבר אחר: כיון שראו בני אהרן שקרבו כל הקרבנות ונעשו כל המעשים ולא ירדה שכינה לישראל, אמר לו נדב לאביהוא: וכי יש לך אדם שמבשל תבשיל בלא אש? מיד נטלו אש זרה ונכנסו לבית קדשי הקדשים שנאמר 'ויקחו שני בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהם אש'. אמר להם הקדוש ברוך הוא אני אכבד אתכם יותר ממה שכבדתם אותי. אתם הכנסתם לפני אש טמאה, אני אשרוף אתכם באש טהורה".
אכן, כל הפירושים אינם מתיישבים יפה על לשון פשוטו של מקרא. שהרי באף מקום לא נזכר שנדב ואביהוא הורו הלכה כלשהי, לא בפני רבם ולא בפני איש אחר, לא נזכר ששתו יין, ולא נתפרש בכתוב שביקשו להדיח את משה ואהרן מכהונתם, ולבוא תחתיהם. כבמקומות אחרים, דווקא ריבוי הפירושים מרמז על הקושי לראות בכל אחד מהם את הפירוש ה"אמיתי".
אכן, אפשר שיש בפרשה זו ובפירושיה, לקח גדול לדורנו, דור שאימי השואה שבה רוטשו עוללים לעיני אבותיהם עוד מהדהדים באוזניו, דור של הורים ששכלו יקיריהם במלחמות ישראל, דור שבו קוברים לא אחת, רח"ל, הורים את ילדיהם. הלקח הגדול הוא שבמקרה כזה אסור לנסות ולעשות את חשבונותיו של הקב"ה. לכל היותר, יש לנהוג כמנהג כהן גדול, "וידום אהרן". השתיקה, הדממה, זוהי התגובה הראויה. אין ולא יכול להיות הסבר ראוי למיתת ילד בחיי הוריו"
הדבר מתקשר לכל עניין קיום המצוות שלנו כיהודים , אפשר לערער למה לדוגמא 4 מינים? אפשר חמישה,כנגד חמישה חומשי תורה.. ולמה תפילין מרובעות? עגול יותר יפה.. אך זה כל העניין ,לקבל את מה שהקב"ה החליט ,ללא עוררין שאם לא כן אנו פוגמים באמונה שלנו בו עצמו ,אז אפשר לשאול, למה לא להחמיר יותר ,קחו לדוגמא את פרשת מאכלות אסורות , אפשר לאסור מינים נוספים שכשרים .. הפירוש ממשיך ומסביר," בעבודת ה', ואולי דווקא בה, בשעת העיסוק ב"אש קודש", במאבק על ערכים מקודשים, יש להציב גבולות ולשמור עליהם מכל משמר. להישאר בתחומי החוק והציווי, ולא לעבור עליהם למען המטרה. העוסק בעבודת הקודש צריך לזכור כל העת שלצד ההתלהבות ניצבת כל העת "אש", שעשויה לכלות ולשרוף, להשמיד ולאבד. אש הקודש עשויה להפוך בתוך שניות ל"אש זרה אשר לא ציוה אותם", שמהותה פריעת חוק, והריסת גדרים. כל מטרה – אפילו עבודת הקודש – לעולם אינה מקדשת את האמצעים.", אדם מקבל את מצוות ה" כפי שהם כפי שנאמר , " לא תספו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו לשמר את מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם "
במדרש מופיע הסיפור הבא –שימו לב לסוף!," מסביר המגיד מדובנא במשל:
אדון ראובן היה לו שכן עשיר מופלג, אשר ביתו מלא כלי כסף וזהב וכל טוב. אך כמידת עושרו כפולה מידת קמצנותו. לא רק תרומה קטנה לא שייך לקבל, אלא אפילו הלואה קטנה אינו מוציא ממתחם שלטונו. יום אחד החליט אדון ראובן לסדר אותו.
אדון ראובן ניגש אל דלתו של העשיר ולאחר הצצות מה"קוקר" ובדיקות אין ספור מהחלונות לודא שאין זה ח"ו איזה אביון הבא לבקש תרומה, נפתחה חרך צר בדלת, והעשיר בעיניים חשדניות שואל את אדון ראובן למבוקשו. עונה לו אדון ראובן: "תעשה לי טובה, מגיע אלי היום אורח חשוב במיוחד, ואני חייב לכבדו בכלי מכובד, האם תואיל להשאיל לי גביע כסף"? העשיר פותח זוג עיניים ושואל: "האם אינך יודע שאין זה הכתובת המתאימה לבקשות מסוג זה"? אך אדון ראובן כבר מוכן עם תשובתו בצידו: "אני נותן לך משכון על סך חמשת אלפים דולר, על כל פגם קטן בגביע, המשכון שלך". העשיר מהסס מעט, אך סומך על תבונתו שיצליח למצוא איזשהו פגם בגביע ולהעביר את המשכון לרשותו. ומחליט לתת לו גביע כסף בהשאלה.
למחרת בבוקר דופק אדון ראובן על פתחו של העשיר, הדלת כמובן נפתחת מיד, ומה נדהם העשיר שראובן מחזיר לו את הגביע בצירוף גביעון קטן. "מה זה?" שואל העשיר. "מגיע לך מזל טוב, לגביע הגדול נולד גביעון" העשיר יודע ש"שאלה זה טרף", וממהר לקחת את שתי הגביעים, ומחזיר את המשכון.
לאחר שבוע בא אדון ראובן אל העשיר ושוב בקשה בפיו: "אורח נכבד בא לבקרני, התואיל להשאיל לי קערת כסף להגשת פירות" וכבר מקדים רפואה ומושיט סכום נכבד למשכון. העשיר כבר אינו מהסס ומקוה שגם הקערה שלו תיכנס להריון, ונותן בשמחה לאדון ראובן.
כצפוי חוזר אדון ראובן למחרת עם הקערה בצירוף קערית קטנה: "מזל טוב" הוא מכריז בשמחה "שוב שמחה במעונך, הקערה ילדה הלילה". ושוב העשיר ללא אומר ודברים לוקח את שתיהם ומחזיר את המשכון.
לאחר שבוע שוב בא אדון ראובן בבקשה: "הפעם בא אלי אורח רם מעלה במיוחד, אני חייב משהו מפואר ביותר כדי לכבד אותו, אולי תואיל להשאיל לי מנורת זהב גדולה?" העשיר ללא כל היסוס וללא בקשת משכון ניגש לטרקלינו ומוציא מנורת זהב ענק בשווי רבבות דולרים ומגיש בשמחה לשכנו אדון ראובן. כמובן שבאותו לילה לא הצליח העשיר לעצום עין מרוב התרגשות על הלידה הצפויה, ובקוצר רוח המתין לבוקר עת ישמע את הבשורה הטובה.
בבוקר מגיע אדון ראובן, דופק על פתחו של העשיר, וזו נפתחת מיד אך... שלא כצפוי אדון ראובן עומד בידים ריקות, העשיר פותח זוג עיניים שכמעט בולעות את אדון ראובן, ובקושי מוציא את המילים מפיו: "היכן המנורה שלי???" ראובן לעומתו עונה בקול בכייני: "אל תשאל מה קרה, המנורה קבלה חום, ועד שהלכתי לקרוא לרופא, כבר נפח את נשמתו, ולרופא לא נשאר אלא לקבוע את מותו".
העשיר פותח בצעקות: "אין כזה דבר, מעולם לא שמענו שמנורה תמות". אך לא סיים את צעקותיו עונה לו אדון ראובן בקול צונן: "שגביע וקערה יולידו כן שמעת"? ?
הנמשל
אם משהו בא להוסיף על מצוות ה', ולעשות לפי השכל שלו, אין זה חשש רחוק שמחר יבוא גם לגרוע."
יהיה רצון שנקיים את מצוות ה" בלב שלם ושמח בטהרה וקדושה ונלך תמיד בדרך המלך בה האור מאיר ברור אל עבר השכינה
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
