"למען דעת צדקות ה" להפטרת זכור לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל במלאות שנה לפטירתו
נכתב על ידי izik28, 10/3/2022
בסד
ד"ת להפטרת פרשת צו
למען דעת צדקות ה"
-------------------------------------------------------
בהפטרת הפרשה בה מוכיח ה, את ישראל אל הליכתם בדרך גרועההנוגדת את כל תתורת משה ,מופיע הפ"ס שצרם בעיני" והשבתי מערי יהודה ומחצות ירושלם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה כי לחרבה תהיה הארץ מה אשמים החתן והכלה? הרי ביום חתונתם נמחלים כל עוונותים? המלבים מפרש פירוש שמח ואופימי , "והשבתי", כי הדרך הוא שאחרי המלחמות הגדולות והרג רב יתהוו זווגים רבים מהאלמנות שנהרגו בעליהם ואנשים שמתו נשיהם וישתדלו לקחת נשים ולהוליד בנים לישב את הארץ החרבה, כמ"ש עוד ישמע במקום הזה קול ששון וקול שמחה וכו' כי אשיב שבות הארץ כבראשונה, עתה לא יהיה כן כי "לחרבה תהיה הארץ": בסוף ההפטרה מופיע הפ"ס,"כה אמר ה" אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני יהוה עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם ה".
המלבים מפרש, "כה אמר ה'", מוסב למעלה שא"ל שידברו כה נאום ה' שהדבר נעשה ע"י פקודת ה', באר הטעם שכה אמר ה' "שאל יתהלל חכם בחכמתו" שידעו שאין חכמה ואין עצה ואין גבורה לנגד ה', ומה שהאדם חושב להנצל ע"י חכמתו ותחבולותיו או ע"י עשרו שיפדה א"ע בממון או ע"י גבורתו כ"ז לא יועיל אם ה' יעץ עליהם רעה" , הדבר מביל לדרכו של אברהם אבינו שהצטווה ע"י הקב"ה "התהלך לפני והיה תמים" המלבים מסביר מתי כן אפשר להתהלל בחוכמת האדם, "כי אם בזאת יתהלל המתהלל", אולם יש מציאות שיוכל האדם להתהלל בחכמה וגבורה ועושר, אם ישתמש בהם לתכלית מועיל, ואם יהיו אצלו ככלים ואמצעיים להשיג על ידם שלמותו, שהוא אם ישתמש בחכמתו "להשכיל וידוע אותי כי אני ה'", שע"י שיודע חקי החכמה ישיג לדעת את ה', ובגבורתו ועשרו הוא "עושה חסד משפט וצדקה בארץ" שע"י גבורתו יעשה משפט לעשוקים, וע"י עשרו יעשה חסד וצדקה, "כי באלה חפצתי" והוא התכלית המבוקש אצלי,
ויש להוסיף בדרך הדרוש, כי המתהלל בחכמה גבורה ועושר הוא מתהלל בדבר שלא קנאו ע"י בחירתו, כי זה ישיג מאת ה', שהכין טבע מוחו מוכן אל החכמה, וטבע גופו מוכן אל הגבורה, ומזלו מוכן אל העושר, והוא דומה כמי שי"ל פקדון מאת אחרים ומתהלל בו, שההילול אינו של המתהלל, רק עקר ההילול ראוי לבעל הפקדון לא להנפקד, אבל אם משתמש בג' מתנות אלה לדעת את ה' ולעשות חסד משפט וצדקה, שזה תלוי בבחירתו כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, ההילול הוא שלו, וז"ש "כי אם בזאת יתהלל המתהלל", שאז ראוי ההילול להמתהלל בעצמו, ועז"א "כי באלה חפצתי", כי אצל ה' לא יצדק לאמר שחפץ בדבר, כי חפצו יוציא תיכף הדבר אל הפועל ומי יעכב בידו, ע"ד ונפשו אותה ויעש, אולם יצוייר אצלו חפץ שהאדם יהיה ירא ה' שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, ובזה שייך לאמר כי חפצתי".
אדם המקבל מתנת וברכת שמיים בחוכמת התורה אל לו להשוויץ במתנה זו אלא אם כן כוונותיו טהורות וישרות להפצת התורה וגמילות חסד עם רעהו , שכן הקב"ה בחר לברכו במתנת שמיים זו ,ואם האדם ינצל את מתנתו שדרך טובה וישרה כמו ד"ת זה, ברכת ה", שרויה במעשיו ,כך למעשה עלינו להתנהג בכל קיום מצווה, לא בגאוה אלא בענווה ושפלות כדברי אברהם אבינו " אנכי עפר ואפר " ,קיום מצוות לשם שמיים בברכת ה" ,כהקמת בית לשם שמיים בפ"ס בראש המאמר שכן אותם האנשים כבפירוש עושים חסד איש עם רעהו ,ועוד נאמר בעניין, כל המשח חתן וכלה כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים"
"מסביר המהר"ל, שתכלית האיחוד של איש ואשה זה הקמת בית- "בנין", שזו גם הסיבה שאנו מברכים את החתן והכלה: "והתקין ממנו בנין עדי עד", וכידוע, אותו בנין הוא בנין אלוקי.
וכן בנין ירושלים הוא בנין אלוקי קדוש, שהרי שם עמד ולעתיד לבוא בעז"ה גם יבנה בית מקדשינו.
ולכן, כאשר עוזר בבנין אלוקי קדוש כחתן וכלה ע"י שמחה- כאילו בנה בנין אלוקי אחר שהוא בנין אחת מחורבות ירושלים." מי יתן ונזכה במהרה לבניין המקדש השלישי לו כולם מחכים
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
