לקט מביאור אברבנאל לתורה – פרשת פקודי

שמות לח,כא: אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל-פִּי מֹשֶׁה:  עֲבֹדַת, הַלְוִיִּם, בְּיַד אִיתָמָר: אברבנאל: "למה הזכיר כאן הכתוב שהיה זה עבודת הלויים, והוא לשאת את הכלים בדרכים, כי עדיין לא דיבר הכתוב במסעות ולא בנושאי המשכן? ... עשיית חשבונות המקדש ומניינם לכל הוצאותיהם היה מעבודת הלויים, כי להם יאתה". לכל אחד היה תפקיד, העם תורם, האמנים – יוצרים, הלויים – סופרים, הכהנים – משגיחים.

לט,לג: וַיָּבִיאוּ אֶת-הַמִּשְׁכָּן אֶל-מֹשֶׁה, אֶת-הָאֹהֶל וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו, קְרָסָיו קְרָשָׁיו, בְּרִיחָו וְעַמֻּדָיו וַאֲדָנָיו: אברבנאל: "כל הכלים והדברים שנזכרו בפרשיות של מעלה כמה פעמים והוא כפל מותר? ... האומנים חכמי הלב אשר עשו במלאכה ... לא הראו למשה דבר ממה שהיו עושים, וגם משה לא הלך לראות מה המה עושים באוהליהם עד שנשלמה". נראה שהחזרה על כל פרטי המשכן הייתה לצורך ממשי, שהרי רק עתה משה רואה מה שעשו.

מ,לד: וַיְכַס הֶעָנָן, אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד; וּכְבוֹד יְהוָה, מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן: מהו הענן ומהו כבוד ה'? אברבנאל: "'כבוד ה'' נאמר על האור שהיה נראה בתוך הענן ... כמו שהלפידים האשיים נראים מתוך העננים, ככה היה כבוד ה' הדומה לאש בתוך הענן והערפל ... לפי שה' יכונה בכתוב אור ... 'קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח, ועליך יזרח ה' וכבודו עליך ייראה' (ישעיהו ס, א-ב) ... וכמו שהאור המסובך בגוף השמש, לרוב זוהרו ובהירותו לא יוכל העין לראותו, עם היותו סיבה להיות הדברים נראים ... ככה לא יוכל השכל האנושי להשיג ה' כפי אמתותו ... יוצר האור הנברא שהוא הכבוד, ובורא חושך והוא ענן הכבוד ... שניהם (הענן והכבוד בתוכו) היו תמיד שמה ... שהיה המשכן וכליו רמז לציור המציאות – ומסכים לבריאת העולם ... כן הייתה מלאכת המשכן כולה הכנה לִשְרות השכינה שמה". למדנו שהאור האלוקי מצוי בענן השורה על המשכן, שהוא רמז לבריאה, ומכאן שכבוד ה' – האור שורה על העולם כולו.

שבת שלום (מוקדמת עקב נסיעה), שבת של חישוב דרכנו, אמון בזולת, אור ועוד אור, אורן.