אם נבין בצורות שונות את מה שאנחנו מתפללים התפילה תהייה לנו כמו סרט שרץ במחשבה ובכוונה ולא כמו נוסח קבוע שחייב להגיד.

לדוגמה בברכות השחר, הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה. רובנו מכירים את הפירוש על התרנגול שמתעורר מוקדם וכך אנחנו צרכים להיות זריזים.

אבל אם ניקח את השכוי כאדם שמבקש דבר ראשון שהוא קם בבוקר,  שד' יתן לו דעת להבחין בין יום ולילה. ביום האור והחושר . בין הטוב והרע. 

כשאני מברך הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה אני מבקש מ ד' שיתן לי דעת לבחור נכון לעשות מצוות ולראות את העברות ולהימנע מהן .

לדעת להחליט נכון מה להגיד ומה לא להגיד. לדעת להבחין בין עיקר ותפל. לדעת להבחין בין גשמיות לרוחניות. כל אחד יכול לכוון בתפילה את מה שהוא הכי מתחבר אליו.

אם אני בעל עסק שד' יתן לי להבחין בין עיסקה כשרה לעיסקה עם עברה. אם אני עוסקת בגידול ילדים אז להבחין בין חינוך טוב לחינוך לפחות טוב.

וכך להמשיך בכל התפילה לבתחבר למה ששיך לך