chiddush logo

בגדי כהונה (והעגל)

נכתב על ידי יניב, 7/2/2022

 

"ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת" (שמות כח,ב). בגדי הכהונה של הכהן ההדיוט הם ארבעה בגדים, ואילו בגדי הכהונה של הכה"ג הם שמונה בגדים. נראה שזה בא לרמז שהכהנים בעבודתם באים לגלות את גילוי ה' בעולם, לכן בבגד שמכסה אותם זה מרמז על כיסוי ה' בעולם, ולכן בו מגלים רמז למעשיהם במקדש לגילוי שם ה'. לכן בגדי הכהן הם ארבעה בגדים כנגד ארבעת צדדי העולם, שבאים לגלות את שם ה' לכל העולם, לתקן את העולם כולו לה'. לכה"ג יש שמונה בגדים שזה כעין פירוט שבאים לתקן את כל העולם לכל הגשמי שבו – לחברו לשמים; בגשמי בפירוט יש שבעה, שזהו ארבעה צדדים מעלה מטה ומרכז, ובא הכה"ג בבגדיו לחבר את כל העולם לפרטיו להעלותו אל מעל העולם – לחברו לה', ולכן זה שמונה. גם נראה שמרמז על ברית המילה שבגיל שמונה ימים, שזהו גילוי של הקשר שלנו לה', לברית שלנו, עד שאנחנו אפילו נקראים ע"ש המילה (משנה נדרים ג,יא), שמטרתנו היא תיקון העולם לגילוי שם ה', ובזה מתקן את העגל, שמראה שאנו מיועדים לקדושה (שלא כעגל שעשו הערב רב). בכהן הדיוט יש ארבע כרמז לאמהות (ארבע אמהות), שהיהדות עוברת דרך האם, ולכן מרמז על מהותם של ישראל, שיש בבנ”י סגולה מיוחדת של חיבור לה'. גם ארבעה בגדים כרמז לשם הויה שהוא בעל ארבע אותיות (והוא ככיסוי בגד, שהרי את ה' אי אפשר לתפוס כלל); והכה"ג מפרט יותר, שמרמז שיש שני גילויים של שם הויה – ע”פ גילוי שם ה' בעולם, שיש בעוה"ז (שנקרא לא כמו שנכתב) ויש לעוה"ב (שנקרא ככתבו) [פסחים נ,א], שבמקדש אנו באים לקדש את העולם להיות מתוקן בשלמות כלעתיד לבא. העגל נעשה כעין כיסוי בלבד, רק כשליח לגילוי שליחות ה', כמו שמסביר הרמב"ן ('אבל ירצו שיהיה להם במקום משה מורה דרכם' וכו' [שמות לב,א]), כך שזה כעין כיסוי חיצוני ולא שהוא אל בעצמו, לכן זה דומה לבגד שהוא חיצוני, ולכן בבגד יש כפרה על העגל, שמגלים שאין לעשות עגל כלל אלא רק לעבוד את ה' ולגלות רק אותו. לכן מי שעבד מחוסר בגדים נחשב שאין בו גילוי של כהונה, ולכן פסל את עבודתו (זבחים יז,ב) וחייב מיתה (סנהדרין פג,ב). באמצע בין ארבע לשמונה יש את המספר שש (שהוא האמצע של ההפרש ארבע ביניהם), שכך רומז לתיקון מעשה העגל שנעשה מכח הטעות בשעה השישית: 'אמר ר' יהושע בן לוי: מ"ד (שמות לב, א) "וירא העם כי בושש משה"? אל תקרי בושש אלא באו שש. בשעה שעלה משה למרום, אמר להן לישראל: לסוף ארבעים יום בתחלת שש אני בא. לסוף מ' יום בא שטן ועירבב את העולם, אמר להן: משה רבכם היכן הוא? אמרו לו: עלה למרום. אמר להן: באו שש! ולא השגיחו עליו. מת, ולא השגיחו עליו. הראה להן דמות מטתו, והיינו דקאמרי ליה לאהרן (שמות לב, א) "כי זה משה האיש" וגו'' (שבת פט,א). שהבגדים מכפרים על מעשה העגל, שכך הופכים 'בגד' כלשון בגידה שחטאו בעגל, ל"בא גד" (בראשית ל,יא) 'בא מזל טוב' (רש"י), שכך כאן כעין מתגלה טוב ה' שמכפר לנו ומגלה את מעלתנו; שכך כעין השש מחולק בין ארבע לשמונה, כעין שנפרד מה'בגד' לשנים – ל"בא גד" שמתכפר ומתגלה עלינו קדושה. בבגדי הכה"ג היו בחושן 12 אבנים בחלוקה של ארבע על שלוש (האם ארבעה לרוחב על שלוש או שלושה לרוחב על ארבע זה תלוי במחלוקת), כנגד בנ"י שהם שנים עשר, ויסודנו באבות והאמהות, ולכן מתגלה שלוש וארבע של אבנים טובות, כרמז לבנ"י שאנו משובחים – שיצאנו מהאבות (3) והאמהות (4) (לכן גם חוקקים באבנים את שמות האבות ו”שבטי ישורון” [יומא עג,ב], להדגיש את הקשר לגילוי מהאבות, שמהם יצאו בנ”י שבטי ישורון, מלשון ישרות, כמו שהאבות נקראו ישרים [ע”ז כה,א]). באפוד היו עוד שני אבנים בכתפות, כך שסה"כ היו 14 אבנים טובות, נראה כרמז לתיקון העולם על ידנו, להפכו לעולם טוב וקדוש, ולכן מרמזים זאת באבנים טובות, וזה כרומז לשם "שד'י" 'ואמר רב יהודה אמר רב: בשעה שברא הקב"ה את העולם היה מרחיב והולך כשתי פקעיות של שתי, עד שגער בו הקב"ה והעמידו, שנאמר "עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו". והיינו דאמר ר"ל: מאי דכתיב (בראשית לה, יא) "אני א'ל שדי"? אני הוא שאמרתי לעולם די' (חגיגה יב,א), שכך אנו מרמזים שאנו באים לתקן את העולם שה' ברא (ובאפוד שני אבנים כרמז כעין בבריאת העולם שהיה כשתי פקעיות של שתי), שמתגלה 14 כנגד 'די' (בגימטריה) שמרמז על שהיה בבריאת העולם, כמו כן זהו אותיות 'יד' שאנו מגלים את שם ה' בעולם ע"י שעושים את רצונו, כעין מגלים את ידו על ידנו.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה