לקט מביאור אברבנאל - פרשת יתרו

שמות יח,ו: וַיֹּאמֶר, אֶל-מֹשֶׁה, אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ, בָּא אֵלֶיךָ: אברבנאל: "מה צורך לומר 'אני חותנך יתרו', האם לא היה משה מכירו קודם לכן? ... הודיעו שעם היותו חותנו והיה ראוי שמשה ילך אליו, הנה הוא יתרו רצה לבוא בעבור משה לראותו, באהבה מסותרת שהיה לו עמו". עדיין חסרה לי שאלת אברבנאל (ותשובתו) מדוע הוזכר יתרו בתור חותן משה 13 פעמים במהלך ביקורו אצל משה, פסוקים א-כז, וכי לא הספיקה פעם אחת כדי לזהות את יתרו כחותן משה?

יח,יט: עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי, אִיעָצְךָ, וִיהִי אֱלֹהִים, עִמָּךְ: אברבנאל: "איך משה רבנו עליו השלום וכל זקני ישראל לא נתנו לב לזה לדעת, שאם ימנה שופטים על העם שיקל מעליו? ... עדיין לא ציווהו ה' שייתן הדינין ההם לישראל עד פרשת 'ואלה המשפטים', ומפני זה הוצרך משה בתחילת עניינו לשפוט את העם בעצמו ... ומפני זה משה לדעתו שבעוד ימים מעטים יקבלו את התורה ... היה דעתו שאז אחרי קבלו התורה והמשפטים ... ימנה את השופטים ... שמע דבריו ועשה הדבר (כאילו) מסכים לעצתו, אבל לא בזמן העצה". משה נתן ליתרו הרגשה שקבל ממנו עצה טובה כדי לכבדו, אך למעשה העניין כבר היה בתוכניתו של משה לעשות כך, לאחר מתן תורה.

יט,א: בַּחֹדֶשׁ, הַשְּׁלִישִׁי, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אברבנאל: "למה ניתנה התורה בזמן הזה ... ולא ניתנה לאדם הראשון כשנברא, או לנוח כשכרת אתו ברית על המין כולו, ולא לאברהם אבינו שהיה התחלת האומה, ולא ליעקב ... אלא לעם ישראל כולו בחודש השלישי לצאתם ממצרים? ... שלוש סיבות...1. שאין ראוי שתינתן התורה האלוהית אלא לכללות עם רב בכמות ואיכות ידוע ...2. מפאת השליח ואמצעי, שהיה ראוי שיהיה מוכתר בכל כתר המעלות והשלמיות כולם על כל ילוד אישה, וזה לא היה במין האנושי כמשה ... 3. מפאת הניסים והנפלאות שנעשו בנתינת התורה ... מהם קנו בני ישראל אמונות אמתיות ממציאות האל והשגחתו וחוזק יכולתו". ה' בחר עיתוי שבו יהיה לו עם גדול, ושליח אמין ונפלאות ברורות לכל.

יט,ב: וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי, וַיַּחֲנוּ, בַּמִּדְבָּר: אברבנאל: "למה ניתנה התורה במדבר סין ומהר סיני? ... במקום הפקר, להודיע שהוא אלוהי השמיים ואלוהי הארץ אשר בידו נפש כל חי, והתורה האלוהית תשלים לכל בני אדם הבאים לחסות תחת כנפיה, ולכן ניתנה במדבר מקום הפקר, שלכל האומות יש יחס אחד עם המקום ההוא". גם הגויים קבלו את התורה, וכדי שלא יהיה להם פתחון פה שאינם מחויבים בה, נתן ה' את התורה במקום ניטרלי, "מקום הפקר", השייך לכולם.

כ,ה: כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא--פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת עַל-בָּנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי: אברבנאל: "איך יהיה מהיושר האלוהי שהבן ימות בעוון האב, ואם היה אוחז מעשה אבותיו בידיו – הנה הוא בעוונו ימות ולא בעוון אבותיו? ... זכר עד דור רביעי לפי שאותם הארבעה דורות יוכל העובד עבודה זרה לראותם בחייו ... לא יהיה זה (העונש) אלא כאשר יאחזו מעשה אבותיהם בידיהם ... ייענשו (הבנים הנכדים והנינים) כפליים בכל חטאתם מפני עוון אבותיהם. וזה, לפי שה' האריך לאבותיהם שמא ייצאו מהם בנים צדיקים ... אבל כשיהיה המורם מהם כיוצא בהם, לא יאריך אפו אליהם עוד, ויפקוד עוון האבות על הבנים הרשעים כמותם". ה' מעניש את הבנים בתנאי שלא עזבו את דרך אבותם.

כ,טז: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם, אַל-תִּירָאוּ, כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם, בָּא הָאֱלֹהִים; וּבַעֲבוּר, תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל-פְּנֵיכֶם--לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ: אברבנאל: "מה היה עניין הניסיון הזה ... במה ששמעו באותו מעמד? ... בא אליכם הקול הזה כדי שתבחנו עצמכם ותראו אם יש בכם כוח לסבול אותו ולשמעו, לפי שהיה הדבר בספק לפני ה' ויצטרך לניסיון .. לבעבור נסות ולהרגיל אתכם בקבלת הנבואה". ה' מנשה את העם אם הם כבר מוכשרים להיות עמו, עם נביאים. מעניין.

שבת שלום, שבת של כיבוד חתנים וחותנים, צדק בעיתו, קיום התורה הנחלתה לכל האנושות, הכנה לקבלת הנבואה בקרוב, ולעילוי נשמת אמי מורתי ז"ל, שיום זיכרונה השלישי יחול בשבוע הבא, אורן.

***