"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹוד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לה' אֱ-לֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה"

(שמות כ, ט-י)

השביתה מכל מלאכה ביום השביעי, שהיא עצירת כל הפעילות האנושית ביום הזה דווקא - אינה יזומה על ידי האדם.

פעמים רבות קורה שהשבת מאלצת את האדם לבלום את עצמו דווקא בעיצומה של פעילות נחוצה ודחופה ביותר. אולם אין עיצה ואין תבונה נגד ה'. כוח עליון הוא שעוצר את מרוץ הפעילות ומשבית אותו. ועצם השביתה פירושה הכרה בכוח עליון זה - הערך משבית את הצורך. ועובדה זו היא המקנה לשביתה ממד של קדושה. כלומר לא בשל שיקולים אנושיים אנו שובתים אלא משום שנאמר בתורה: "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹוד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לה' אֱ-לֹהֶיךָ".

ימי החול נועדו להישגיות האנושית. השבת נועדה להשגת ה'. בריאת העולם על ידי ה' והנהגת העולם על ידו מחייבות את האדם להמחיש זאת בקטיעת פעילותו היוצרת להישגיו האישיים, כדי להכיר במקור האלוקי של העולם ושל האדם ובייעודם האלוקי. רק לאחר שהאדם החדיר לתודעתו את ההכרה הזו, יכול הוא לשוב למלאכתו, לפעילותו ולהישגיו. יודע הוא מאין בא, לאן הוא הולך ולאן עליו לשאוף.

כך הסביר הרב הירש זצ"ל את מהותם של איסורי המלאכה בשבת (רש"ר הירש, ישורון, עמ' יד): "במה בעיקר בא לידי ביטוי שלטון האדם על העולם? הלא זה שהוא משנה את צורת כל העצמים מסביבו לתכליתו: האדמה למשכן האדם ולמקור פרנסתו, הצמח והחי למזונו וללבושו, ואת כל השאר לכלי משרת את האדם. ובכן, במשך שישה ימים תשלוט, אפוא על העולם ותכבשהו לשירותך כפי רצון הקב"ה, וביום השביעי אל תשלח ידך לכל יצור לשנותו לתכליתך. בזה תעיד בעצמך כי לא שלך הם היצורים מסביב".

האדם שולט בעולם. הוא מתאים ומשנה את כל מה שסביבו לצרכיו. יום אחד בשבוע נאסר עליו לשנות את החפצים שסביבו - בכך הוא מכריז שלאמיתו של דבר העולם אינו שלו, אלא של הקב"ה.

משום כך השבת אינה רק יום מנוחה, היא גם ובעיקר יום קדושה. פעילותו האנושית של האדם למען עצמו, נוחיותו ותועלתו, מותרת במשך כל ימות השבוע, אך מלאכת חול היא. השבתת כל עיסוקיו של האדם מכוח הצו האלוקי העליון, כדי להזכיר לאדם את מקורו האלוקי של העולם ואת התכלית הרצויה של העולם בעיני ה', יוצרת אווירה אחרת, שאפשר לחוש אותה, אווירת קדושה היא, כל החיים מוארים באור חדש.

המבדיל בין קודש לחול כמוהו המבדיל בין אור לחושך.

הרב יעקב אריאל שליט"א, מהספר: "מאהלי תורה - לתורה ולמועדים"

הרב אביחי קצין שליט"א, מהספר: "הפרשה בין פשט לדרש"