מי שם פה לאדם - להפטרת שמות לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא וגרציא בת מרים ז"ל
נכתב על ידי izik28, 23/12/2021
בסד
ד"ת להפטרת פרשת שמות, לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא וסבתי גרציא בת מרים ז"ל
מי שם פה לאדם
-----------------------------------------------------------------------------
בהפטרת הפרשה אנו קוראים פ"ס לא שגרתי ""בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ, נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ". וָאֹמַר: "אֲהָהּ אֲדֹנָי ה" הִנֵּה לֹא יָדַעְתִּי דַּבֵּר, כִּי נַעַר אָנֹכִי" , הקב"ה פונה לירמיהו ואומר לו שעוד בטרם נולד הוא היה מיועד להיות נביא , וירימהו אומר, בשפתינו , מה, לא עדכנתי אותי .. אני כבר נער, ותמוה איך אדם שטרם נולד אמור לדעת את עתידו ?
המלבים מסביר את הפ" ס ואת עצם עניין הנבואה, " ההכנה הטבעיית, שיהיה מוכן לנבואה מטבעו, ע"י שיהיה מזגו שלם אל טוב המדות, וכן ע"י שלמות כח המדמה והשכלי ויתר כחות הנפשיות,
ב) ההכנה הבחיריית, שיכין א"ע לנבואה ע"י טוב המעשים והקדושה והפרישות, וההכנה הטבעיית תחול באדם תיכף בעת יצטייר צורת הולד בבטן אמו, כי ההכנה הזאת יקבל ע"י מולידיו והיינו כמ"ש בעדיות, האב זכאי לבנו בנוי בכח וכו', וההכנה הבחיריית לא תתחיל עד יולד ויחל להשתמש בכחותיו הטבעיים והנפשיים, אולם יש הבדל בזה בין הנביאים. כי תנאים אלה אינם מוכרחים רק לנביא הבא להשלים א"ע שישפיע עליו שפע הנבואה לצורך עצמו להשלימו בדעת אלהים ובהשגות עליונות שזה לא יהיה רק אם מוכן ע"ז מצד טבעו ובחירתו, לא כן הנביא המשולח מאת ה' ליסר גוים ולהוכיח לאומים שאז בעת יצטרך ה' לשלוח שליח כללי אל העם ולא ימצא איש המוכן לזה מעצמו, יבחר איש אחד הטוב בעיניו ויכינהו לנבואה ע"י שישנה טבעו ויעזרהו על בחירתו למען ישיג על ידו את התכלית הנרצה אצלו, (ובזה תמצא מענה על רוב הקושיות שהקשו על הרמב"ם שהחליט במורה שהנבואה לא תחול רק על המזומנים לה, והקשו עליו מנבואת גדעון ומנוח ודומיהם, כי זה לא היה מפני זכות המקבל רק מפני צורך המשפיע), וז"ש נגד ההכנה הטבעיית שתחול בעת יוצר הולד בבטן, "אנכי ידעתיך בטרם אצרך בבטן" שהקדמתי לך הכנה זו מעצמי, וכן נגד ההכנה הבחיריית שתחול בעת יצא מרחם ויתחיל לבחור בטוב המעשים "אנכי הקדשתיך" לנבואה "בטרם תצא מרחם", ר"ל נבואתך אינה צריכה להכנה הטבעיית והבחיריית כיתר הנביאים, יען כי "נביא לגוים נתתיך", שאינך נביא לצורך עצמך רק לצורך הכלל, ולא לשליחות פרטי רק כללי לכל הגוים, ונבואתך הוא לצרכי:
"אצרך בבטן, תצא מרחם". בבטן, מצייר בעוד הולד בבטן האם טרם לידתו, והרחם, יציין מקום יציאת הולד בעת הלידה ולכן על הבטן אמר אצרך שהוא ריקום צורת הולד אחר מ"א יום של העבור, שזה גדר פעל יצר והבדלו מן ברא עשה, שמורה הצורה המתדבקת שהוא תכונותיו הטבעיים והמוסריים המוגבלים בעת ההיא מאת יוצר הצורות, ואמר ידעתיך שהוא הדיבוק בעצם ידיעתו, כמו ואדעך בשם, שנדבקה בצורתך ההשגחה הפרטית להשלימה בתכלית ההשלמה. ואצל רחם אמר תצא מרחם שהיא היציאה והלידה, ואמר הקדשתיך שמאז בא לו העזר ממרום לענין ההזמנה אל הנבואה בכח ה' ובעזרו מקדש".
הקב"ה ייעד לירמיהו את תפקיד הנבואה טרם בא לעולם , אם נחזור אחורה במקרא נראה את הפ"ס
," כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני ה" אלהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום", פירוש אור החיים דברים מסביר
"ולא אתכם לבדכם … כי את אשר ישנו … ואת אשר איננו – קשה למה הוצרך לומר "ולא אתכם לבדכם" ולא הספיק באומרו "את אשר ישנו", שהם אותם שהיה מדבר עמהם "ואת אשר איננו" ומובן הדבר שלא איתם לבדם הוא כורת וכו'.
אכן כוונת הכתובים הוא שבא לחייבם לקבל הברית והאלה עליהם ועל זרעם הבאים אחריהם עד עולם. והוא אומרו "ולא אתכם לבדכם", פירוש לחייב אתכם לבד אני כורת, אלא בין אותם שהם עמנו בין אותם וכו' … ומאומרו לא אתכם לבדכם, גילה כוונתו שבאָלָה עצמה שכורת עם העומדים שם, מוסיף לחייבם על הדורות … לא אתכם לבדכם אני מחייב על האמור, אלא אף על דורות הבאים אחריכם. "
כל אדם שעתיד לבוא לעולם בזמן כזה או אחר בנסיבות כאלה ואחרות כירמיהו ,נשמתו הייתה במעמד הר סיני והיא חוייבה בברית האלה עם ה" ,לכל אדם מיועד תפקיד בעולם , אין אדם יודע את עתידו והוא יכול לבחור בכל כיוון ,אלא שאנו מצווים " העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך" רשי מסביר , " העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ" - שהם קיימים לעולם וכאשר תקרה אתכם הרעה יהיו עדים שאני התריתי בכם בכל זאת ד"א העידותי בכם היום את השמים וגו' א"ל הקב"ה לישראל הסתכלו בשמים שבראתי לשמש אתכם שמא שינו את מדתם שמא לא עלה גלגל חמה מן המזרח והאיר לכל העולם כענין שנאמר וזרח השמש ובא השמש הסתכלו בארץ שבראתי לשמש אתכם שמא שינתה מדתה שמא זרעתם אותה ולא צמחה או שמא זרעתם חטים והעלתה שעורים ומה אלו שנעשו לא לשכר ולא להפסד אם זוכין אין מקבלין שכר ואם חוטאין אין מקבלין פורענות לא שינו את מדתם אתם שאם זכיתם תקבלו שכר ואם חטאתם תקבלו פורענות על אחת כמה וכמה
"ובחרת בחיים" - אני מורה לכם שתבחרו בחלק החיים כאדם האומר לבנו בחר לך חלק יפה בנחלתי ומעמידו על חלק היפה ואומר לו את זה ברור לך ועל זה נאמר ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי הנחת ידי על גורל הטוב לומר את זה קח לך" .
ירמיהו הנביא לא ידע על כך שהוא היה מיועד לתפקיד בכיר זה עד התגלות ה" אליו , ירימהו מסרב בתחילה כמשה רבנו במעמד הסנה באומר,ו" ואמר אהה אדני יהוה הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי "
המלבים מפרש ," ואומר", השיב, שהגם שיוכל להשפיע עליו הנבואה גם אם יחסרו לו השלמיות שהם תנאים אל הנבואה, יען שהוא נביא לשליחות כולל, אבל הלא א"כ יש חסרון אחר, והוא כי הנביא השלוח צריך שלא יהיה נער רק זקן ורגיל כדי שיוכל לדבר ולהוכיח גוים רבים, וז"ש "הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי", וזה יהיה משלשה פנים,
א) שהנער לא יערב לבו לגשת בפני גדולים,
ב) שהנער אינו יודע לסדר דבריו במליצה ולשון צח שע"ז צריך הרגל רב,
ג) מצד העם שנשלח אליהם שלא ישאו פנים לנער צעיר הימים ויקומו עליו ויהרגוה".
רשי מחזק ואומר," כי נער אנכי" - איני כדאי להוכיחן משה הוכיחן סמוך למיתתו כבר נחשב בעיניהם בכמה נסים שעשה להם הוציאם ממצרים וקרע להם את הים הוריד את המן הגיז את השליו נתן להם את התורה העלה את הבאר אני בתחלת שליחותי אני בא להוכיחם" ,ירימיהו היה נער בעת התגלות ה", אליו שיוכיח את ישראל וטענתו צודקת לפי דעתו ,, אלא שאצל ה" אפשר הכל והוא עונה לו," ויאמר יהוה אלי אל תאמר נער אנכי כי על כל אשר אשלחך תלך ואת כל אשר אצוך תדבר אל תירא מפניהם כי אתך אני להצלך נאם ה" ,המלבים מפרש," ויאמר ה'", אחר שבזה נכלל ג' חששות שנים מצדו וא' מצד העם, השיב לו ה' "בל תאמר" טענה זאת מצד שאתה "נער", כי נגד מה שאתה חושש שלא תערב לבך לגשת במקום גדולים, הלא "אל כל אשר אשלחך תלך", שההולך בשליחות מלך גדול לא יבוש ללכת בכ"מ אשר ישולח בידעו מעלת משלחו הגם שהוא עצמו צעיר ונבזה, ונגד החשש שלא תדע לסדר הדברים בטוב טעם, "את כל אשר אצוך תדבר", אתה לא תדבר דבר רק מה שאצוך ואשים דברי בפיך:".
הקב"ה בעצמו שלח את ירמיהו ואומר לו , אל תפחד, אתה שליח שלי , ואפשר לקשר זאת לאברהם אבינו שהלך והאיר לעולם כולו עליו נאמר במדרש," ר' נחמיה אמר משל לאוהבו של מלך שהיה משתקע בטיט עבה הציץ המלך וראה אותו אמר ליה עד שאתה משתקע בטיט הלך עמי הדא הוא דכתיב את האלהים התהלך נח ולמה אברהם דומה לאוהבו של מלך שראה את המלך מהלך במבואות האפלים הציץ אוהבו והתחיל מאיר עליו דרך החלון הציץ המלך וראה אותו אמר לו עד שאתה מאיר לי דרך חלון בא והאיר לפני כך אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם עד שתהא מאיר לי מאספוטמיא ומחברותיה בא והאיר לפני בארץ ישראל". כל יהודי הוא בבחינת אור , ועליו לגלות את האור שיש בתוכו ולהפיצו ולהאיר לעולם כולו , כד"ת זה עליו אני מודה לקב"ה וכל מי שסייע בידי , אין לנו לחשש כירימהו וכמשה , אמנם אנו לא הולכים להוכיח איש .. אבל ..היצר הרע תמיד מנסה לעקוץ .. כיתוש טורדני ..
כדי לחזק את ירמיהו הקב"ה מוסיף ואומר," וישלח ה" את ידו ויגע על פי ויאמר יהוה אלי הנה נתתי דברי בפיך" מצודת דוד מפרש," הנה נתתי" - בזה שנגעתי ידי בפיך נתתי דברי הנבואה בפיך
"וישלח" - בנבואה נראה לו כאלו המקום הושיט ידו ונגע על פיו כאלו נותן הנבואה אל פיו"
הקב"ה כמו נוגע בפי ירימהו ושם את דברי הנבואה בפיו כדי לחזקו לבל יחשוש , כדי לחזקו יותר הוא מראה לו מקל שקד , כמקל אהרון שפרח במחלוקת קרח "ויהי דבר ה" אלי לאמר מה אתה ראה ירמיהו ואמר מקל שקד אני ראה "המלבים מסביר," מה אתה רואה", היד הנשלח אליו ונגע על פיו נצטייר בדמיונו באיזה דמות ומשל מתיחס לענין הנבואה והנמשל שכיון בהגעת היד, ע"ד וביד הנביאים אדמה, ושאל אותו מה רואה בדמיונו, והשיב שנתפס בדמיונו דמות "מקל שקד", כאילו דמות הזה יהיה ציור של המחזה של היד שנגעה בו:".
השקד מסמל את החריצות והזריזות בקיום מצוות ה" , וכרמז לבל נלך בעצת היצר הרע המסנה לסנוור אותנו באש זרה כדי שניטה מדרך התורה הישרה ,אם נדע שגם בשעת הסתר ה" עמנו , נקיים את תורת ה" בשמחה וגאווה גדולה שתהיה לנחת רוח כקטורת במקדש .
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
