מרן שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א (ב'תורת המקרא' “ויגש" [א]) מקשה שתמוה מאוד שיהודה עומד וטוען נגד יוסף בדיבור קשה (כמו שאומר רש"י: '"ואל יחר אפך" – מכאן אתה למד שדבר אליו קשות' [רש"י; בראשית מד,יח]), הרי הם עצמם חרצו את דינם על הגניבה שיהיו עבדים, ועכשיו כשיוסף מפחית ואומר שרק בנימין יהיה עבד, אז יהודה טוען נגד זה, הרי זה הפחתה בדינם, כך שהיה צריך לומר תודה ולא להתקומם נגד זה? ומסביר שהאחים ראו את מה שנעשה להם כעונש על מכירת יוסף, ולכן אם כולם היו נידונים לשעבוד, אז היו רואים בכך עונש לאחים המוכרים, וגם בנימין נפגע משום שנענש כאגב להם. אבל כיון שאת כל האחים הוא משחרר ורק את בנימין משאיר, אז ברור שאין זה בשל מכירת יוסף, שהרי בנימין לא היה במכירה, כך שלא יכול להיות שרק הוא יענש על כך. אולי אפשר לומר בנוסף, שיש הבדל בין כשכולם נעשים עבדים לבין כשרק בנימין נעשה עבד, כיון שיהודה אומר: “ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו" (פס' כ), ולכן "ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו. והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה" (פס' ל-לא), שיעקב אוהב במיוחד את בנימין, ולכן ימות אם לא יחזרו איתו, אולם נראה שמדגיש "והיה כראותו כי אין הנער ומת", שדווקא אם כולם יעלו חוץ ממנו אז יעקב ימות מזה, אולם אם כולם ישועבדו לעבדות זה לא יגרום ליעקב למות, כיון שיראה זאת כעבדות על כלל ביתו ולא יודגש במיוחד על בנימין (וכן אם יעלו בלעדיו יעקב יחשוב שבנימין מת [שהרי חושש מזה מאוד], והם מסתירים ממנו בשקר שהוא עבד). לכן כשהיה הדין שכולם ישועבדו אז זה אמנם לא ראוי, כיון שיודע שאינם אשמים, אבל זה לא נורא כמו מקרה שישעבד רק את בנימין שאז זה יביא למיתת יעקב, שעל זה כבר לא מוכן לשתוק שיגרם מוות (אמנם בהתחלה אמרו “אשר ימצא אתו מעבדיך ומת” וגו', אולם זה משום שחשבו שזה סתם טעות, כיון שהיה ברור להם שלא גנבו את הגביע; וכן יש להבדיל בין האחים ליעקב, שמיתתו חמורה יותר בעיניו ולכן מוכן לסכן נפשו על כך). לכן דווקא על הדין שפסק לשעבד רק את בנימין, על זה הוא עומד ומתנגד. ויותר מזה, מודגש שהוא ערב לבנימין: "כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים" (פס' לב), לכן נראה שכיון שהוא אחראי על בנימין והבעיה כאן היא רק בנימין, אז סומך על זכות יעקב אביו, ולכן יודע שה' אתו ולא יוכלו להרע לו, ולכן מעיז לטעון בתוקף נגדו. עוד נראה שיהודה לא אומר רק שלא ישעבדו את בנימין, אלא מדגיש בסוף: “ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו. כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי" (פס' לג-לד). שזה ההבדל בין ההתחלה לעכשיו, שבהתחלה טען שכולם יענשו יחד כדין ללא רחמים כלל, אולם כיון שטען יוסף "ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם" (פס' יז), שבעצם אומר שהוא רוצה רק דין אמת, ויחד עם זה הוא מכבד את אביהם (שלכן מדגיש שיעלו לשלום ליעקב ולא אומר רק שיעלו חזרה לארץ), לכן אז אומר לו יהודה בתוקף שאם הוא באמת איש אמת ורוצה בדין אמת, אז מה זה משנה מי ישאר כעבד כעונש (שעצם זה שישאר מישהו כעבד זה עצמו דין חמור יותר ממה שראוי, כיון שהיה ראוי שרק ישלמו על הגביע כעונש על שניסו לגנוב), ובפרט שזה חשוב לטובת אביו. לכן הוא אומר זאת בתוקף, כדי שיהיה ברור שהוא עומד מאחורי דבריו ולא מוכן להתפשר וכך ראוי שיפסוק (לכן אומר בתוקף כדי שיראה רציני, להראות שגם הוא דיין, כדי שיפסוק כך). אולי אפשר שהיה ברור להם שיוסף הוא זה שעומד מאחורי הדברים, כיון שאף אחד אחר לא יעיז לגנוב לו את הגביע. לכן בתחילה אמר יהודה שכולם יהיו עבדים, כיון שהבין שזה תלונות שווא, אבל זה גזרה משמים, כיון שידע שנאמר לאברהם: "ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה" (בראשית טו,יג), לכן הבין שעכשיו זה הזמן להתחלת גלות מצרים. אולם כיון שאמר להם יוסף שיעלו כולם ורק בנימין ישאר, סימן שאין זה תחילת גלות מצרים. ממילא לכן עכשיו יוצא שאם זה היה סתם מישהו אחר, לא היה מתנפל על כך, אלא היו אומרים שזה משמים. אולם כיון שזה בנימין שהוא התחייב להחזירו, אז דיבר קשות כי לא היה מוכן להשלים עם השארתו במצרים (בשל היותו ערב. אולי אפילו חשב שזה ניסיון משמים כדי לראות אם יעמוד בערבותו). אולי אפשר גם שיהודה אמר ליעקב: “אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים" (מג,ט), '"והצגתיו לפניך" – שלא אביאנו אליך מת כי אם חי' (רש"י), כיון שהתורה מקצרת מדוע לא נאמר בקיצור 'אם לא הביאתיו חי אליך', למה לפרט "והצגתיו לפניך"? אולי זה בא ללמד שידעו שיכול להיות שיאשימו אותם בגניבת הכסף ששב עמהם ולכן ישימו אותם כעבדים (כמו שאמרו בדינם על גביע הכסף). לכן הדגיש יהודה שהוא ערב להציג בעצמו את בנימין, שכאשר הוא יגיע חזרה הוא יחזיר גם את בנימין, אבל אם ישועבדו כעבדים אז בזה לא מתחייב (אלא רק ישמור עליו שם שיחיה). לכן על השעבוד של כולם הוא הסכים (שמי יודע חשבונות שמים), אבל על שעבוד של בנימין בלבד, שכך יצא שהוא יחזור בלעדיו, על זה לא הסכים כי הוא ערב לו (ואף סמך על זכות יעקב ששם אותו כערב, שלכן יש לו כח לנצח אותם).