'ר"ש בן לקיש פתר קריא בגליות. "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ" זה גלות בבל, שנאמר (ירמיה ד, כג): "ראיתי את הארץ והנה תהו". "וָבֹהוּ" זה גלות מדי (אסתר ו, יד): "ויבהילו להביא את המן". "וְחֹשֶׁךְ" זה גלות יון, שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן, שהיתה אומרת להם: כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל. "עַל פְּנֵי תְהוֹם" זה גלות ממלכת הרשעה, שאין להם חקר כמו התהום, מה התהום הזה אין לו חקר אף הרשעים כן. "וְרוּחַ אֱלֹקים מְרַחֶפֶת" זה רוחו של מלך המשיח, היאך מה דאת אמר (ישעיה יא, ב): "ונחה עליו רוח ה'". באיזו זכות ממשמשת ובאה? המרחפת על פני המים, בזכות התשובה שנמשלה כמים, שנאמר (איכה ב, יט): "שפכי כמים לבך"' (ב”ר ב,ד). היוונים גזרו הרבה גזרות על ישראל, מדוע דווקא הגזרה של הכתיבה על קרן השור היא המובאת כדוגמה להחשכת עיניהם של ישראל? אולי בפשטות הביאו את הגזרה הזו כיון שעל ידה נוצר שבהרבה שוורים היה רשום כפירה בה' (שהרי היו הרבה מתיוונים), ולכן אולי כשעוברו ליד זה היו נמנעים מלהביט, כעין סוגרים את העיניים, ובכך זהו החשכת עיניים ממש בשל הגזרה. או שכיון שגזרו כך, אז מי שלא רצה לחטוא היה צריך למכור את השור שלו, וכך לא היה לו עם מה לעבוד בשדהו ונאלץ לעבוד קשה מאוד, עד כדי כמעט עילפון, ולכן זהו כהחשכת עיניים. או ששאר הגזרות היו גם בגלויות האחרות, אבל גזרת הכתיבה על קרן השור היתה יחודית ליוונים ולכן הביאו דווקא את זה. אולי בכוונה הביאו את הגזרה הזו, כיון שבעקבותיה יוצא שהשור הולך ומראה בדרך כפירה בה' ושכינתו. לכן זה ההיפך מהחנוכיה שאנו מדליקים, שהיא מאירה לרשות הרבים, ומראה את אמונתנו בה' (שעל זה יצאו להילחם נגד היוונים וניצחו וזה מתגלה ע”י המנורה שמרמזת על נס הניצחון). וכן היא כנגד המנורה שהראתה את שכינת ה' בישראל: ' .. עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל. מאי עדות? אמר רב: זו נר מערבי, שנותן בה שמן כמדת חברותיה וממנה היה מדליק ובה היה מסיים' (שבת כב,כ). שכך החנוכיה שמרמזת למנורה מגלה שיש שכינת ה' בישראל, כמו שהתגלה במנורה (ובפרט שזה כנגד נס פך השמן שדלק יותר זמן ממה שראוי, שזהו כמו הנר המערבי שדלק יותר ומוכיח בזה את השראת השכינה בישראל), ולכן זה ההיפך מהיוונים שפעלו שנראה שאין את שכינת ה', שאנו כופרים בה'. לכן דווקא זה הוא הדבר שראוי להראות על מלכות יוון וכרמז להצלה ממנה (כעין שבמדי מובא "ויבהלו להביא את המן אל המשתה אשר עשתה אסתר", שזו היתה ההבאה שלו למשתה השני ששם נפל לגמרי), שבכל צרה וישועה זה מקרב את הגאולה כמו שנאמר בסוף שמרמז על המשיח. אולי באו לרמוז בזה מדוע היוונים הם שהחשיכו את עיניהם של ישראל, מדוע לא עם אחר? לכן אומרים שזה קשור לגזרות כמו לכתוב על קרן השור שאין לנו חלק בה', שמדוע דווקא בקרן השור? אלא שמהעורות שלו עושים ס"ת (שממנו הכי נוח לעשות, כי הוא הכי גדול מבין הכשרים), ולכן התעקשו שיכתבו על הקרן שאין להם חלק בה', ככפירה בתורה (כמו שגזרו גם שלא ללמוד תורה). לכן זה התגלה דווקא ע"י היוונים, כיון שהם קשורים לכתיבת ס"ת: 'רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית' (משנה מגילה א,ח), לכן כשמתגלה רשעות בגילוי נגד התורה זה ע"י היוונים שקשורים לתורה (לכן גם מודגשת החשכת העיניים, כנגד שהתורה מאירה “כי נר מצוה ותורה אור” [משלי ו,כג]). אולי אפשר שהביאו כדוגמה דווקא את הגזרה הזו, כיון שהם החשיכו את עיני ישראל, ולכן בגאולה מהם בא לידי ביטוי אור בנס המנורה, וזה נעשה ע"י הכהנים שהם משבט לוי. לכן הביאו את הגזרה של כתיבה על קרן השור, שיש בזה רמז כעין נגד כוח יוסף שנאמר בו "בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ" (בראשית לג,יז). ומובא בספרי: 'וקרני ראם קרניו - שור כחו קשה, אבל אין קרניו נאות; ראם קרניו נאות, אבל אין כחו קשה; ניתן ליהושע כחו של שור וקרנו של ראם: בהם עמים ינגח- וכי מה עמים כיבש יהושע? והלא לא כיבש אלא ל"א מלכים! - מלמד שכיבש מלכים ושולטונים שהיו מסוף העולם ועד סופו' (ספרי על הפס'). לכן היוונים שלא הגלו את ישראל מהארץ, באו לרמוז שלא נשאר כח של יהושע, אלא הם – היוונים הם אלו שמושלים בארץ ובכל העולם, ולכן הראו זאת בשור ובקרניים שחיברו זאת יחד לקרן השור, שעליו היה צריך לכתוב שאין לנו חלק בה', אלא אנו תחת חסות היוונים ואלוהיהם. לכן מי שעמדו מולם אלו הכהנים משבט לוי, כעין רמז שאנו יכולים להסתדר גם בלי גילוי כוחו, שזהו שלוי ושמעון היו אלו שרצו להרוג את יוסף (רש"י; בראשית מט,ה), ולכן לוי הוא שעלה וניצח את היוונים, לומר שה' עוזרנו בזכות קדושתנו ויעודנו בעולם, שאנו באים לפרסם את שם ה' בעולם (להיפך ממעשי יוון), שזה ע"י התורה ומצוותיה, ששבט לוי מלמד תורה, וכן בעבודת המקדש שמעלה את כל העולם בקדושה. כמו כן נראה שזה מרמז שהיוונים הם כעין מכח העגל (ולכן בקרן, שהיא נשארת אחרי הרבה זמן – גם כשהחיה נרקבת), ולכן נלחמו נגד התורה (כמו הפגיעה של העגל במעמד מתן תורה בישראל) שאצלם הרבה מאוד מבנ"י התיוונו בעקבותם, ולכן זהו כמו שבנ"י חטאו בעגל ע"י הערב רב, והכהנים משבט לוי ניצחום כיון שהם לא חטאו בעגל, והם מושכים את שאר בנ”י איתם כמו שנילחמו בחטא העגל נגד החוטאים בעגל (שהרגום).