"ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני. ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה. וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש. ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים. ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן" וגו' (בראשית לז,יג-יז). '"וימצאהו איש”, אין איש האמור כאן אלא גבריאל, שנאמר: "והאיש גבריאל" (דניאל ט)' (תנחומא “וישב” סימן ב). חז”ל מזהים את האיש שמצא את יוסף כגבריאל, אמנם למדו זאת מהנאמר “והאיש גבריאל”, ש”איש” מרמז על המלאך גבריאל, אבל למה דווקא הוא זה שמצא את יוסף? נראה שזה קשור לגלות מצרים, שהרי סמוך לזה נאמר "וישלחהו מעמק חברון", ודרשו חז"ל: '"וַהֲשִׁיבֵנִי דָּבָר וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן" והלא אין חברון נתנה אלא בהר, וכתיב "וישלחהו מעמק חברון"? א"ר אחא: הלך להשלים אותה העצה העמוקה שנתן הקדוש ברוך הוא בינו ובין חבר הנאה שהיה קבור בחברון (בראשית טו, יג) "ועבדום וענו אותם"' (ב"ר פד,יג). לכן נראה שבכוונה מי שמצאו זה גבריאל שהוא בא להוציא לפועל את הירידה למצרים שנאמר לאברהם, ע"י שיפנה את יוסף למקום אחיו. בגלות מצרים צריך הגנה חזקה (כמו כל גלות שנמצאים תחת יד העמים), לכן מי שמביא לגלגול הירידה לגלות מצרים זהו גבריאל כנושא על עצמו את האחריות לגבורת ה' שמגן על בנ"י בגלות שלא ישמידונו. אולם יותר מזה, לא רק בגלות עצמה, אלא עכשיו ממש, בירידה לגלות יש עניין של הגנה מצרה, כמו שמובא בחז"ל: 'א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן: ראוי היה יעקב אבינו לירד למצרים בשלשלאות של ברזל, אלא שזכותו גרמה לו, דכתיב (הושע יא, ד) "בחבלי אדם אמשכם בעבותות אהבה ואהיה להם כמרימי עול על לחיהם ואט אליו אוכיל"' (שבת פט,ב [וראה גם בב"ר פו,ב]). לכן מי שגורם לירידה למצרים ע"י מכירת יוסף זהו המלאך גבריאל, שהוא מראה את גבורת ה' להגנה, שכאן מגן על יעקב שלא ירד בצורה בזויה ושפלה, אלא בכבוד גדול. בנוסף, כל זמן שיוסף היה מלך, ואף בהמשך בחיי אחיו שממשיכים את גילוי מעלתו, לא החלו מצרים לשעבדם, כך שירידת יוסף שיעלה לגדולה במצרים קשור להגנה מגלות, ולכן זה מתגלה בגבריאל. גבריאל גם מתגלה (לאחת הדעות) בגילוי למשה בסנה: "וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה" (שמות ג,ב), 'רבי חנינא אמר: זה גבריאל' (שמו”ר ב,ה), לכן נראה שכיון שהוא קשור בגילויו להכנה לשליחת משה ליציאת מצרים, אז כנגד זה הוא גם מתגלה בהתחלה, כעין שזה קשור באחריותו (להגן על בנ"י). כאן יוסף נשלח כדי לראות את שלום אחיו, שזה גם מתגלה אצל משה שהיה דואג לאחיו: 'אמר רבי יצחק: מהו "כי סר לראות”? אמר הקדוש ברוך הוא: כי סר וזעף הוא זה לראות בצערן של ישראל במצרים, לפיכך ראוי הוא להיות רועה עליהן' (שם,ו). יוסף נשלח בעקבות אחיו שרעו את הצאן, וכך גם משה הגיע למקום הסנה בעקבות שהיה רועה את הצאן (“ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלקים חרבה" [שמות ג,א]). יוסף היה עיקר יעקב בתורתו: '"וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף", רבי יהודה ורבי נחמיה; רבי יהודה אומר: שהיה זיו איקונין שלו דומה לו. רבי נחמיה אמר: שכל הלכות שמסרו שם ועבר ליעקב מסרן לו' (ב"ר פד,ח) [וכן תרגם אונקלוס: 'בַר חַכִּים הוּא לֵיהּ' (לז,ג)]. משה היה אביו גדול הדור: 'תניא: עמרם גדול הדור היה' (שמו"ר א,יט), והוא עצמו היה עיקר התורה, שהרי משה הוריד את התורה מסיני. כך שיש דימיון ביניהם, כעין המתחיל והמסיים, וכך גם במלאך שהתגלה אצלם כמחבר ביניהם. האיש – המלאך מצא את יוסף בשכם כשחיפש את אחיו, שכם אינה סתם מקום, אלא יש בה כמה גילויים של סכנה: '"ויבא שכמה”, מקום מזומן לפורענות: בשכם ענו את דינה, בשכם מכרו את יוסף, בשכם נחלקה מלכות בית דוד "ויבן ירבעם את שכם בהר אפרים" (מלכים א יב)' (תנחומא שם). נראה שלא סתם הביאו זאת חז"ל כדבר כללי (ששכם היא מקום סכנה), אלא יש כאן רמז עמוק, שלכן נאמר “ויבא שכמה. וימצאהו איש", לחבר ביניהם. יוסף הולך לשכם ששם יש שלושה גילויים, שנראה שכולם קשורים גם אליו. משם הוא נמכר ויורד למצרים. מדוע מכרוהו? כי שנאו אותו על חלומותיו (כמו שאומרים “הנה בעל החלמות הלזה בא” [פס' יט], "ונראה מה יהיו חלמתיו" [פס' כ]). בחלומו הוא ראה שהוא מלך, ודבר זה מתבטא בשתי מלכויות, במלכותו במצרים ובמלכות ישראל (ראה ב'תורת המקרא' “וישב", למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א), לכן זה קשור לפיצול המלכות לשתי מלכויות, יהודה וישראל, שגם זה נעשה בשכם. וכנגד זה שנמכר על חלומו בעניין מלכותו במצרים, כאן הורידו למצרים, כאשר כאן גם עינו את דינה, ושמעון ולוי הרגום כעונש, שכך גם בעקבות מלכותו במצרים ישארו שם ותהיה גלות מצרים, ובסוף ה' יענישם על הפגיעה בנו, כמו ששמעון ולוי פגעו על הפגיעה בדינה אחותם, וזה מתחיל בסנה, ששם מתגלה גבריאל, ולכן גם כאן הוא זה שקשור לעניין הזה של הירידה למצרים שבסופה נגאל והם יענשו.