שמועות טובות כדבר ה" להפטרת וישלח ,לחע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
נכתב על ידי izik28, 20/11/2021
בסד
ד"ת להפטרת וישלח לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
שמועות טובות כדבר ה"
-----------------------------------------------------
בברכת ראש חודש אנו מברכים גם על שמועה טובה , שמועה הייא לא משהו מוגדר .. כפירוש המילון
ידיעה או סיפור העוברים מפה לאוזן, לרוב ללא ביסוס עובדתי , גם על זה אנו מודים מתוך תקווה לבשורה טובה באמת.
הפטרת השבוע פותחת בפ"ס כזה," חזון עבדיה כה אמר אדני ה" לאדום שמועה שמענו מאת ה" וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה למלחמה " המלבים מפרש, "חזון עובדיה לאדום", הנה אדום הרעו לישראל בחורבן בית ראשון, שאז שמחו על מפלת ישראל ועל חורבן בית המקדש, אח"כ בחורבן בית שני שנחרבה ע"י הרומיים שהם נקראו בשם אדום על שעיר רומי התישבה מבני אדום, ועל שאח"כ נתיסדה אמונתם ע"י בני אדום, כמ"ש הרי"א בישעיה סי' ל"ד בראיות, וגם בני אדום שהכניס הורדוס בדת ישראל במילה וטבילה באו ועזרו על החורבן ונתהפכו לאויבים, ואח"כ התפשטה אמונתם הידועה ונקראו כל בעלי דתם בשם אדום, ותחתם סבלו ישראל גלות והריגות אין מספר במשך ימים רבים, ולעתיד יתאספו כל בעלי הדת ההיא לכבוש את א"י מיד ישמעאלים, כמבואר בנבואת יחזקאל על ענין גוג ומגוג בסי' ל"ב ובסי' ל"ח ל"ט, כמש"ש, ואז יתאספו כל בני ישמעאל אשר במזרח לנקום נקמת אחיהם, ועז"א "הנה שמועה שמענו" (ר"ל אני ויתר הנביאים כי כמה נביאים נבאו על מפלת אדום) "מאת ה'", שהודיע זה בנבואה, וגם "ציר בגוים שולח" הם השלוחים שילכו בין הישמעאלים שיזרזו זא"ז לאמר "קומו ונקומה עליה למלחמה":
כל הגויים שכשבו והצרו לשיראל חוששים בגלל דבר ה" אך , שוב, שמועה היא לא דבר מבוסס , אז אולי ה", לא מדייק חלילה?? שימו לב לפ"ס הבא ," אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם ה" ,המלבים מפרש," אם תגביה כנשר" וגם אם "תגביה בין כוכבים", אומר אני לך "שים קנך" שמה! כדי "שמשם אורידך נאום ה'". כי הנופל ממקום נמוך אינו מסוכן כ"כ, ולכן אצוה שתשים קנך בין כוכבים כדי שתגדיל מפלתך, כמי שרוצה להפיל את אויבו ומעלהו למקום גבוה כדי שיפילו משם אל העומק ותשבר מפרקתו, ונבואה זו היא עתידה שבאחרית הימים תגדל מלכות אדום ותגבה למעלה ראש ומשם יוריד אותה ה' אל עמק יהושפט:", הקב"ה העלה את אדום מעלה במעלות המלכות כדי להודיר אותה לעבר פי פחת , הורדה זו כואבת כאמור יותר מזה הנופל ממקום נמוך ,כך הקב"ה מעודד את ישראל לבל יתיאשו מעליית הגויים ,מה שמחבר אותנו לתכונות הנשר המיועדות לנו היהודים, כמובא בפרקי אבות," הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וקל כנשר .....לעשות רצון אביך שבשמים " תפארת ישראל מסביר," וקל כנשר: ובהשלמתך התלוי בפעולת הנפש, דהיינו בהשכלה בלימוד התורה, שהיא כשמש בהירה מאירה לארץ ולדרים, כשתבוא לענין עמוק שלא תבי בתחלה, לא תתייאש. אלא הוי קל כנשר שאמרו עליו הטבעיים שיתנשא א"ע לרום לעוף ולהציץ דוקא נגד השמש. כן אתה תתעמל להתנשא מול השמש הקדושה הזאת, ויהיה הענין עוד כל כך עמוק, הפוך בה והפוך בה, ולבסוף יפתח ה' לך שערי אורו ותבינו היטב:"
על ישראל להמשיך לדבוק בקב"ה ובתורתו גם שהעלייה והדרך קשה והאויבים מבחוץ ומבפנים רבים , שכן עלינו לזכור את סופה של ההפטרה ," והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו כי ה" דבר" המלבים מסביר," והיה, ואז תהיה מלחמת גוג ומגוג, ואז "יהיה בית יעקב אש" הבוער מקרוב, "ובית יוסף" יהיה "כלהבה" הבוער מרחוק יותר מן האש, כי משיח בן יוסף יעשה חיל אז, או מפני שעשרת השבטים לא יהיו עדיין כולם בא"י ויהיו עוד מרחוק, "ובית עשו יהיה כקש" אשר בהריחו אש יאכל קש אחד את חברו כן יאבדו זא"ז במלחמת גוג כאשר התבאר ביחזקאל ל"ח עד שלא יהיה שריד לבית עשו:" דבר ה" הוא לא שמועה כמו שלושבים הגויים, דיבור של ה" הוא מעשה כמבואר במעשה בראשית ביום הראשון"ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור"רבנו בחיי מסביר"יהי אור ויהי אור: על דרך הפשט שני אורים היו — הראשון, האור שמשתמשין בו בעולם הזה, הוא אור חמה ולבנה. והשני, האור הגנוז לצדיקים לעתיד לבא. וידוע כי האור שמשתמשים בו בעולם הזה הוא נאצל מן האור הגנוז לצדיקים לעתיד לבא; וזהו שדרשו חז"ל נבראת אורה של מעלה מגלגל חמה. שני אורים אלו — הגנוז והנגלה — רמוזים בפסוק אחד, הוא שכתוב (תהלים לא, ב) "מה רב טובך אשר צפנת..." כי "רב טוב" הצפון הוא האור הגנוז, "פעלת לחוסים בך" הוא האור הנגלה כלומר, ממנו פעלת אור נגלה לחוסים בך בצלך בעולם הזה, וזהו "נגד בני אדם". ואל תתמה ותאמר והלא לא נבראו המאורות עד יום רביעי, כי המאמר ביום רביעי הוא שגזר שיאירו למטה לארץ, זהו שאמר "להאיר על הארץ" שהרי ביום ראשון לא היו מגיעין האורה למטה כי אם ברקיע.
ועל דרך המדרש, "יהי אור ויהי אור" — בשר ודם מדליק נר מנר דלוק, שמא יכול להדליק נר מתוך החשך? והקב"ה מתוך החשך מוציא אורה שנאמר, "וחשך על פני תהום" וכתיב בתריה ,"ויאמר אלקים יהי אור". וזה שכתוב (איוב יב, כב) "מגלה עמוקות מני חושך ויוציא לאור צלמות" ואמר דניאל (דניאל ב) "והוא גלי עמיקתא ומסתרתא, ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא"; "עמיקתא" זה מעשה מרכבה ו"מסתרתא" זה מעשה בראשית. "ידע מה בחשוכא" — "וחשך על פני תהום"; "ונהורא עמיה שרא" — "ויאמר אלקים יהי אור". ואחר שהתבאר שהוציא האור מתוך החשך למדנו מזה שהלילה כולל את היום ואפשר שיקרא הלילה בשם "יום", ומזה אנו אומרים בלילי ראשי חדשים את יום ראש חדש הזה, גם בלילי ימים טובים את יום חג המצות הזה/ את יום חג הסוכות הזה לפי שהלילה הוא בכלל היום אבל היום אינו נקרא בשם "לילה" אלא בשם "יום" בלבד.
א"ר סימון, חמשה פעמים כתיב כאן 'אורה' כנגד חמשה חומשי תורה: "יהי אור" כנגד ספר בראשית שבו נתעסק הקב"ה וברא עולמו; "ויהי אור" כנגד "ואלה שמות" שבו נגאלו ישראל ממצרים ויצאו מאפלה וכתיב ביה "ולכל בני ישראל היה אור במושבותם"; "וירא אלקים את האור" כנגד ספר ויקרא שהוא מלא הלכות הרבה; "ויבדל אלקים בין האור" כנגד ספר בדמבר שבו נבדלו ישראל בין יוצאי מצרים לבאי הארץ; "ויקרא אלקים לאור" כנגד משנה תורה שהוא מלא מצות הרבה באור המדרש הזה בחמשה אורים הללו, האחד אור בריאת העולם, השני אור הגאולה, הג' אור התשובה שהמביא קרבן שב בתשובה ומתודה עליו, הד' אור בית המקדש, הה' אור התורה והמצות.
אם נדליק את אש , אש האהבה הטובה והטהורה ללא שנאת אחים , נזכה לכל הברכות הנ"ל בברכת ה" הטובה
,
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
