כאריה ישאג לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
נכתב על ידי izik28, 11/11/2021
בסד
ד"ת להפטרת ויצא לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
כאריה ישאג
-----------------------------------------------------------------------
ההפטרה פותחת במילים," ועמי תלואים" ,מה מתכוון הכתוב במילים אלו? המלבים מפרש," ועמי תלואים למשובתי" המליץ יצייר נשגבות, יצייר איך מלך אשור כבש את שומרון ורוצה להשמיד ולהכרית את כולם, וה' סר מעליהם והוא עולה אל מקומו בשמים, אבל עדין לא התרחק לגמרי רק עומד בין הארץ ובין השמים, רוצה להתרחק לגבהי מרומים מפני עונותיהם, ורוצה ג"כ שלא להתרחק מהם מצד מדת רחמיו וחסדיו, וישראל אז בעת צרה ההיא עיניהם נשואות אל ה' ומצפים שישוב אליהם ויצילם, וז"ש "ועמי תלואים למשובתי" עיניהם תולות למרום ומיחלות שאשוב אליהם בצר להם, ועכ"פ יבקשו שלא אתרחק עוד יותר למעלה כדי שאהיה קרוב להם עכ"פ, וז"ש "ואל על" שיעור הכתוב "ויקראוהו יחד אל על לא ירומם", שכל ישראל יחד יקראוהו ויבקשוהו שלא ירומם את שכינתו אל על, דהיינו למעלה למרומי שחקים להסתלק מהם לגמרי, וזה כמ"ש למעלה (ה' ט"ו) אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני, ועפ"ז צייר כי בעת הצרה וה' רוצה לשוב אל מקומו יבקשו פניו בל יתרחק מאתם ושיהיה מוכן להצילם:"
ישראל כאמור פונים אל ה", שיצילם מגלות אשור, ישראל חושש שה" יעלה לשמי מרום ויסיר את שכינתו מהם כאן , אך לא כך הדבר גם אם הוא נראה כך במראה ראשון מה שמסביר הפ"ס," אחרי ה ילכו כאריה ישאג כי הוא ישאג ויחרדו בנים מים" ,המלבים מפרש, "אחרי ה' ילכו", כשיהיו חוץ לעיר שם ימצאו את ה' המוכן ללכת אל הגולה בראשם והם ילכו אחריו, והוא ישאר קדוש בקרבם להשגיח עליהם בגולה שלא ישמידם מלך אשור, "כאריה ישאג", אמנם הודיע להם כי בלכתו לפניהם אל הגולה לא ישאג בקולו קול שדי רק ישאג בקול אריה, והמליצה בזה כי מלכות אשור וכן מלכות בבל שתפסה מלכות אחריו היתה נמשלת בצורת אריה, כמו שראה דניאל במראה, קדימתא כאריה, שהוא מלכות בבל, וכן ראה יחזקאל השר שלו במרכבה שפניו פני אריה כמו שפרשתי שם, ואמר עלה אריה מסבכו, ולקמן י"ג ואהי להם כמו שחל, יאמר ה' כי יתלבש בגלות בשר האומה שהגלה את בניו שם, ובזה יתלבש בצורת אריה וכאריה ישאג, ר"ל שלא ישאג בקולו קול עז לעשות נסים גלוים רק יטה לב מלך ושרים עליהם לטובה, וישגיח עליהם בהשגחה נסתרת עד שידמה שהאריה שואג והמלך מנהיג אותם בטוב וחונן אותם, והשגחת ה' תהיה לפי שאגת האריה, שהוא שפע השר והנהגת המלך ושריו בקול זה ישאג להושיעם.
"כי הוא ישאג", אבל עוד יבא עת "שהוא ישאג", היינו שלא ישאג כאריה רק ישאג בקולו קול אלהים היינו שינוסס עמהם נפלאותיו כימי קדם, ואז "ויחרדו בנים מים", אז ימהרו בני אל חי הנתונים בגלות במערב לצאת מן הגולה:"
שימו לב לפ"ס" בְּֽכָל־צָרָתָ֣ם לא (ל֣וֹ) צָ֗ר וּמַלְאַ֤ךְ פָּנָיו֙ הֽוֹשִׁיעָ֔ם בְּאַהֲבָת֥וֹ וּבְחֶמְלָת֖וֹ ה֣וּא גְאָלָ֑ם וַֽיְנַטְּלֵ֥ם וַֽיְנַשְּׂאֵ֖ם כָּל־יְמֵ֥י עוֹלָֽם׃" הרב אברהם ריבלין מסביר," כיון שהקב"ה משתתף עם עם ישראל בצרתם [לו צר], לכן העונש המושת עליהם אינו חמור ביותר [לא צר]. כך כתב רש"י (עפ"י הכתיב): "לא צר - לא היצר להם כפי מעלליהם שהיו ראויים ללקות"; והמלבי"ם נותן טעם לדבריו (עפ"י הקרי): " 'לו צר - היה דומה להם כאב שצרת בנו צר לו, כאילו היה צרה לו לעצמו". הגמרא (סוטה לא.) מוכיחה שאין לפרש את הכתיב "לא צר" שאינו חושש לצרתם ולא צר בה, שהרי בהמשך הפסוק כתוב, "ומלאך פניו הושיעם". על כורחך שבפסוקנו גם הכתיב "לא צר" רומז לאהבת ה' את עמו - שגם כשמייסרם עושה זאת באהבה, כאב שבצרת בנו צר גם לו .
וכך פרש הזהר את הפסוק, "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם"(ויקרא כו מד):
משל לאדם שאהב אשה והיתה דרה בשוק של בורסקים. אילולא היא שם לא היה נכנס שם לעולם, כיון שהיא שם דמה בעיניו כשוק של מוכרי בשמים שכל ריחות טובים שבעולם מצויים שם. אף כאן, "ואף גם זאת בארץ אויביהם" - שהיא שוק של בורסקים - "לא מאסתים ולא געלתים". ולמה? "לכלותם" - כי כלתה נפשי אליהם, שאני אוהב אותם.
רעיון זה חוזר ונשנה במקומות רבים: " 'וירא מלאך ה'... מתוך הסנה' - ולא אילן אחר, משום 'עמו אנוכי בצרה' "(רש"י שמות ג ב בשם מדרש תנחומא). " 'ושב ה' אלוקיך את שבותך' - רבותינו למדו מכאן שהשכינה כביכול שרויה עם ישראל בצרת גלותם, וכשנגאלין הכתיב גאולה לעצמו, שהוא ישוב עמהם","כל ישועה שבאה לישראל היא של הקב"ה, שנאמר, 'ואראהו בישועתי', 'ולכה ישועתה לנו'(תנחומא אחרי מות)". " 'יגל לבי בישועתך' - א"ר אלעזר זהו אחד המקראות הקשים שישועתו של הקב"ה היא ישועת ישראל. 'בישועתנו' אין כתיב, אלא 'בישועתך'(שוח"ט תהילים יג). (וראה בנפש החיים שער ב פרק יב מובאות נוספות)
הדברים אמורים לא רק לגבי צרת כלל ישראל, אלא גם לגבי צרה פרטית של כל יהודי באשר הוא: "אמר רבי מאיר, בשעה שאדם מצטער שכינה מה לשון אומרת? קלני מראשי קלני מזרועי. אם כן המקום מצטער על דמן של רשעים שנשפך, קל וחומר על דמן של צדיקים (סנהדרין פ"ו מ"ה)."
גם שישראל בגלות וכל אחד בצרתו שלו מצפה לישועת ה" ,הוא אינו לבדו! ה" איתו בכל רגע וורגע גם אם זה לא נראה כך במבט ראשון , ישנה השגחה פרטית ,ה" שואג כאריה כדי לעודד אותנו ולהרחיק את המציק , ואנו צריכים לזכור זאת ולחתור לקרבת ה" לתקן את דרכנו בין אדם למקום ולחברו , מה שיזכנו בקיבוץ כל נדחי ישראל וישועת ה" לכל אחד ואחת .
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
