בפרשה שלנו נבנה הבסיס והיסוד של עם ישראל על ידי יעקב אבינו. 

יעקב כאיש תם יושב אוהלים, מלמד אותנו על התמימות והאמון שיש לו בבני אדם. יעקב אומר לנו שאי אפשר להתקדם בעולם בלי אמון. אי אפשר להתחתן בלי אמון, אין כלכלה בעולם בלי אמון. צריך תמיד אמון בסיסי בטוב שיש בצד שמולנו. 

זה יעקב אבינו שאנו פוגשים בפרשה.יצחק אבינו היה עולה תמימה ויעקב קיבל ממנו בתורשה את התכונות האלה. 

במפגש הראשון של יעקב עם בני אדם הוא מאמין להם, הוא נותן להם אמון. כבר בתחילת הפרשה שיעקב בורח ומגיע לחרן הוא מגיע לבאר והוא לא מצליח להבין מה קורה שם: "וירא והנה באר בשדה והנה שם שלושה עדרי צאן רובצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדולה על פי הבאר" - ליד הבאר יש שלושה עדרי צאן שהם רובצים אך הם לא שותים ממנה כי אבן גדולה סותמת אותה. ובפניה הראשונה של יעקב אל הרועים הוא אומר להם: "אחי מאין אתם"? הוא כלל לא מכיר אותם אך מכנה אותם אחים. והם עונים לו: "מחרן אנחנו".בפנימיות מפרשים את זה כך: מה קורה לכם עם האחווה? למה אתם לא עוזרים אחד לשני? ותשובתם היא שהם מחרן. זה מקום בלי אחווה ונאמנות אחד לשני, זה חרונו של מקום. ושהוא שואל למה הם לא משקים את העדרים? כי יש אבן גדולה עליה. והרי יותר פשוט לשים מכסה דק וקל, אלא שהם פשוט לא סומכים אחד על השני ולכן יש אבן גדולה. 

אך יעקב בתמימותו, באמון שהוא בבסיס נותן בבני אדם לא מוכן לקבל את זה. אמון בין אנשים זה הדבר הכי מינימאלי שיש. וזה כל כך מפריע לו שהוא קם וגולל את האבן מהבאר. 

גם אחרי שלבן מחליף לו את רחל בלאה ודורש ממנו לעבוד עוד 7 שנים עבור רחל, ויעקב בתמימות הפשוטה שלו מסכים לתנאי של לבן. 

זה היסוד שיש ליעקב באישיות: אמון. "תיתן אמת ליעקב חסד לאברהם" - כזה הוא יעקב אבינו לאורך כל הדרך, וכך הוא רוצה שיהיו יסודות עם ישראל שכידוע יצא ממנו. 

עד היום, אחרי כל התלאות שהעם היהודי עבר, שכל עם אחר אם היה חווה את אותם אירועים מזמן היה חשדן גדול, דווקא בישראל יש תמיד אופטימיות ואמון כלפי העולם, ואור גדול לכולם. 

בכח התמימות הטהורה יש עוצמה אדירה והוא כח בונה במציאות והיא התכונה המרכזית של עם ישראל. 

שבת שלום ומבורך!

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם.

לרפואת דב בן לובה.