נושאים שכדאי לדעת על זמני הנחת תפילין
כל יהודי החל מגיל 13 מצווה על מצוות
הנחת תפילין.
את התפילין יש להניח על פי כל הכללים
ודרישות ההלכה.
מעיקר הדין המצווה של הנחת התפילין היא
בעת תפילת שחרית. הזמן של תפילת שחרית היא מהזמן של נץ החמה ועד ארבע שעות לאחר
מכן.
אדם שלא יכול בשום אופן להתפלל בתוך
מסגרת הזמנים הזו יכול להתפלל החל משעה לפני הנץ החמה למרות שזה לגמרי לא לכתחילה
ועד לחצות היום.
הנחת התפילין מתקיימת עם הברכה והיא
מותרת במשך כל היום. (כלומר גם אם מניחים תפילין דקה לפני שקיעת החמה, אפשר וצריך
לברך על ההנחה.)
ניכנס מעט לנושא של תפילין
ישראל וזמני הנחת תפילין ונבדוק מה
מותר ומה אסור מבחינת התפילה בכל חלק מהיום.
הזמן של הנץ החמה
ציינו כי הזמן הכי נכון והכי מהודר לתפילת
שחרית זהו הנץ החמה. הכוונה בזה היא שמתחילים את התפילה בעת הזריחה כאשר יש לחשב
את הזמן שאמורה לארוך התפילה עד לשמונה עשרה. את תפילת שמונה עשרה מכוונים לזמן של
הנץ החמה.
(אדם שמחמת אונס לא התפלל תפילת ערבית
יכול להשלים את התפילה שלו עד לזמן הזריחה. לאחר עלות השחר הוא כבר לא אומר את
ברכת השכיבנו.
סוף זמן קריאת שמע
בסוף השעה השלישית זהו סוף זמן קריאת
שמע. החישוב של השעות הוא לא כמו שאנחנו מכירים ומחשבים. מדובר בשעות זמניות. שעות
זמניות מתקבלות כאשר מחלקים את שעות היום ל -12 וכל שעה נחשבת שעה זמנית. כך שבכל
תקופה בשנה אורך השעה יהיה שונה. השעות תלויות בזמן הזריחה ובזמן השקיעה שהוא
לעולם לא זהה בין קיץ לחורף.
קיימות שתי שיטות לגבי קביעת סוף זמן
קריאת שמע. יש את שיטת המגן אברהם שהוא המוקדם מבין שניהם ויש את שיטת הגר"א.
אז לכתחילה ראוי להדר ולהקפיד על הזמן של המגן אברהם אך בעת הצורך ניתן לסמוך גם
על שיטתו של הגר"א.
חשוב לציין כי גם אם אדם לא הספיק
לקרוא קריאת שמע בזמנו, הוא עדיין חייב לקרוא קריאת שמע על כל שלושת הפרשיות. את
המצווה של קריאת שמע בזמנה הוא הפסיד.
אדם שהתעורר מאוחר ולא יכול להספיק את
כל התפילה כדי לקרוא קריאת שמע בזמן, מוטב שייטול את ידיו יברך את ברכות התורה
ומיד יקרא את שלושת הפרשיות של קריאת שמע.
חצות היום
אדם שלא התפלל עד חצות היום כבר לא
יכול לברך את ברכות קריאת שמע והוא גם לא יכול להתפלל את תפילת שמונה עשרה אך הוא
עדיין חייב להניח תפילין וכאמור יכול גם לברך על ההנחה. הוא יקרא קריאת שמע עם
התפילין.
ההקפדה על מצוות התפילין הינה חשובה
לאין ערוך כי זהו למעשה הקשר ביננו לבין בורא עולם.