"והנשאם הביאו את אבני השהם" וגו' (לה,כז) 'והנשיאים הביאו את אבני השהם" תנא נשיאים ממש, וכן הוא אומר "נשיאים ורוח וגשם אין" (יומא עה,א) מדוע דרשו שזה בא מהעננים?- ואמנם קודם לכן לומדת הגמ' 'שירדו להם לישראל אבנים טובות ומרגליות עם המן' ומזה הביאו למשכן, אולם מדוע לדרוש עננים כשהפשט הוא הנשיאים?- התורה תמימה הסביר שכיון שנאמר רק "נשיאים" בלי 'העדה' וכדו'  זה היה ניראה חריג ולכן דרשו זאת. וניראה יותר שהנה נאמר באבות דר"נ (יא) 'אמר רבי נתן בשעה שנתעסק משה במלאכת המשכן לא רצה ליטול עצה מנשיאי ישראל , והיו נשיאי ישראל יושבין ושותקים ואומרים עכשיו יצטרך לנו משה, כיון ששמעו שהעבירו קול במחנה שנאמר "והמלאכה היתה דים" אמרו אוי לנו שלא היה לנו שותפות במלאכת המשכן, עמדו והוסיפו דבר גדול מעצמם שנאמר "והנשיאים הביאו את אבני השהם". ובספרי (במדבר ז,ג) מובא כמו ברש"י אצלנו 'ר' נתן אומר וכי מה ראו נשיאים להתנדב בתחילה ובמלאכת המשכן לא התנדבו בתחילה?- אלא כך אמרו נשיאים יתנדבו ישראל מה שמתנדבים, ומה שחסרו אנו משלימים, כיון שראו נשיאים שהשלימו ישראל את הכל, שנאמר "והמלאכה היתה דים" אמרו הנשיאים מה עלינו לעשות שנאמר "והנשיאים הביאו את אבני השהם" לכן התנדבו כאן תחילה' והוסיף רש"י אצלנו בפס' 'ולפי שנתעצלו מתחילה נחסר אות משמם "והנשאם" כתיב' יוצא מכל אלו יחד שהנשיאים התעצלו בתחילה מלהתנדב למשכן, ונתנו לישראל שירוצו להביא. כניראה בגלל זה משה לא התייעץ איתם בעניני המשכן, בשל התעצלותם, ולבסוף התעוררו מאוחר מדי והביאו לפחות את אבני השהם ולכן מובאים בחסרון אותיות. ע"פ זה אולי אפשר שדרשו חז"ל שהאבנים מהעננים, בשל הכתיב החסר המעיד על התעצלותם, שהנה כתיקון לזה במזבח הם הזדרזו, והמזבח יש בו מיוחדות בנס שהעשן עלה ממנו ישר והרוח לא הזיזה אותו, ולכן בדומה בהקשרם למזבח זרוזם בא לידי ביטוי בענן, כמו עמוד העשן של המזבח. לכן רומז חסרון האותיות על עניין עצלות וזרוז ומקשר למזבח, לכן דרשו שלפחות על האבנים רצו להזדרז, וזה בקישור כמו במזבח ולכן רומז שניתן להם ע"י העננים, שחסרון האותיות בא לומר שלא הביאו משלהם אלא ממה שקיבלו מהעננים, ומה שקיבלו זה היה בשל שרצו להזדרז ולהביא שאז היה ראוי שינתן להם להביא, ובלעדי זה לא היו מקבלים, כך שקיבלו מ"הנשאם" ממה שנשאו את אבני השהם- העננים. כניראה שהאבנים הטובות שבנ"י קיבלו היה ע"פ מעמדם (מעין האוכל-המן ע"פ הדרגה) ולכן אבני השהם שהם למשכן ניתן לנשיאים להביאם, שהעננים נתנו דווקא להם, ולכן הנשיאים הביאו מהניתן להם מהעננים ע"פ מעמדם, כשהיו זכאים להביא למשכן, כשרצו להזדרז, כמו משה שלא התייעץ איתם קודם שלא היו ראוים להתקשר למשכן בתחילה כשהתעצלו. ועניין הזריזות חשוב במשכן, כמו שהכהנים זריזים, וכמו שאמרנו קודם שקשור זריזות למשכן (שהזריזים ראוים להביא) וזה היפך משבת שהיא מנוחה בעולם, ולכן במקדש לא שמרו שבת בקרבנות, שאין מנוחה, ולכן פתחה פרשת "ויקהל" בשבת לומר שהקמת המשכן לא דוחה שבת (מכילתא) וכן נאמר "בכל משבותיכם" (לה,ג) לומר שאת האברים ופדרים כן מבעירים בשבת (שבת כ,א) [ואולי ע"פ דרש בגמ' ,מופיע שם מיד שהכהנים זריזים ולכן לא גזרו עליהם.. אולי לרמז זריזות להיתר מלאכות לגבוה במקדש, כמו שאמרנו] ונאמר בתחילת"פקודי" "משכן העדת" (לח,כא) 'עדות לישראל שויתר להם הקב"ה על מעשה העגל שהרי השרה שכינתו בניהם' (רש"י) שבעגל בנ"י הזדרזו לעשות את העגל ולא חיכו אולי טעו ביום, ולכן המשכן ע"י שמזדרזים בו מתקנים את העגל. ועל בצלאל נאמר 'אשר ציוה אותו משה אין כתיב כאן, אלא כל אשר ציוה ה' את משה, אפילו בדברים שלא אמר לו רבו הסכימה דעתו למה שנאמר למשה בסיני' (רש" לח,כב) שע"י שפעל לבניית המשכן וזה יחד עם זריזות כחלק בלתי נפרד מהקמת המשכן, הגיע לדרגה שדעתו קשורה בסיני קודם לעגל. והשבת חל 'פרשת החודש' שיש להתחזק ולהזדרז בכל חודש כבריאה חדשה שיש בה מלא כח לבא ולתקן את העולם (והוא ראשון לחדשי השנה -כרמז להתחדשות גמורה).