פגישה עם ה" פנים אל פנים לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
נכתב על ידי izik28, 26/9/2021
בסד
ד"ת לשבת חול המועד סוכות ושמחת תורה תשפב לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
פגישה עם ה" פנים אל פנים
---------------------------------------------------------------------------
שבת חול המועד סמוכה לחג שמחת תורה , אנסה לקשר בין שני הקריאות של מועדים חשובים אלה .
בקריאת שבת חול המועד משה מבקש לראות את שכינת עוזו של ה" וברור לכל שהדבר בלתי אפשרי כיוון שה" אינו בשר ודם אך למרות זאת הקב"ה הסכים חלקית לבקשת משה כנאמר בפ"ס," וְהָיָה֙ בַּעֲבֹ֣ר כְּבֹדִ֔י וְשַׂמְתִּ֖יךָ בְּנִקְרַ֣ת הַצּ֑וּר וְשַׂכֹּתִ֥י כַפִּ֛י עָלֶ֖יךָ עַד־עׇבְרִֽי׃ וַהֲסִרֹתִי֙ אֶת־כַּפִּ֔י וְרָאִ֖יתָ אֶת־אֲחֹרָ֑י וּפָנַ֖י לֹ֥א יֵרָאֽוּ׃"
מה משה ראה בדיוק? מה הם אחוריו של ה"? , לאחר מכן משה מתבקש לעשות כדברי הפ"ס, " וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה פְּסׇל־לְךָ֛ שְׁנֵֽי־לֻחֹ֥ת אֲבָנִ֖ים כָּרִאשֹׁנִ֑ים וְכָתַבְתִּי֙ עַל־הַלֻּחֹ֔ת אֶ֨ת־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֛וּ עַל־הַלֻּחֹ֥ת הָרִאשֹׁנִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שִׁבַּֽרְתָּ׃ וֶהְיֵ֥ה נָכ֖וֹן לַבֹּ֑קֶר וְעָלִ֤יתָ בַבֹּ֙קֶר֙ אֶל־הַ֣ר סִינַ֔י וְנִצַּבְתָּ֥ לִ֛י שָׁ֖ם עַל־רֹ֥אשׁ הָהָֽר׃ ְאִישׁ֙ לֹֽא־יַעֲלֶ֣ה עִמָּ֔ךְ וְגַם־אִ֥ישׁ אַל־יֵרָ֖א בְּכׇל־הָהָ֑ר גַּם־הַצֹּ֤אן וְהַבָּקָר֙ אַל־יִרְע֔וּ אֶל־מ֖וּל הָהָ֥ר הַהֽוּא"
פרשת וזאת הברכה הנקראת תדיר בשמחת תורה בה מתחיל הכתוב בפ"ס," וזאת הברכה אשא ברך משה איש האלהים" , מהו הפירוש " איש האלהים" ? הרי ביטוי ישנם ניגודים .. איש זה כינוי לבשר ודם ואלהים להקב"ה. ..איך אפשר להיות שניהם גם יחד ? מה שמחזיר אותנו לדמותו של ה".
הרמבן מפרש," איש האלהים" - להגיד כי ברכתו מקויימת כי איש האלהים היה ותפלת ישרים רצונו והנה יקרא הכתוב למשה רבינו "איש האלהים" וכן שאר הנביאים ואליהו וזולתם ולא יאמר הכתוב "איש ה'" אבל יאמר משה עבד ה' (להלן לד ה) והטעם ידוע לכל משכיל וכן על דרך האמת וזאת היא הברכה כי מאת ה' היתה זאת (תהלים קיח כג) וכן ביעקב נאמר (בראשית מט כח) וזאת אשר דבר להם אביהם זאת הברכה הוא שאמר דוד (תהלים קיט נו) זאת היתה לי כי פקודיך נצרתי ירמוז לציון עיר דוד כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם והמשכיל יבין ולזה הסוד נתכוונו רבותינו במדרש שאמרו בבראשית רבה (ק יג) וזאת אשר דבר להם אביהם עתיד אדם כיוצא בי לברך אתכם וממקום שפסקתי אני משם הוא מתחיל כיון שעמד משה רבינו פתח להם בוזאת הברכה מאותו מקום שפסק להם אביהם הוי וזאת אשר דבר להם אביהם אמר להם הברכות הללו אימתי מגיעות אתכם משעה שתקבלו את התורה שכתוב בה וזאת התורה וגו' כי המלה הזאת תרמוז לברכה שהיא התורה והיא הברית דכתיב (בראשית יז י) זאת בריתי וכבר הזכרתי זה (ויקרא טז ג)" משה המשיך את ברכת יעקב אבינו , כך שלמעשה הברכות החלו להתקיים בשעת מתן תורה כפי שמוזכר לעיל , נחזור לרגע לדמותו של ה" כמה שאפשר להסביר, רשי מפרש," הסרותי את כפי" - ואעדי ית דברת יקרי כשתסתלק הנהגת כבודי מכנגד פניך ללכת משם ולהלן
"וראית את אחורי" - הראהו קשר של תפילין" הרב ראובן ימרום מסביר," אין לאדם שום השגה בבורא ית' כלל. כל מסקנות שיכול האדם להסיק הן על סמך מעשי הקב"ה ולא מעצם מהותו, כפי שנאמר "ממעשיך הכרנוך". ואפילו דרך מעשיו האדם אינו יכול להגיע אל מהותו ית', אלא לפרש את המעשים בהתאם לעולמו הפנימי, לאופיו, להשפעת סביבתו, לחמשת חושיו. על כן תמיד תהיה כל מסקנת האדם, על הנעשה עמו או סביבו, סובייקטיבית ולא מוחלטת.
ביארו לנו חז"ל כי מטרת הבריאה כולה הייתה ליהנות לנבראים. ומתוקף רצון הבורא להשפיע שפע רב וטוב אין סופי לנבראיו, טבע בנו את הרצון לקבל זה השפע. והבן זאת לפי משל החותמת והחתימה, שזו תואמת לזו רק בהפכיות צורתה. אם כן הרצון להשפיע והרצון לקבל הם שני הכוחות הפועלים בעולם.
אולם בעקבות נבדלות הרצונות (הצורות) של הבורא והנברא נסתר האלוקים מן האדם וכן נתן כלל כי הדרך בה יכול האדם להתקרב לאלוקיו היא דרך השתוות הצורה עמו, דהיינו רכישת רצון ההשפעה בדומה לבורא.
וכדי לפתח בתוכו את הטבע השני, טבע הנתינה המנוגד לטבעו העיקרי, צריך האדם להשקיע יגיעה רבה ולדרוש מה' שיגלה לו את כל מידת קלקולו האישי, ויצרוף בו את הרע כפי שנאמר "הוי לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות" (ב"ר פמ"ד).
ועוד מבארים לנו חכמינו כי ישנם שתי דרכים בהן מתקדם האדם בדרכו הרוחנית להשגת הבורא.
בחינת מוחא, שהיא בחינת אמונה למעלה מן הדעת. כי על-אף שהשכל מבקש לדעת לשם-מה צריך האדם לעבוד את הבורא, מאלץ האדם את עצמו להתקדם ברוחניות כנגד הדרישה הזו.
והבחינה השנייה היא בחינת ליבא, שהיא הרצון לקבל, אותו צריך האדם לתקן. וכאשר מחליט האדם כי יעבוד את הבורא על-מנת להשפיע ולא על-מנת לקבל איזה שכר או הנאה כל שהיא, או משום פחד מהעונש, מתחיל לחוש את מהות הרע שבתוכו, בו נבדל מה'."
כדי לראות את פני ה" עלינו ללכת בדרכיו , לדעת שהוא קיים בכל מקום ובכל זמן ויחד עם זאת לקיים את מצוותיו באהבה כמה שאפשר, לראות את פני ה" אי אפשר, גם משה רבנו לא יכל, מה שהוא כן ראה זה קשר של תפילין עליה כתוב בפרשת והיה אם שמע," וְשַׂמְתֶּם֙ אֶת-דְּבָרַ֣י אֵ֔לֶּה עַל-לְבַבְכֶ֖ם וְעַֽל-נַפְשְׁכֶ֑ם וּקְשַׁרְתֶּ֨ם אֹתָ֤ם לְאוֹת֙ עַל-יֶדְכֶ֔ם וְהָי֥וּ לְטוֹטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֵיכֶֽם; וְלִמַּדְתֶּ֥ם אֹתָ֛ם אֶת-בְּנֵיכֶ֖ם לְדַבֵּ֣ר בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֙ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ", פסוקים אלו מתחברים ממש להסבר הנ"ל הקב"ה בעצמו מני תפילוטן אפילו שאינו בשר ודם! משמעות הדבר ,עד כמה שאפשר להסביר , שהקב" ה בעצמו מקיים את תורתו הוא או יותר מכך הוא התורה עצמה , הרי נאמר," כל המתפלל הרי הוא מדבר עם הקב"ה , וכל הקורא בתורה הרי הקב"ה מדבר עימו , איך? דרך התורה, התורה מחברת ביננו לבין ה" אי אפשר לראות את פני ה" אך אפשר לראות את " אחוריו" קרי את מידותיו , הם מידות התורה הם לוחות הברית שניתנו בפעם השניה בתקדש יום הכיפורים שנאמר ," והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת " במדרש מוסבר" אמר רבי יהושע בן לוי,
בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת:
אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף,
שנאמר נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם.
ואומר: "והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת".
אל תקרא "חרות" אלא "חירות", שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה.
וכל מי שעוסק בתלמוד תורה הרי זה מתעלה,
שנאמר: "וממתנה נחליאל ומנחליאל במות".
לוחות הברית נכתבו באש הקב"ה , לא ע"י בשר ודם , בשעה שאנו עוסקים בתורה אנו נפגשים עם הקב"ה פנים אל פנים ,לא פיזי כמובן , אלא פגישה רוחנית שגורמת לקרון עור פנינו בשכינת עוזו של ה" על כל אנו חוגגים את שמחת התורה ונתברך א"ה בכל ברכות התורה לשנת לימוד תורת ה" בבריאות ושמחה! יישר כל לכולם, חג שמח וחורף טוב!!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
