קול מהיכל קול ה" לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
נכתב על ידי izik28, 5/8/2021
בסד
ד"ת לפרשת ראה לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
קול מהיכל קול ה"
----------------------------------------.
בפרשה מופיע הפ"ס "אֶת-הַבְּרָכָה--אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, אֶל-מִצְוֺת ה" אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם,
הַיּוֹם." הפ"ס מתקשר לקולו של ה" במתן תורה, הקב"ה אינו דמות ואין לו גוף נראה כזה או אחר , אך שימו לב לפ"ס הבא " כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ" לקב"ה אין דמות ,אך יש קול! אותו קול הנשמע במתן תורה ,איך נזהה את הקול בימינו אנו אלה היום? ,בעבר כתבתי על קולו של ה" ,אך ברצוני להרחיב יותר ברשותכם עד כמה שניתן כדי לסבר את האוזן במסגרת הבנתי הדלה שלי לפחות...
קולו של ה" נשמע במעמד הר סיני בפ"ס ," וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר " מפרש רשי ," ויְדַבֵּר אֱלֹהִים" - אין אלהים אלא דיין וכן הוא אומר (שמות כב, כז) "אלהים לא תקלל" ותרגומו "דיינא" לפי שיש פרשיות בתורה שאם עשאן אדם מקבל שכר ואם לאו אינו מקבל עליהם פורעניות (מכילתא) יכול אף עשרת הדברות כן ת"ל וידבר אלהים דיין ליפרע:
"אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" - מלמד שאמר הקב"ה עשרת הדברות בדבור אחד מה שאי אפשר לאדם לומר כן א"כ מה ת"ל עוד אנכי ולא יהיה לך שחזר ופירש על כל דבור ודבור בפני עצמו (קושיית א"כ כו' פירוש לפי זה שמוכח מאת כל הדברים האלה שגם שאר עשרת הדברות כולם אמר הקב"ה בדבור אחד א"כ מה ת"ל אנכי וגו' ר"ל מה בא להודיענו במה שפרט לשון ב' דברות אלו מהשאר מדהוציאם בלשון זה שהמשמעות דוקא אלו שנים בפרט מפי הגבורה יצאו והלא לפי זה כולם כמוהם הקב"ה בכבודו ובעצמו דברם ותי' שחזר ופירש וכו' ור"ל באותו החזרה לא החזיר ללמד על הכלל יצא אלא על הפרט אלו ב' דברות ראשונות ביחוד ודו"ק):
"לֵאמֹר" - מלמד שהיו עונין על הן הן ועל לאו לאו (מכילתא):"
הפ"ס דלהלן מסביר את קולו של ה" וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר ואת ההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק , ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות" איך אפשר לראות קול או הברה שיוצאת מהפה? המכילתא מסביר," וכל העם רואים את הקולות" - רואין הנראה ושומעין הנשמע, דברי ר' ישמעאל. רבי עקיבא אומר: רואין ושומעין הנראה, ואין דבר שלא יצא מפי הגבורה ונחצב על הלוחות, שנאמר (תהלים כט) "קול ה' חוצב להבות אש":
"וכל העם רואין". קולי קולות ולפידי לפידים. וכמה קולות היו, וכמה לפידים היו? - אלא שהיו משמיעים את האדם לפי כחו, שנאמר (שם) "קול ה' בכח".
דבר אחר: להודיע שבחן של ישראל, שכשעמדו כלן לפני הר סיני לקבל את התורה, היו שומעין את הדיבור ומפרשים אותו, שנאמר (דברים לב י) "יסובבנהו יבוננהו", שכיון שהיו שומעין הדיבור - מפרשים אותו.
ר' אליעזר אומר: להודיע שבחן של ישראל, שכשעמדו כלן לפני הר סיני לקבל את התורה, לא היה בהם סומין, שנאמר "וכל העם רואין". ומגיד שלא היה בהם אלמים (שמות יט ח) "ויענו כל העם יחדו". ומלמד שלא היה בהן חרשין שנאמר (שמות כד ז) "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע". ומנין שלא היה בהם חגרים? - שנאמר (שמות יט יז) "ויתיצבו בתחתית ההר". ומלמד שלא היה בהם טפשים, שנאמר (דברים ד לה) "אתה הראת לדעת".
רבי נתן אומר: מנין אתה אומר, שהראה המקום לאברהם אבינו גיהנם ומתן תורה וקריעת ים סוף? שנאמר (בראשית טו יז) "ויהי השמש לבא ועלטה היה והנה תנור" - זה גיהנם, שנאמר (ישעיה לא ט) "ותנור לו בירושלם". (בראשית טו יז) "ולפיד אש" - זה מתן תורה, שנאמר "וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים". (בראשית טו יז) "בין הגזרים האלה" - זה קריעת ים סוף, שנאמר (תהלים קלו יג) "לגוזר ים סוף לגזרים". הראהו בית המקדש וסדר קרבנות, שנאמר (בראשית טו ט) "קחה לי עגלה משולשת" וגו'. הראהו ארבע מלכיות שהן עתידין לשעבד את בניו, שנא' (בראשית טו יב) "ויהי השמש לבא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו". "אימה" - זו מלכות בבל, "חשכה" - זו מלכות מדי, "גדולה" - זו מלכות יון, "נופלת" - זו מלכות רביעית, רומי חייבתא.
ויש מחליפין בדבר: "נופלת" - זו מלכות בבל, דכתיב (ישעיה כא ט) "נפלה בבל", "גדולה" - זו מלכות מדי, שנאמר (אסתר ג א) "גדל המלך אחשורוש". "חשכה" - זו מלכות יון, שהחשיכה עיניהם של ישראל בתענית, "אימה" - זו מלכות רביעית, שנאמר (דניאל ז ז) "דחילא ואימתני ותקיפא יתירא":
"וירא העם וינועו" - אין נוע אלא זיע, שנאמר (ישעיה כד כ) "נוע תנוע הארץ".
"ויעמדו מרחוק" - חוץ משנים עשר מיל. מגיד שהיו ישראל נרתעים לאחוריהם שנים עשר מיל, וחוזרין לפניהם שנים עשר מיל; הרי עשרים וארבעה מיל - על כל דיבור ודיבור. נמצאו מהלכים באותו היום מאתים וארבעים מיל.
באותה שעה אמר הקב"ה למלאכי השרת: רדו וסייעו את אחיכם, שנאמר (תהלים סח יג) "מלכי צבאות ידודון ידודון": ידודון בהליכה וידודון בחזרה. ולא במלאכי השרת בלבד, אלא אף הקב"ה, שנא' (שיר השירים ב ו) "שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני".
רבי יהודה ברבי אלעאי אומר: לפי שהיו משולהבין מחמה של מעלן, אמר הקדוש ברוך הוא לענני כבוד: הזילו טל חיים על בני, שנאמר (תהלים סח ט) "ארץ רעשה גם שמים נטפו מפני אלהים וגו'" ואומר (תהלים סח י) "גשם נדבות תניף אלהים". אימתי נעשה כל הכבוד הזה? בשעה שהיתה נאה שבאומות ומכבדת את התורה (תהלים סח יג) "ונות בית תחלק שלל" ואין שלל אלא תורה, שנא' (תהלים קיט קסב) "שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב":
הקב"ה מלא עולם , זוכרים את הפ"ס " קול ה" חוצב להבות אש" ? רשי מפרש,"חוצב להבות אש" - ורבותינו פירשו שהיה הדבור של עשרת הדברות יוצא בלהבות אש מפיו ונחקק על הלוחות כתבניתם" ,ולעומתו יש פסוק ניגודי," קול ה" על המים" המלבים מפרש," קול", מצייר תהלוכות בני אלים אלה פרץ מים שוטף את הארצות! המשורר אומר, "הקול" הנורא הנשמע "על המים" הוא "קול ה'"! הוא השמיע הוד קולו, רעמים גדולים מתפוצצים מבין חשרת השטף, המשורר אומר "אל הכבוד" הוא "הרעים", השטף הולך ומתרבה, אומר "ה'" הוא המרעים ופוקד "על מים רבים":
ויש גם את הפס " קול ה" בכח קול ה" בהדר" קול ה" יחולל אילות" , רשי מפרש" קול ה' בכח" - בשעת מתן תורה צמצם את קולו לפי כחן של ישראל שנאמר והאלהים יעננו בקול (שמות י"ט) בקולו של משה " , את הפ"ס השני המלבים מסביר," קול", מן הרעש הזה "התחוללו האילות ונחשפו היערות", החי וכל צומח, בכל זה נשמע קול ה' ודברו, קול ה' בכל כח, אבל "בהיכלו כלו אומר כבוד", שם השתחוו בני אלים אלה הנוראים לפני מלך הכבוד, ותקם סערה לדממה לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשו:"
המדרש ממשיך ומסביר, "אנכי ה' אלהיך" – "פנים בפנים דבר ה' עמכם" (דברים ה ד). אמר רבי יוחנן: האיקונין הזה, אלף בני אדם מביטים בה, כל אחד ואחד אומר בי היא מבטת. כך הקב"ה היה מביט בכל אחד ואחד מישראל ואומר: "אנכי ה' אלהיך". אמר ר' לוי: יש לך ללמוד מדרך הארץ ויש לך ללמוד מאיקונין. יש לך ללמוד מאיקונין – כמו שאמרנו. יש לך ללמוד מדרך הארץ: בנוהג שבעולם, קול אחד נכנס לתוך עשר אוזניים, שמא עשרה קולות נכנסים לתוך אוזן אחת? ומה אם תפילות כל ברייה הוא שומע כולם כאחת – "שומע תפילות" אינו אומר כאן, אלא "שומע תפילה עדיך כל בשר יבואו" – להביט בכל אחד ואחד מישראל ולומר לו "אנכי ה' אלהיך" על אחת כמה וכמה!".
קולו של ה" למרות שהיה לפני כל בני ישראל כולם גברים נשים ילדים והדורות העתדיים לבוא , היה נשמע לכל אחד בפני עצמו , ולא לכולם גם יחד , דהיינו יחס אישי לכל אחד ואחד , בזמן לימוד תורה או תפילה, קולו של ה" נשמע בין דפי הגמרא או החומש , גם אם הם לא נשמעים לאוזן אנושית ,כפ"ס ," קול שאון מעיר קול מהיכל קול ה" משלם גמול לאיביו"המלבים מפרש," קול, מצייר כי שומע "קול שאון מן העיר" שהוא מהמון העיר אשר בירושלים, שנית מצייר ששומע "קול שאון מן ההיכל" והמקדש, שלישית מצייר "ששומע קול ה'" שמשלם "גמול לאויביו" זה דרך כלל " קול הקב"ה קיים, בדיוק כמו קול רוח, או גשם או ברד ושלג או צמח שצומח ונהר שזורם , כל אחד שומע את קולו של ה" בשמיעה אישית כפי המתאים לו , בהתקדש חודש אלול, המלך נמצא בשדה וקולו של ה" נשמע 'קרוב מתמיד, האם אנו שומעים אותו ? או מתעלמים ? האם אנו עונים לו? ואיך? האם אנו מתקרבים אל ה" בחיזוק במצוות ומידות התורה? הדבר תלוי בנו איך נשמע את קול ה" בנעימות ורוך וברכה כבכתיבת דבר תורה זה וכל אלה שיצאו ויצאו לאור? או חלילה בכעס, מנחש מה תבחרו..
מוקדש למערכת "קול מהיכל" שליחי ריבנו של עולם! שאודות להם נשמע קולו של ה" בין כותלי בהכנ"ס , תודה רבה יישר כוכחם וחזקו ואמצו שנה טובה!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
