לקט מ"תורה ככתבה" לאי"ם – פרשת עקב

דברים ז,יב: ושמר ה' אלוהיך לך: ש: מדוע דווקא 'לך' ולא 'לכם' (בלשון רבים, כמו יתר הפסוק מראשיתו)? ת: הברית והחסד שה' מעניק לכל אדם נכלל בחשבון אישי של האדם מול ה', בלי תלות בשמירת המצוות של העם, ולכן דווקא 'לך'. המצוות נתנו לעם בכללותו (וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם), אך קיום המצוות, השכר והעונש אינו תלוי בַכְּלל אלא בכל פרט ופרט. צורה זאת של יחיד נמשכת עד פרק ט' פסוק ז', למעט מקומות בודדים (ח,א; ח,כ; ט,ח ואילך), בהם מדובר על העם כציבור.

ח,טז: למען ענותך ולמען נסותך, להיטיבך באחריתך: תובנה: עינוי וסבל לאדם עשויים לשמש לטובתו בלי ידיעתו. ה' מביא על האדם ניסיונות ("ולמען נסותך"), שמטרתם היא הטבה בעתיד, אפילו בעתיד רחוק מאד ("באחריתך").

י,ד: ויכתוב על הלוחות כמכתב הראשון: תובנה: אין הכרח שהכתוב בלוחות הראשונים והשניים יהיה זהה לחלוטין, אלא הוראת הכתוב זהה, שהרי זהו ''כמכתב הראשון' ולא 'ככתב הראשון'. 'מכתב' הוא טקסט בעל תוכן מסוים, ואילו 'כתב' הוא טקסט בעל אותיות מסוימות. מכאן שיש שינויים קלים בכתב (כגון זכור – שמור), אך לא בהוראת הכתוב, ב'מכתב'.

י,יז: ה' אלוהיכם הוא אלוהי האלוהים: ש: האם יש אלים או אלוהים אחרים מלבד ה'? ת: כן, והם נזכרים פעמים רבות בתורה (מי כמוך באלים ה'; לא יהיה לך אלוהים אחרים; לֹא תֵלְכוּן, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים--מֵאֱלֹהֵי, הָעַמִּים, אֲשֶׁר, סְבִיבוֹתֵיכֶם; דברים ו,יד, ועוד ועוד). משה מצווה בשם ה' שלא לקבל עלינו אלוהות אחרת מלבדו, אך גם הוא מכיר בנוכחותם ("אשר סביבותיכם").

יא,יב: מִרֵשית השנה ועד אחרית שנה: ש: מדוע דווקא 'מִרֵשית' (בלי א') ולא 'מִרֵאשית'? ת: צורת 'רֵשית' היא יחידאית בתורה כולה, לעומת עשרות פעמים 'רֵאשית'. ברור שהכוונה זהה, כלומר התחלה של דבר, אלא שכאן ניתן רמז לכך שאף אם השנה מתחילה בדלות, ללא מים, לשון רַש ועני, כיון שעיני ה' בארץ, היא תסתיים בעושר, אם כך יהיה רצון ה'.