'מקדש ראשון מפני מה חרב? מפני ג' דברים שהיו בו: ע"ז, וגלוי עריות ושפיכות דמים. ע"ז, דכתיב (ישעיהו כח, כ) "כי קצר המצע מהשתרע". מאי "קצר המצע מהשתרע”? א"ר יונתן: קצר מצע זה מהשתרר עליו שני רעים כאחד. (ישעיהו כח, כ) "והמסכה צרה כהתכנס", א"ר שמואל בר נחמני: כי מטי רבי יונתן להאי קרא בכי, אמר: מאן דכתיב ביה (תהלים לג, ז) "כונס כנד מי הים", נעשית לו מסכה צרה?!. גלוי עריות, דכתיב (ישעיהו ג, טז) "ויאמר ה' יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטויות גרון ומשקרות עינים הלוך וטפוף תלכנה וברגליהן תעכסנה". "יען כי גבהו בנות ציון" – שהיו מהלכות ארוכה בצד קצרה. "ותלכנה נטויות גרון" – שהיו מהלכות בקומה זקופה. "ומשקרות עינים" – דהוו מליין כוחלא עיניהן. "הלוך וטפוף תלכנה" – שהיו מהלכות עקב בצד גודל. "וברגליהן תעכסנה" – א"ר יצחק: שהיו מביאות מור ואפרסמון ומניחות במנעליהן, וכשמגיעות אצל בחורי ישראל בועטות ומתיזות עליהן ומכניסין בהן יצה"ר כארס בכעוס. שפיכות דמים, דכתיב (מלכים ב כא, טז) "וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד עד אשר מלא את ירושלם פה לפה". אבל מקדש שני שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים, מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם, ללמדך ששקולה שנאת חנם כנגד שלש עבירות – ע"ז גלוי עריות ושפיכות דמים. רשעים היו אלא שתלו בטחונם בהקב"ה, אתאן למקדש ראשון, דכתיב (מיכה ג, יא) "ראשיה בשוחד ישפוטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסומו ועל ה' ישענו לאמר הלא ה' בקרבנו לא תבוא עלינו רעה". לפיכך הביא עליהן הקב"ה ג' גזרות כנגד ג' עבירות שבידם, שנאמר (מיכה ג, יב) "לכן בגללכם ציון שדה תחרש, וירושלים עיין תהיה, והר הבית לבמות יער"' וכו' (יומא ט,ב). בית שני חרב על שנאת חינם, לא רק מהצד הרוחני, אלא גם היתה לזה השלכה מעשית, שכיון שנלחמו זה בזה לא יכלו לילחם נגד הרומאים, כי התמעטו האנשים הראוים לקרב בשל הריגתם זה את זה משנאתם זה את זה. וכן מהתנגחותם זה בזה שרפו את מאגרי המזון ונעשה רעב כבד בעיר: '… הוה להו למיזן עשרים וחד שתא. הוו בהו הנהו בריוני. אמרו להו רבנן: ניפוק ונעביד שלמא בהדייהו! לא שבקינהו. אמרו להו: ניפוק ונעביד קרבא בהדייהו! אמרו להו רבנן: לא מסתייעא מילתא. קמו קלנהו להנהו אמברי דחיטי ושערי, והוה כפנא' (גיטין נו,א), שזה גרם שלא יוכלו להמשיך להגן על עצמם בכל הכח בשל חולשתם מהרעב הכבד. כך שהשנאה היתה חלק מהותי מהכשלון לרומאים, שיכלו לעמוד ולהגן על עצמם, ואז כשהיו באים לעשות שלום עם רומא אולי יכלו להגיע להסכם, אולם כיון שלא היו באחדות, הביריונים לא נתנו לעשות שלום, ואף שרפו את המאגרים כך שלא יכלו להמשיך להתגונן ולשרוד במצור שנעשה ע"י רומא. חז"ל הביאו (ביומא) שכיון שחטאו בבית ראשון בשלוש עבירות לכן נענשו בשלוש גזרות. שיש גילוי בעונש על חטאם. נראה שאפשר להוסיף שלכן גם בגלות בית ראשון ירדנו לגלות תחת יד שלוש ממלכות: בבל, פרס ומדי, כנגד שלושת העברות. שמלכות בבל עשתה את פסל נבוכדנצר, שזה נגד ע"ז. פרס ומדי (ששלטו יחד בהסכם ביניהם [מגילה יב,א]) היה את המן שרצה להרוג את כל היהודים, שזה כנגד שפיכות דמים, ואחשוורוש היה רודף נשים, שזה כנגד גילוי עריות. (בנוסף, בבית ראשון היתה גם מלכות ישראל שגלתה קודם, כך שבהתחשב בה יש גילוי של שלוש גלויות: 'אָמַר רַבִּי לֵוִי: שָׁלשׁ גָּלֻיּוֹת הִגְלָה סַנְחֵרִיב, פַּעַם רִאשׁוֹנָה הִגְלָה שֵׁבֶט רְאוּבֵן וְגָד, שְׁנִיָּה עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, שְׁלִישִׁית בָּא עַל יְהוּדָה' וכו' [קהל"ר סוף פרק ט'. ראה דברי מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א ב'תורת השבת והמועד' מאמר 'גלות עשרת השבטים לאור ההלכה' שיש כמה מקורות לאיך היה סדר הגלות במלכות ישראל] אמנם המדרש קצת תמוה כיון שסנחריב לא הגלה את יהודה אלא רק בא אליה, כמו שממשיך המדרש... בנוסף, בבית ראשון גלו שלוש פעמים: גלות יהויכין, גלות צדקיהו, וגלות לאחר רצח גדליהו). בית שני נחרב על שנאת חינם, לכן גם במלחמה נגדם היה גילוי לזה, שהכוחות הלוחמים נגד ישראל נאספו ממקומות שונים של הממלכה הרומאית, כעין דימוי להיפך מישראל, שישראל בשנאה בין האנשים, ורומא מנצחת בשל כך, ולכן בא לידי גילוי בחיבור ממקומות שונים. בית ראשון שחטאו בשלוש גלו לשלוש (כמו שאמרנו קודם) ואילו בית שני שחטאו בשנאת חינם, שזה בין אנשים רבים ששונאים זה את זה, גם הגלות נעשתה לממלכות רבות מאוד ששלטו עלינו במשך אלפיים שנות גלות. אנחנו זכינו להתחלת תהליך הגאולה, כשחלק מרכזי בזה נעשה ע"י התאחדות ציבורית בקונגרסים כדי לעלות לארץ וכדי למצוא פתרון לכך שפוגעים ומתעללים ביהודים בכל מקום בעולם, שזה משורש של אחדות ישראל – היפך מהחורבן, ולכן יצא מזה שורש לעליה לארץ והקמת שלטון יהודי בא"י, יהי רצון שנזכה להגיע גאולה השלמה בקרוב.