נקודה שבועית פרשת השבוע "דברים" ה'תשפ"א
פרשת דברים שנקרא השבת
תמיד תהיה לפני ט באב, השנה נקרא אותה ממש רגע לפני.
השבת שלפני ט באב
נקראת גם שבת חזון, על שם ההפטרה שקוראים בשבת זו, הפותחת במילים "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים" כאשר ההפטרה עוסקת במצב הרוחני הקשה של עם ישראל בימי בית
ראשון, תקופה במצב חברתי קשה מאוד שהביא לגלות גדולה ולחורבן בית המקדש.
מצד שני המילה
"חזון" יש בה ראיה רחוקה, מחשבה קדימה ומבט הצופה פני העתיד עם תכנון
ובניית תוכנית כללית.
גם שהיו ישראל בימי
חורבן, המחשבה העתידית והחזון היו של אופטימיות, והסיפור על רבי עקיבא הוא אחת
ההוכחות לכך, כאשר ראה רבי עקיבא יוצא מקודש הקודשים והוא צחק, וכששאלו אותו
למה הוא צוחק, ענה להם שהוא רואה בעיני רוחו את התגשמות נבואת זכריה: "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים" ועל כך אמרו החכמים שהיו איתו, עקיבא ניחמתנו.
ר' עקיבא ראה דווקא
בשעה הכי קשה של המשבר את החזון, את האופטימיות, את הנבואה הטובה והשמחה שעתידה
להיות. אין ספק שר' עקיבא היה עצוב על חורבן המקדש אך ראייתו הכללית היתה חיובית.
זה החיבור בין שבת
חזון לפרשת דברים. משה מתחיל בפרשה נאום ארוך שנאמר לאורך כל החומש שכל מטרתו הוא
סיכום והכנה לקראת כניסה לארץ. משה, על אף שיודע שהוא לא ייכנס לארץ, הוא בוחר
בטוב, הוא נשאר עם העם אותו הוא מנהיג עד רגע לפני כניסתו לארץ ומכניס בהם
מוטיבציה ונאום ערכים לקראת הגעה לקו הסיום של הדרך אליה יצאו אי אז ממצרים.
חזון משה מתאחד בשבת
זו עם חזון ישעיהו שלמרות החורבן אנו מאמינים ויודעים שיהיה טוב ובעזרת ה מתפללים
ומקווים לראות בבניין המקדש השלישי.
שבת שלום ומבורך!
החוויה היהודית
לע"נ יעקב בובר,
שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות
ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם.
לרפואת דב בן לובה.
ישעיהו בן אמוץ, שבת חזון,
בית ראשון, חורבן בית המקדש,ט' באב, כניסה לארץ,