לקט מביאור המלבי"ם לתורה – פרשת מטות ומסעי

מטות

במדבר לא,ו: וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה, לַצָּבָא, אֹתָם וְאֶת-פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, לַצָּבָא, וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה, בְּיָדוֹ: מדוע רק 12,000 איש יצאו למלחמה, הרי לפי כמות השבי של הנשים שלא ידעו משכב זכר שהיו 32,000, נראה שגברים לוחמים היו לפחות פי 4 מזה, ואיך יוכלו לנצח עם רב בצבא כה קטן? מלבי"ם: "לא יקחו צבא רב שיספיק לכבשם על פי הטבע, רק לתת נקמת ה' במדין -ה' יהיה הנוקם והמנצח, ועל כן רק אלף למטה תשלחו ... על ידי ארון הברית וחצוצרות התרועה, שבזה כבשו בדרך נס".

מסעי

לג,א: אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם—לְצִבְאֹתָם: מדוע לא נכתב בתורה 'אלו מסעי בני ישראל אשר נסעו לארץ ישראל' במקום 'אשר יצאו ממצרים'? מלבי"ם: "בכל מסע ומסע יצאו יציאה חדשה מארץ מצרים, רוצה לומר שהעתיקו (ניתקו) את עצמם מגילולי מצרים ... תכלית למוצאיהם – לצאת ולהינזר מטומאת מצרים, לא אל היכנס אל הארץ". לפי המלבי"ם התורה מדגישה כאן את חשיבות ריבוי המסעות – כדי לצאת מטומאת מצרים, ולא רק את סיפור ההליכה לכיוון ארץ ישראל. מעניין.

לג,נג: וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ:  כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ, לָרֶשֶׁת אֹתָהּ: מהו 'והורשתם'? מלבי"ם: "רוצה לומר, אם תעשו כן (איבוד המשכיות, צלמים ומסכות ואיבוד הבמות), כן אז 'והורשתם את הארץ' – רוצה לומר תזכו שיהיה ירושה לבניכם, וזאת שנית – 'וישבתם בה', שתשבו במנוחה ושלוות השקט ... לא שתשבו ביחד עם העובדי אלילים, וגם מטעם זה המצווה עליכם לאבד כל עבודה זרה, אחר שהיא (הארץ) שלכם, ואיך יימצא עבודה זרה ברשותכם, שאסור לקיים אליל בביתו וברשותו". כדי להיות בעלי הארץ – צריך גם ישיבה וסילוק עבודה זרה שבה, אחרת הישיבה אינה בתורה בעלות אלא כאורחים בארץ.