לקט מ"תורה ככתבה" - פרשות מטות ומסעי
לקט
מ"תורה ככתבה" לאי"ם – פרשת מטות ומסעי
מטות
ל,ג: איש כי ידור נדר לה': תובנה: בשונה
מן החוק הדמוקרטי הנהוג היום, בתורה יש הבדל בין דינים החלים על איש מאלה החלים על
אישה. פסוק ג' דן בחוק החל על איש. מפסוק ד' ועד י"ז התורה מפרטת את הדין החל
על אישה, ומסכמת בסוף הקטע: אֵלֶּה הַחֻקִּים, אֲשֶׁר
צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה, בֵּין אִישׁ, לְאִשְׁתּוֹ--בֵּין-אָב לְבִתּוֹ,
בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ (ל,יז).
לא,לב: ויהי המלקוח ... צאן שֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף וְשִׁבְעִים אֶלֶף וַחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים:
ש: מדוע דווקא מספר עגול (675,000) ולא מספר מדויק יותר? ת: סביר
שמספרי כמויות השלל לא היו עגולים, אלא שהתורה מציינת אותם במספרים עגולים
המתאימים למספרי הכמויות של המכס שנלקח כתרומה לכוהנים וללווים. לדוגמא, המכס
ששולם ממחציתם של הלוחמים על הצאן היה 675. אם מלקוח הצאן היה 676,000 היו משלמים 676, וכיוון ששלמו רק 675,
המספר הנכון של השבי הכולל חייב להיות פחות מ- 676,000. אין טעם שהתורה תדייק
במספר, כל-עוד לא הגיע ל 676,000, ולכן התורה מסתפקת במספרים עגולים. הדבר בולט
יותר במלקוח נפש האדם (32,000), בו המכס ממחציתם של הלוחמים היה 32. כל-עוד המלקוח
לא הגיע ל 33,000 אין טעם לדייק, שהרי המכס יישאר 32.
לב,יט: מעבר הירדן מזרחה: תובנה: הירדן
הוא גבולה המזרחי של ארץ ישראל (לד,יב), והמונח המוכר היום "הגדה
המערבית" נגזר למעשה מהמונח "מעבר הירדן מזרחה". אילולי ישבו ישראל
מצידו המזרחי של הירדן, לא הייתה משמעות למושג "הגדה המערבית", לכן כאשר
מציינים היום את "הגדה המערבית" למעשה מזכירים את בעלותם של ישראל על
הגדה המזרחית.
מסעי
לג,ב:
ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם, על פי ה': ש: מדוע חשוב לכתוב את מקומות
המוצא והמסע, ומדוע עצם הכתיבה צריכה להיות ציווי של ה' (ולא יוזמה של משה או
היסטוריון)? ת: רק ה' ידע מראש שהדרך לארץ המובטחת לא תהיה ישירה וקלה,
ולכן הציווי בא מה' עוד מראשית המסע. רק משה יכול היה לדעת את כל המסעות, כי כל
האחרים (חוץ מיהושע וכלב) מתו בדרך, ולא ידעו את כל המסעות ומה קרה בכל מקום.
לה,כה: וישב בה עד מות הכהן הגדול: ש:
מדוע להתנות את שחרור הרוצח בשוגג מעיר המקלט דווקא עם מות הכהן הגדול? ת: כדי שגם הרוצח בשוגג וגם גואל הדם יידעו
בביטחון כי תם מועד ישיבת הרוצח בעיר המקלט, צריך איזה אירוע חשוב ומסעיר שכולם
יידעו עליו. כהן גדול היה רק אחד, והוא מוחלף במותו, וכולם אמורים לדעת על מותו.
מות ראש שבט הוא לא דבר ברור, כי ראשי שבטים עשויים להתחלף כל כמה שנים.
לו,ו: לטוב בעיניהם תהיינה לנשים: ש: מדוע
דווקא 'בעיניהם' ולא 'בעיניהן'? ת: לא בנות צלפחד הן אלה שבוחרות
לעצמן בעלים, אלא הבעלים הפוטנציאליים (או השדכנים או ראשי שבט מנשה שרצו לשמור על
נחלות השבט) הם אלה שבוחרים נשים מבנות צלפחד, לכן דווקא 'בעיניהם'.
