עיונים לשוניים - צורת יחיד לרבים בפעולת רבים שהאחד עיקר בה
נכתב על ידי איתיאל, 24/6/2021
שמעתי מהרב מנשה וינר (ר"מ בישיבת מעלות) שיש תופעה במקרא של צורת יחיד לפעולה של רבים, כאשר עיקר הפעולה נעשה על ידי יחיד.
כמה דוגמות:
אז ישיר משה ובני ישראל.
במסכת סוטה נחלקו התנאים כיצד אמרו ישראל את השירה.
י"א שמשה פתח וכולם הצטרפו אליו.
י"א שמשה היה אומר פסוק פסוק וישראל חוזרים על כל פסוק (כקטן המקריא את ההלל)
י"א שמשה היה אומר פסוק ועל כל פסוק ישראל אומרים את הפזמון: אשירה לה' כי גאה גאה (כגדול המקריא את ההלל).
בכל מקרה, רואים שכל התנאים מבינים שמשה היה עיקר השירה וישראל עונים / חוזרים/ מצטרפים.
*
"ותשר דבורה הנביאה וברק בן אבינועם".
מכל המעשה מוכח שדבורה היא היוזמת והיא העיקר, וברק מצטרף. על כדי שאומר "אם תלכי עמי והלכתי".
*
"ותדבר מרים ואהרן במשה".
מוכח מהמעשה שמרים היא עיקר הדיבור, ואהרון הוא רק חלק מהשיחה, לפניו דיברה מרים, ולא שהוא דיבר. ולכן מרים נתנגעה ולא אהרון.
*
וכן בדוגמות שהביא, ניכר שמשה העיקר ואהרון נלווה אליו. וכן בצלאל - הוא העיקר, ואהליאב נסמך עימו.
וכך גם "ויקח קורח" (תלוי בפירושים שהבאתי כשעסקנו בנושא, אם נסוב על קורח או גם על אנשיו) - קורח העיקר והשאר נלווים עליו.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
