בָּלָק וְהִתְייָעֲצוּתוֹ בַּמִּדְיָינִים.

מאת: אהובה קליין ©

וַיְהִי  בְּיוֹם מִן הַיָּמִים                                    

הָרָקִיעַ מַרְבַד עֲנָנִים  

בָּלָק בֶּן צִפּוֹר מַבְחִין

בְּאִיּוּם וְאת רֹאשׁוֹ מַרְכִּין.

יִשְׂרָאֵל עם הַנֶּצַח

לְעֵינָיו , מִתְרַבֶּה צוֹמֵחַ

כְּשׁוֹר בַּשָּׂדוֹת מַהלך

עֵשֶׂב בְּדַרְכּוֹ מְלַחֵךְ.

נועץ  בִּזְקָנִי מִדְיָן

חוֹקֵר סוֹד  הָעִנְייָן

כֵּיצַד עם שׂוֹרֵד גָּלוּיוֹת

לָעַד, מְנַצֵּחַ אֻמּוֹת?

חִישׁ הַחִידָה תִּיפָּתֵר

פִּיהֶם אֶל ה' מִתְחַבֵּר

כְּתוֹלַעַת וְכוֹחָהּ בְּפִיהָ

כָּךְ יִשְׂרָאֵל לְדוֹרוֹתֶיהָ.

הערה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת  פָּרָשַׁת בָּלָק [חֹמֶשׁ בַּמִּדְבָּר]