שומר פיו ולשנו שומר מצרות נפשו או ואהבת לרעך כמוך" לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
נכתב על ידי izik28, 17/6/2021
בסד
ד"ת להפטרת פרשת חקת
שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו או ואהבת לרעך כמוך
לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
-------------------------------------------------
, בהפטרה אנו קואים על גרוש יפתח שהיה בן אישה זונה
כאשר ישראל היו בצרה הם נזקקו לאותו גבור חייל שלא היה מיוחס במיוחד , כתנאי על הצלחתו במלחמות ישראל נדר יפתח נדר, "ויִּדַּר יִפְתָּח נֶדֶר לה' וַיּאמַר אִם נָתון תִּתֵּן אֶת בְּנֵי עַמּון בְּיָדִי:
וְהָיָה הַיּוצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלום מִבְּנֵי עַמּון וְהָיָה לה' וְהַעֲלִיתִהוּ עולָה:"
עניין נדרו של יפתח הוא חמור מאוד ,בלי להכנס לנבכי עניין הנדרים , יכל היה לצאת מיבתו כלב או חתול.. וכי זה מעשה ראוי לגבור חיל ? או לכל אדם? המזעזע היה שלתדהמתו בתו יצאה מביתו והוא נאלץ לקים את נדרו , במדרים מוסבר,"חז"ל דנו את יפתח לחובה על נדרו. אמרו ששאל שלא כהוגן והשיבוהו שלא כהוגן. כתוב והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי –
יכול אפילו דבר טמא? ונזדמנה לו בתו, והיינו דקאמר ליה נביא לישראל הצרי אין בגלעד אם רופא אין שם, וכתיב אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי (ירמיה ח') זה יפתח (תענית ד').
לדברי ריש לקיש לא חל הנדר על בהמה טמאה, ולא על אדם. ולדברי ר' יוחנן הקדש דמים היה חייב, והיה יכול להביא את ערך דמיה לעולה. גם היה יכול להתיר נדרו אצל חכם. ושאלו:
ולא היה שם פנחס שיתיר לו את נדרו? אלא פנחס אמר הוא צריך לי, ואני אלך אצלו? ויפתח אמר אני ראש קציני ישראל ואני אלך אצל פנחס? בין דין לדין אבדה הנערה ההיא. ומשל בפי הבריות "בין חייתא למחבלתא אזל ברא דעלובתא"- (בין המילדת והיולדת שאינן בקיאין נאבד בן האומללה).
יפתח ופנחס נענשו בדמיה של הנערה. יפתח מת בנשילת איברים. בכל מקום שהיה הולך בו, היה אבר נישול הימנו והיו קוברים אותו שם. הה"ד וימת יפתח ויקבר בערי (לשון רבים) גלעד. פנחס ניטלה ממנו רוח הקודש, הה"ד ופנחס בן אלעזר נגיד היה עליהם (דהי"א מ') היה לפנים (ב"ר פ"ס ג'). וכן הוא בתרגום יונתן
"ולא שאל לפינחס כהנא, ואלו שאיל לפינחס כהנא הוה פריק יתה בדמין" (שופטים י"א ל"ט).
ומפני שלא היה יפתח בן תורה (לדעת כי יכול לשאול על נדרו) איבד את בתו וכו' באותה שעה כעס עליו הקב"ה וכו'.
אמרה לו בתו: אבי שמא כתיב בתורה שיקריבו נפשות בניהם על גבי המזבח? והלא כתיב מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן, מן הבהמה ולא מן בני אדם?
אמר לה: בתי נדרתי והיה היוצא וגו'.
אמרה לו: יעקב אבינו שנדר וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך, ונתן לו הקב"ה י"ב שבטים, שמא הקריב אחר מהם? ולא עוד אלא חנה כשהייתה נודרת ונתתיו לה' כל ימי חייו, שמא הקריבה את בנה להקב"ה? ולא שמע אליה.
אמרה לו: הניחני ואלך אצל בית דין שמא אחד מהם ימצא פתח לדבריך, שנאמר הרפה ממני שנים חדשים וכו'.
הלכה אצלם ולא מצאו פתח להתיר את נדרו, שהעלים הקב"ה מהם את ההלכה שלא ימצאו פתח להתיר את נדרו "בעון אותן ששחט משבט אפרים". עלה ושחטה לפני הקב"ה, ורוח הקודש צווחת: נפשות הייתי מבקש שתקריב לפניך? אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי (ירמיה י"ט ה')... ולא דברתי ליפתח להקריב לי את בתו. מי גרם ליפתח לאבד את בתו? על שלא קרא בתורה וכו' (תנחומא פ' בחוקתי סי' ז)."
על האדם להמעיט בנדרים שכן כל הנודר כאילו בנה במה , יפתח גם שנדר ויצאה בתו ,היה צריך לעשות ככל יכולתו להתיר את נדרו שכן מדובר בחיים של אדם שכן היא איבדה את כל שנותיה כנאמר "ויְהִי כִרְאותו אותָהּ וַיִקְרַע אֶת בְּגָדָיו וַיּאמֶר אֲהָהּ בִּתִּי הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי וְאַתְּ הָיִיתְ בְּעכְרָי וְאָנכִי פָּצִיתִי פִי אֶל ה' וְלא אוּכַל לָשׁוּב:
וַתּאמֶר אֵלָיו אָבִי פָּצִיתָה אֶת פִּיךָ אֶל ה' עֲשֵׂה לִי כַּאֲשֶׁר יָצָא מִפִּיךָ אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ ה' נְקָמות מֵאיְבֶיךָ מִבְּנֵי עַמּון:
וַתּאמֶר אֶל אָבִיהָ יֵעָשֶׂה לִּי הַדָּבָר הַזֶּה הַרְפֵּה מִמֶּנִּי שְׁנַיִם חֳדָשִׁים וְאֵלְכָה וְיָרַדְתִּי עַל הֶהָרִים וְאֶבְכֶּה עַל בְּתוּלַי אָנכִי וְרֵעותָי:
וַיּאמֶר לֵכִי וַיִּשְׁלַח אותָהּ שְׁנֵי חֳדָשִׁים וַתֵּלֶךְ הִיא וְרֵעותֶיהָ וַתֵּבְךְּ עַל בְּתוּלֶיהָ עַל הֶהָרִים:
וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנַיִם חֳדָשִׁים וַתָּשָׁב אֶל אָבִיהָ וַיַּעַשׂ לָהּ אֶת נִדְרו אֲשֶׁר נָדָר וְהִיא לא יָדְעָה אִישׁ וַתְּהִי חק בְּיִשְׂרָאֵל:
מִיָּמִים יָמִימָה תֵּלַכְנָה בְּנות יִשְׂרָאֵל לְתַנּות לְבַת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי אַרְבַּעַת יָמִים בַּשָּׁנָה:"
בגלל טפשותו של יפתח בתו איבדה את חיה ,כל נצחון מלחמותיו לא היה שווה , עלינו לחשוב על היוצא מפינו ולא לעשות עוול לאחר יהיה מי שיהיה ,גם אם הכוונה טובה ,המעשה לא תמיד נכון ,שכן "הקנאה התאווה והכבוד מוציאים את האדם מהעולם " כבודו של יפתח ותאוותו הרגו למעשה את בתו גם במובן הרוחני והפיזי , שכן מעשה זה הוא כמעשה המולך , עלינו לקדש שם שמיים ולא להקריב את חיי האחר למען רצוננו והצלחתינו ,אלא למען קרוב כל אדם לקיום תורת ה" ודרכה הטובה למען שמו באהבה
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
